שיתוף פעולה חקלאי עם איחוד האמירויות

 צילום: Peter Dowley from Dubai, United Arab Emirates - Umm Al Quwain mangroves, ויקיפדיה
 
הקשר בין משרד החקלאות הישראלי למקבילו באיחוד האמירויות - המשרד לביטחון מזון ומים, נוצר כבר לפני מספר שבועות, עם היוודע דבר החתימה על ההסכם לקראת נורמליזציה וכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ההתקדמות המהירה ביחסים מציבים את משרד החקלאות כמוביל מבין כלל משרדי הממשלה.
 
 » רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק
 
שר החקלאות ופיתוח בכפר, אלון שוסטר, שוחח עם מקבילתו מרים אל-מהירי. בנוסף לכך, התקיימה שיחה בין צוותי המשרדים בהובלת מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר נחום איצקוביץ' ומקבילו באיחוד האמירויות, עיסה עבדול-רחמן אל האשמי. בכוונת משרד החקלאות לקדם אינטרסים משותפים בין שתי המדינות ולחבר בין גורמים עסקיים רלוונטיים.
 
 שר החקלאות אלון שוסטר של שיחתו עם מרים אל-מהירי: "בת שיח נעימה ואישה מרשימה בעלת משנה סדורה בתחומי חקלאות בת קיימא, הגנת הסביבה וביטחון מזון. השרה הדגישה את מחויבותה גדולה לספק מזון ומים לתושבי מדינתה, שמתמודדים עם תנאים אקלימיים קיצוניים''.
 
"החקלאות הישראלית בעלת השם העולמי והיכולות הטכנולוגיות לניצול מיטבי של משאבי מים וחקלאות בתנאי מדבר, פוגשת את הצורך החיוני של איחוד האמירויות, עם יכולת כלכלית גבוהה והון אנושי מוכח. אני שמח על הקשר שנוצר ועל שיתוף הפעולה שכבר מתחיל להירקם. הנחיתי את מנכ"ל משרדי להמשיך את הקשר עם המשרד לביטחון מזון ומי של האמירויות, ושיחה נוספת כבר התקיימה ובה גובש המתווה לעבודה המשותפת שלנו". מסר שר החקלאות אלון שוסטר.
 
איחוד האמירויות היא מדינה בעלת תנאי מזג אויר קיצוניים, המקשים משמעותית על קיום ותחזוקת חקלאות מתפקדת. ישראל מתמחה בשיטות גידול בתנאי מדבר ויצרה לה שם עולמי כמובילה בהטמעת טכנולוגיות לגידול חקלאי בתנאי קיצון. מהשיחות שהתקיימו בין המשרדים בשתי המדינות, עולה כי איחוד האמירויות מייבאת כיום את מרבית התוצרת החקלאית הנצרכת במדינה. עם זאת, המשרד לביטחון מזון ומים באמירויות מבקש לשנות מגמה זו ולהבטיח אספקת מזון גם מתוצרת מקומית, על ידי הטמעת שיפורים טכנולוגיים והתבססות על ידע חקלאי מתקדם. מצבה הנוכחי של איחוד האמירויות כמשק מבוסס ייבוא, יחד עם רצונה להיכנס לתהליך של התבססות מוגברת על ייצור מקומי, פותחים את הדלת לשיתוף הפעולה הפוטנציאלי בין המדינות.
 
רובה המוחלט של התוצרת החקלאית הנצרכת באיחוד האמירויות מגיע כאמור מיבוא מכל המדינות המדבריות השוכנות סביבה, כיוון שאיננה מצליחה לנהל משק חקלאי שיספק את הביקוש המקומי. שוק יבוא זה הוערך בשנת 2018 ב-30 מיליארדי דולרים. ישראל, הידועה בחקלאות המדברית המצליחה שפיתחה, יכולה להיכנס לשוק זה ולהפוך לספקית ראשית עבורה. לחקלאות הישראלית יתרון יחסי באיכות התוצרת כמו גם בשימוש בטכנולוגיות ובידע המקומיים שמייעלים ומגדילים פלאים את כמות היבול, כך שפוטנציאל היצוא גדול בהרבה משאר המדינות המתחרות. בנוסף, הודות לקרבה הגיאוגרפית, ישראל נהנית מיתרון משמעותי של יצוא מהיר וישיר של תוצרת חקלאית טרייה. לטובת התחלת הסחר בין המדינות כבר החל המשרד לפעול לכינון הסכם בין המדינות לסחר חופשי ולהגנה על הצומח של שתי המדינות מפני מזיקים ונגעים (הסכם פיטו-סניטרי).
 
בשל תנאי מזג הוויר הדומים שחולקות שתי המדינות, במשרד החקלאות כבר עמלים על גיבוש הסכם לשיתוף פעולה מחקרי והדרכתי בחקלאות ויצירת קרנות מחקר משותפות לטובת מחקרים משותפים להחלפה הדדית של ידע וטכנולוגיה חקלאית מתקדמת בתחום ביטחון המזון ופיתוח החקלאות, ביניהם: השקיה, חקלאות מדברית וגידול מבוקר בתנאי קיצון. לצד ההדרכה והמחקר, משרד החקלאות כבר פועל לייסד קשרים עסקיים בין המדינות בתחום התשומות והטכנולוגיה החקלאית. בשל תנאי הגידול המאתגרים מחד ויכולת כלכלית מאידך למרבית הטכנולוגיות החדשניות בתחום החקלאות שיש לישראל להציע פוטנציאל מסחרי באיחוד האמירויות, בעיקר בתחום המים (גידולים חסכוניים במים, גידול הידרופוני, שימוש במים מושבים, אפורים ומותפלים, השקיה בטפטוף ועוד. כמו כן קיים פוטנציאל להרחבת היצוא של תשומות, כגון: זרעים, דשנים, חומר ריבוי, חממות ועוד.
 
 פורסם בחדשות