כמה חם ? אפילו החסידות זקוקות לרענון, וגם החצבים כבר כאן

חסידה מקננת בבקעת הירדן, צילום: מתן קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, Matan Kedar Photography

"גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה" (ירמיה, ח', ז')

אז לא, הן לא התבלבלו, ולא שכחו את המועד - נכון שהלהקות הענקיות של החסידות מגיעות רק בימים אלו, אבל כבר מתחילת חודש אוגוסט הן החלו להופיע בשמיים ובשדות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

אבנר רינות, סוקר ביחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע וצפר מקצועי, שלקח חלק בתצפית בציפורים בשטחי עמק המעיינות, פגש בשבוע שעבר בלהקה בת עשרות חסידות לבנות, שהצליחה לחמוק מחום הכבשן של העמק, בעזרת מקלחת במי קוונוע ההשקיה בשדה האספסת.

"הטמפרטורה בחוץ סביב עשר וחצי בבוקר כבר נשקה לארבעים מעלות צלזיוס ואין ספק שהחסידות נהגו בחוכמה'' מספר אבנר רינות. ''יש לפניהן עוד מסע ארוך דרומה לאפריקה, שם יעבירו את חודשי החורף, עד האביב הבא. בימים הקרובים מספרי החסידות הלבנות יעלו בהדרגה ונדידתן תגיע לשיאה סביב השבוע האחרון של חודש אוגוסט והשבוע הראשון של חודש ספטמבר''.


חסידות לבנות מתרעננות בעמק המעיינות, צילום: אבנר רינות - החברה להגנת הטבע

''מסלול נדידת החסידות בסתיו הוא ממזרח אירופה ומערב אסיה למזרח ודרום אפריקה. החסידות נודדות בלהקות גדולות, עד עשרות אלפי פרטים יחד, ומסתמכות על "טרמיקות" – זרמי אוויר חם עלים הן דואות ו"תופסות" גובה, ולאחר מכן יגלשו במהירות בכיוון הנדידה שלהן. התלות בזרמי אוויר חם מגבילה אותן לנדידה בשעות היום ומעל יבשה (טרמיקות לא נוצרות מעל הים) ולכן גם כל כך הרבה חסידות נודדות מעל ישראל, מכיוון שאנו נמצאים בחיבור יבשתי צר בין אירופה, אסיה ואפריקה.

נדב ישראלי, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע: "לנדוד מאות קילומטרים ביום זה חם ומעייף והחסידות תמיד שמחות למקלחת לרענון ואם אפשר לשלב עם ארוחה קלה, מה טוב. החסידות הנודדות נמשכות בהמוניהן אל שדות האספסת בעמק המעיינות, מערכות ההשקיה מספקות מקלחת לרענון והרווית הצימאון והנברנים הם זריקת אנרגיה להמשך הנדידה. חקלאי העמק מאוד אוהבים את ביקורי החסידות בשדות, כי הן ניזונות מהנברנים שמסבים נזקים כבדים לגידולים".

במהלך החודשיים הקרובים יחלפו בישראל כחצי מיליון (500,000) חסידות! רוצים לראות אותן? מוזמנים לאחד מסיורי מועדון הצפרות הישראלי  או הצטרפו לסדנת צפרות במרכז הצפרות בכפר רופין

החצבים כבר כאן

מזג האוויר אמנם קיצי בכל חלקי הארץ ועומס החום כבד, אולם החצב, אחד מסמלי הסתיו המובהקים ביותר, כבר כאן. אנשי החברה להגנת הטבע תיעדו בימים האחרונים חצבים במקומות שונים בארץ – חוף הכרמל, חדרה, הרצליה, תל אביב ועוד, ויש סיכוי שהתמונות האלו יקררו אתכם מעט.


חצבים בבית ספר שדה חוף הכרמל של החברה להגנת הטבע, צילום: עדי קהאן - בית ספר שדה חוף הכרמל

החצב המצוי הוא גיאופיט (אוהבי אדמה), בעל בצל שאוגר אנרגיה (סוכרים) במהלך החורף באמצעות פוטוסינתיזה, מה שמאפשר לו לפרוח בתקופה בה כמעט אף צמח אחר לא פורח - בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו'' מסביר עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע. ''אז כן, עונת הסתיו כבר ממש מעבר לפינה, כפי שנאמר – "בט"ו באב תש כוחה של חמה", אפשר כבר לראות יותר עננים וישנם מקומות בישראל שכבר ירד בהם גשם. שמו של החצב נגזר מיכולתו לחצוב בסלע, כאשר הבצל הוא אחד הגדולים מבין צמחי הבר בישראל. כמו בצלים אחרים, הוא מלא בחומרים צורבים שמגנים עליו ולכן, מעט מאוד מסוגלים לאכול אותו וגם את העלים".


חצבים בבית ספר שדה חוף הכרמל של החברה להגנת הטבע, צילום: עדי קהאן - בית ספר שדה חוף הכרמל

בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי אחד הדברים המיוחדים בחצב הוא עמוד התפרחת, שאחרי כמה שנים וכמויות גשם מתאימות, יכול להגיע לגובה של מטר וחצי ואפילו מעבר לכך. התפרחת לבנה והיא מתחילה מלמטה, כאשר לחצב לוקח שבוע וחצי-שבועיים לסיים את מחזור הפריחה. "הפרחים נפתחים לפנות ערב והחצב מתמחה בהאבקת לילה ע"י רפרפים ובבוקר ע"י מיני דבורים וצרעות שנמשכות לצוף המתוק שלו. גם ציפורים אוהבות את הצוף הזה, והצופיות נוהגות לאכול על חצבים, במה שנחשב למראה מיוחד מאוד של צופית בוהקת מתנדנדת על עמוד תפרחת, שלעיתים מקנחת בעכביש חריף", אומר בלבן.

ואיפה תוכלו למצוא חצבים? החצב פורח בכל חלקי הארץ - מהחבל הים תיכוני, לאורך מישור החוף, עד הר הנגב והאזורים המדבריים הקשים ביותר בישראל. מקומות מיוחדים לצפות בחצבים הם בדרך אלון בבקעת הירדן, גבעת התנ"ך בירושלים (עם הרקע היפיפה של חומות העיר העתיקה), מורדות חומת שמואל, רמת המדבר לאורך שמורת מצוק ההעתקים, סביב מצפה רמון וכו'. "ב-2008 שתלנו חצבים על הגג של התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד ובאוקטובר שעבר שתלנו 3,000 בצלים של חצבים על הגג של מכון מנדל בירושלים, ואנחנו מצפים לפריחתם הקרובה", מסכם עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע.

פורסם בחדשות