מובלעת צופר הוחזרה לירדן; הממשלה מעכבת את הסיוע לחקלאים

פינוי מובלעת צופר בשטח ירדן, צילום: ארז גיבורי

עונת הגידול החדשה בסכנה, ועשרות משפחות עלולות להיוותר ללא פרנסה: עונת השתילה בחממות החקלאיות בערבה התיכונה תפתח בעוד שבועיים, עם תום 'תקופת החיץ' בין עונות הגידול - אך חקלאי מושב צופר לא יוכלו להתחיל את העונה הקרובה וצפויים לספוג הפסדי ענק.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתום תקופה של 25 שנים במהלכן הוחכרו השטחים במובלעת צופר למדינת ישראל, החליטה ירדן שלא לחדש את את הסכם החכירה והשטחים הוחזרו לשליטתה בחודש מאי האחרון.

מובלעת צופר הייתה בשליטת ישראל עד להסכם השלום עם ירדן שנחתם באוקטובר 1994, במסגרתו הועברה לריבונות ירדנית והוחכרה למדינת ישראל למשך 25 שנה, עד לשנת 2019.

המובלעת שחקלאי צופר עיבדו בפועל במשך כ-39 שנים, כללה 4,500 דונם, שמתוכם 1,500 דונמים מעובדים כשטח חקלאי, בתי רשת חקלאיים וחממות ובהם גידולים של חקלאים מהמושב. בפועל המובלעת הייתה שטח מפורז שאיפשר לחקלאים לשהות בו משעות הבוקר ועד רדת החשיכה ולעבד בו את הגידולים.


חקלאי מושב צופר נפרדים מהמובלעת שאת השטחים שלה עיבדו במשך 39 שנים, צילום: ארז גיבורי - הערבה התיכונה

לקראת החזרת השטחים לירדן, אישרה ממשלת ישראל לחקלאים תקציב להכשרת הקרקע, אך היא עדיין מעכבת אישור של מליוני שקלים לבניית חממות ומבנים חקלאיים, ופיצויים בגין ההפסדים שנגרמו להם.

אייל בלום, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה: "חקלאי הערבה הם חוד החנית של החקלאות הישראלית והערבה מביאה את בשורת הקדמה החקלאית ב- 60% מהיצוא החקלאי של ישראל, התורם לקופת המדינה. עדיין לא התאוששנו מטראומת פינוי מובלעת צופר לידי הירדנים, וחקלאי צופר נותרו ללא קרקעות וללא פרנסה לעונה הקרובה''.

''הממשלה אישרה תקציב להכשרת הקרקע אותה אנו מבצעים בימים אלו, אך 22 מיליון ₪ לבניית המבנים החקלאיים על הקרקע ופיצוי הפסד העונה הממשלה לא מקדמת. חובתה של ממשלת ישראל לסייע ל- 30 משפחות אלו שהיוו חיילים אזרחיים לאורך 36 שנה, בגבול שבין ישראל וירדן, לשם שלחה אותם הממשלה". אומר בלום.


שער הגבול בין ישראל וירדן ננעל בפעם האחרונה במאי 2020, צילום: ארז גיבורי - הערבה התיכונה

עם סיום עונת גידול הירקות בערבה, מחודש מאי ועד יולי, נכנסת הערבה לעונת החיץ במסגרת "צו הגנת הצומח" - ביעור נגעים וצמחים באזור הערבה ורמת נגב. צו זה נחקק בשנת 1994 תחת חוקי הסניטציה וההיגיינה של משרד החקלאות. החקלאים מנקים את השטחים מכל גידול על פי הסטנדרטים של פקחי הרשות להגנת הצומח במשרד החקלאות, בתאריכים קבועים. בתקופת החיץ ישנו איסור לגדל תוצרת חקלאית בערבה, זאת כדי למנוע התפתחות של מזיקים וכנימות. על הקרקע מונחים משטחי מתכת ופלסטיק, הקולטים את חום השמש החזקה בערבה ומחסלים את המזיקים והחיידקים שיתכן ונותרו, כך שעונת השתילה הבאה, תהייה חפה ממחלות בקרקע ובגידולים.

עונת החיץ בערבה התיכונה, הינה יזמה ושיתוף פעולה של החקלאים ומשרד החקלאות. לפני 30 שנה, פנו חקלאי הערבה למשרד החקלאות כדי שייסע למסד את קיומו של הצו. בשל היתרון היחסי של המדבר והטמפרטורות הגבוהות שמאפשרות את חיטוי הקרקע ע''י השמש, נוצר יתרון יחסי לירקות והגידולים בחממות הערבה התיכונה, שנחשבים לאיכותיים ביותר בעולם.


עונת החיץ בערבה. יריעות פלסטיק נפרשות לחיטוי הקרקע בחממות, צילום: חוות בין השיטין

בערבה התיכונה, מגדלים את רוב הגידולים דווקא בחודשי החורף, כשבאירופה מזג האוויר אינו מאפשר לגדל ירקות. בנוסף, מחקרים שנערכים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, מאפשרים לגדל בערבה ירקות ופירות שאוקלמו לתנאי המדבר הקיצוניים, כמו גם גידול ירקות בעונת החורף, תוך ניצול החום ושעות האור הארוכות, ובכך נוצר יתרון כלכלי משמעותי לתוצרת הטרייה מהערבה בשווקי העולם.

על-פי נתוני השנה החולפת, בערבה התיכונה והצפונית עובדו כ-40,600 דונמים, מתוכם כ- 27,700 דונם ירקות, כ- 11,600 דונם מטעים וכ- 1,160 דונם פרחים, כאשר בהכשרות הקרקע החדשות ניטעו בעיקר תמרים. יחד עם זאת, ענף הפלפל הוא עדיין הדומיננטי ביותר בקרב חקלאי הערבה (12,580 דונם), אחריו האבטיח (כ- 5,300 דונם), מלון (בעונות הסתיו והאביב, כ-3,660 דונם), חציל (כ-1,300 דונם), תבלינים וגידול עלים (כ-1,300 דונם), עגבניות (כ-1,400 דונם), קישואים (כ- 430 דונם), בצל (כ- 490 דונם), דלעת (כ-140 דונם) ומלפפון (כ- 300 דונם). בנוסף, כ- 600 דונם של גידולי ירקות אחרים בהיקפים קטנים (ארטישוק, בצל ירוק, כרוביים שונים, אספרגוס וכד'). כמו כן, נמצאות שלוש חוות חקלאיות חדשות בשלבי הקמה.

פורסם בחדשות