מפה גאולוגית ראשונה מסוגה מסמנת את המקומות המועדים לרעידות אדמה בכנרת

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מחקר חדש ממפה בפעם הראשונה את ההעתקים הגיאולוגים ה"רדודים" בכנרת – מקרקעית האגם ועד לעומק של 2 ק"מ - ומצביע על האזור הצפוני כאזור הפעיל בעשרות השנים האחרונות מבחינה טקטונית.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

המחקר שנערך בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרים מאיטליה, שוויץ ונורבגיה פורסם בכתב העת SCIENTIFIC REPORTS.

"ממצאי המחקר מעידים על כך שישנם העתקים פעילים לכל אורך ורוחב הכנרת, ולא רק באזור המזרחי כפי שחשבו עד כה. המשמעות היא שההשפעות האפשריות של רעידות אדמה על גבי העתקים אלה יכולה להגיע לכל גדות הכנרת", אומר ד"ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, מי שהוביל את המחקר.


מייקל לזר ונעמה שריד מאונ' חיפה מתקינים את מכשיר הסונאר על גבי הסירה, צילום: לוקה גספיריני

ימת הכנרת מהווה סוג של תעלומה גיאולוגית. הסדימנט שנמצא קרוב לקרקעית האגם רווי בגז, כשבועות הגז גורמות למיסוך האות הגיאו-פיזי ולמעשה לא מאפשר לחוקרים "לראות" את המבנה הגיאולוגי של התת קרקע הרדוד (הסמוך לקרקעית) ואת מפת ההעתקים הצעירים של תת הקרקע הרדוד.

"כל מי שהיה בכנרת הרגיש את התחושה המוזרה של הקרקעית – מן תחושה של בוץ שמתוכו עולות בועות. הסיבה לכך היא המצאות של גז בתוך השכבה הרדודה הסמוכה לקרקעית. התופעה הזו גרמה לכך שלמעשה לא ידענו בצורה ברורה את מערך ההעתקים מתחת לכנרת", אומר ד"ר לזר.


גיא לנג מאוניברסיטת חיפה מטמין סייסמומטר באדמה, צילום: נעמה שריד

העתקים הם סדקים שנוצרים בסלעים של קרום כדור הארץ עקב לחצים הגורמים, בנוסף, גם לתזוזה בגושי הסלע שמשני צדי הסדק, זה לעומת זה. רוב רעידות האדמה מתרחשות עקב תופעה זו, כשמפות גיאולוגיות יודעות לא רק למפות את ההעתקים, אלא גם לסמן איזה העתקים פעילים יותר בשנים האחרונות – ולכן, מועדים יותר לרעידות אדמה. זו הסיבה שמפות גיאולוגיות מדויקות חשובות לניהול סיכוני הקמת תשתיות, עלויות ביטוח ועוד.


לוקה גספריני, חבר המועצה הלאומית למחקר באיטליה, מתקין את מכשיר הסונאר, צילום: ד''ר מייקל לזר

כדי להתמודד עם האתגר הגיאולוגי של הכנרת ולשרטט מפה גיאולוגית מדוייקת, בחרו החוקרים במספר שיטות שהשלימו זו את זו: הם הציבו 12 תחנות ססמיות רגישות מאוד שמדדו במשך שנה רעידות אדמה קטנות מסביב לכנרת; בדקו את ההרכב הגיאו-כימי של המעיינות מסביב לכנרת – ההרכב הכימי של המים יכול לתת אינדיקציה האם הם מגיעים ממקור עמוק או רדוד; ביצעו סקר ססמי ברזולוציה גבוהה באמצעות סונר במרכז הכנרת; עיבדו מחדש נתונים ישנים משנת 1997 מסקרים של שכבות עמוקות יותר, שבהן אין נביעות של גז (עומק של כ-2.5 ק"מ).


אדריאנו מאציני  מאוניברסיטת אוסלו בנורבגיה דוגם מים למדידות גיאוכימיות, צילום: נעמה שריד

בעזרת השיטות השונות הצליחו החוקרים לשרטט לראשונה 19 העתקים צעירים מתחת לקרקעית הכנרת, עשרה מהם העתקים עמוקים. "העתקים עמוקים הם העתקים ששוברים את קרקעית האגם והמשמעות היא שמדובר בהעתקים שהיו פעילים יחסית בשנים האחרונות. העתקים שאין להם ביטוי על הקרקעית הם כאלה שככל הנראה לא היו פעילים בעשרות או אף במאות השנים האחרונות", אמר ד"ר לזר. כמו כן, זיהו החוקרים אזור בצפון הכנרת שהיה פעיל יותר בשנים האחרונות מבחינה טקטונית – מה שמעלה את הסבירות להתרחשויות של רעידות אדמה באזור זה.

כמו כן, ובניגוד למה שחשבו עד כה, גילו החוקרים כי שבר ים המלח שנכנס לכנרת בצד המזרחי שלה מתפצל לשניים – כשהעתק אחד ממשיך בצד מזרח ואילו השני נמשך לאורך מרכז האגם. "עד כה חשבנו שרוב הפעילות הטקטונית מתרחשת במזרח הכנרת, על העתק ים המלח. לכן, ההנחה הייתה שרעידות אדמה בצד המזרחי לא ישפיעו על הגדה המערבית. כעת אנחנו יודעים שהעתק עובר באמצע, מה שיכול להסביר למשל את הרעידה החזקה של שנת 1837, שהשפיעה מאוד על החוף המערבי – ולצפות לרעידות אדמה נוספות שישפיעו גם על החוף המערבי", אמר ד"ר לזר.

פורסם בחדשות