אמנות סלע של בני תרבות מסתורית התגלתה במבני ענק בגולן ובגליל

איור להמחשת ציורי הקיר בדולמן שבשמורת טבע יהודיה. איור: חגית טחן, רשות העתיקות. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מליוני המטיילים אשר פקדו עד היום את שמורת הטבע יהודיה, ודאי לא דמיינו שממש מתחת לאפם, בלב המסלול, מסתתר מפתח להבנת עולמה של תרבות בנאים מסתורית קדומה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מחקר חדש של חוקרים מרשות העתיקות והמכללה האקדמית תל חי, מגלה ארבעה דולמנים - מבני קבורה ענקיים בגליל ובגולן, בהם הותירו הבנאים מוטיבים אמנותיים על הקירות. אמנות הסלע שנחשפה כעת, שופכת לראשונה אור על עולמם של בני התרבות הקדומה אשר הקימו אותם. מאמר בנושא, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Asian Archaeology.

כך, למשל, בדולמן שבשמורת היהודיה זיהתה פקחית של רשות הטבע והגנים חרותות של בעלי-חיים בעלי קרניים, כיעלים, דישונים ופרות בר. בדולמן אחר בקרית שמונה, עוצבה אבן הכיסוי הענקית כפרצוף אנושי, ובדולמן נוסף, התגלה פאנל ובו צורות גיאומטריות שנחרתו בסלע.


הדולמן בשמורת טבע יהודיה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

הדולמנים - מבני קבורה הבנויים מסלעים ענקיים, הם אחת התופעות הארכיאולוגיות המרשימות ביותר בארץ ישראל. מקובל על רוב החוקרים כי מבני האבן הענקיים האלה הוקמו בתקופת הברונזה הביניימית, לפני 4500-4000 שנה. אלפי דולמנים נסקרו בגליל העליון ובגולן, אך עד היום, לא זכו הדולמנים ובני התרבות שהקימו אותם, בתשומת הלב הראויה. בשנים האחרונות מתעורר עניין מחודש בחקר הדולמנים במזרח התיכון, והמחקר מניב גילויים חדשים ומרתקים.
 

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות.

דולמן (שולחן אבן) הוא מבנה מגליתי (מגה=גדול, ליתוס =אבן) בן אלפי שנים הבנוי מאבני ענק. צורתו הבסיסית היא דמוית שולחן ורובם מוקפים בגל אבנים. דולמנים ידועים בעולם מאירלנד ועד קוריאה. במזרח התיכון פזורים אלפי דולמנים, מטורקיה ועד תימן. ברמת הגולן זוהו אלפי דולמנים מטיפוסים שונים הפזורים בריכוזים (שדות דולמנים) על פני הרמה. למרות שהם נפוצים מאוד ובולטים מאוד בנוף הקדום של ארץ ישראל, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם והמסתורין שאופף אותם עדיין מהווים את אחת התעלומות הגדולות בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.


החוקרים אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' גונן שרון ממכללת תל חי בדולמן שהתגלה בשמורת טבע יהודיה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי פרופ' גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, שכתב את המאמר יחד עם אורי ברגר מרשות העתיקות, "לפני שנים אחדות התגלה פאנל ובו ציורי קירבתוך דולמן ענק בשדה שסביב קיבוץ שמיר. זו הפעם הראשונה בה תועדה אומנות סלע בהקשר של דולמנים במזרח התיכון. בעקבות תגלית זו, פתחנו בפרויקט מחקר לאיתור ותיעוד אומנות בדולמנים ברחבי ארץ ישראל. סקרנו עשרות דולמנים ברחבי הגליל העליון והגולן בניסיון לחשוף את עולמם של בני תרבות מסתורית זו, שהתקיימה לפני למעלה מ- 4000 שנה והותירה אחריה רק דולמנים כעדות לתרבותם העשירה."


ציורי הסלע בדולמן שליד קיבוץ שמיר. צילום: יניב ברמן

הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באזור זה. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה. ארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים. היעדרן של ערים, ישובים גדולים ומבנים מונומנטאליים מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך "תקופה אפלה" בהיסטוריה. הדולמנים מספרים סיפור אחר על התקופה – חברה שיש לה מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, המוציאה לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטאליים, אבל לא משאירה אחריה עדויות ארכיאולוגיות אחרות.


איור להמחשת ציורי הקיר על תקרת הדולמן שליד קיבוץ שמיר. איור: חגית טחן, רשות העתיקות. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

אורי ברגר, ארכיאולוג גליל עליון ברשות העתיקות, "עד היום אותרו דולמנים רבים בארץ ובמדינות השכנות, אבל לא ידענו כמעט כלום על ציביליזציית בנאי-העל הזו, מעבר לשרידי הבנייה אדירים שהם הותירו אחריהם כעדות לקיומם באזור. חרותות הסלע פותחות לנו, בפעם הראשונה, צוהר לתרבות שעומדת ברקע הקמתם של הדולמנים''.

''בקריית שמונה נמצא סלע אדיר ששימש לקירוי של תא קבורה ועוצב כפרצוף אנושי. בשמורת הטבע יהודיה שברמת הגולן, פנתה אלינו פאולה פוליי, מפקחת ערנית של רשות הטבע והגנים, לאחר שזיהתה חרותות בדולמן שניצב השמורה. נדהמנו לגלות שם שבע חיות בעלות קרניים מסוגים שונים בקומפוזיציה מורכבת, שנחרתו על קירות תא הקבורה."  אומר ברגר.


סלע דמוי הפרצוף האנושי – מכסה דולמן מקריית שמונה. צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.


סלע דמוי הפרצוף האנושי – מבט אוירי על מכסה הדולמן מקריית שמונה. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

המחקר המשותף של אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי, מסיר אט אט את המסתורין הקיים סביב אותה תרבות שאחראית על אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר, ועם זאת הפחות מוכרים, בהיסטוריה הארץ-ישראלית. עם הגילויים החדשים בדולמנים ניתן יהיה, אולי, להתחיל ולזהות את מערך האמונות, תפיסות העולם והסדרים החברתיים של האוכלוסייה המסתורית.

פורסם בחדשות