צילום: אורן אדלשטייןהוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה בשבוע שעבר בדו"ח מבקר המדינה, שקבע כי בנוגע למחירי הפירות והירקות בישראל, לא קוימה החלטת ממשלה ולא בוצעו צעדים משמעותיים על מנת להפחית את המחירים לצרכן.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ?
הצטרפו אלינו לפייסבוקיו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה. מצבם הכלכלי של כל הציבור הישראלי הוא רע מאוד והתחזית הכלכליות לא אופטימית בכלל. סוגיית יוקר המחיה שהייתה לאור תשומת הלב בשנים האחרונות, לא נעלמת בגלל שסוגיות האבטלה בכותרות אלא ההיפך. עסקתי בסוגיה הרבה בעבר וניסחתי את חוק הריכוזיות כשחוקק ב2014. אנחנו נמצאים בכמה בעיות מבניות הגורמות לכך שהחקלאי לא מקבל מספיק כסף והצרכן משלם יותר מידי".
יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח: "הממשלה החליטה בשנת 2012 ליישם את המלצות ועדת קדמי בתחום הפירות וירקות שכללו החלטות לקדם שוקי מזון מקומיים, להקים שוק סיטוני חדש בגוש דן ולהקים צוות לבחינת פערי התיווך. בפועל, רק ב2017 החלו במשרד החקלאות עם נוהל הקמת שווקים איכרים ואלו קרו בפועל רק ב27 רשויות תחילה ולאחמ"כ רק ב5 שכאלו. לגבי השוק הסיטונאי – 17 שנה וכלום לא נעשה - טרם הוקם שוק סיטונאי חדש".
חיו אמר כי "על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את חלופת ההקמה של זירת מסחר דיגיטלית, להאיץ בהקמת שווקים איכרים, להגיע לאסדרת קשרי המסחר ולהשלים את בחינת הרווחיות, לאור כך שהרווח התפעולי הממוצע של הרשתות הקמעונאיות מפעילות שיווק פירות גבוה מהרווח התפעולי הממוצע מכלל הפעילות הקמעונאית".
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "משרד החקלאות לא יצא מגדרו אף פעם להקמת שוק סיטונאי חדש. עם טיפה רצון טוב הוא היה יכול להשיג מזמן 200 דונם בארצנו לצורך זה. זוהי אזלת יד. כולנו בתחושה שחקלאי מקבל הכי מעט. הכלי היחיד שאפשר להתמודד איתו זה שוק מסחרי חזק. בשווקי איכרים החקלאי מקבל יותר. השוק זה אינטרס כלכלי של המדינה לעשות בזה סדר ולצערנו ממסמסים את הסדר כי אין פה סדרי עדיפויות נכון. שוק סיטונאי שיעבוד דיגיטלי זה הסיפור שיעשה את התחרות ברשתות ויבטיח ירידה.
''במספרים שאנחנו מכירים, ברשתות השיווק יש רווחיות בפירות וירקות יותר מכל דבר אחר. חלק מהמחירים מופקעים ממש. יש ירידיה בשנים האחרונות בצריכה של פירות וירקות לנפש והיא מדאיגה גם כלכלית וגם בריאותית''.
''צריכים אולי לבחון גם ליישם את החוק הצרפתי שקובע לכתוב ליד כל פרי וירק כמה מגיע לחקלאי – זהן מנגנון שבא למנוע את החזירות של הקמעונאים. אנחנו בבעיה גדולה בייצוא. הוא ירד משמעותי מאוד. היינו בלמעלה מ6 מיליארד וירדנו בתפוקה של 1.5 מיליארד. בנוסף, יש לנו נזק של 100 מיליון ₪ בשוק הייצוא רק בגלל הקורונה". אמר וילן.
אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אנחנו עומדים לקראת פרסום נוסח של אמנה. לפני הקורונה חשבנו שנגיע אתו כבר ממש לגמר והסכמה. עשינו פגישות אישיות עם כל הרשתות והשחקנים הראשיים בנושא. אנחנו מחכים להטמיע כמה הערות שנקבל לאמנה ובקרוב אנחנו מתכננים להציגו לשר החדש ולחתום על הכל. כיום המשרד מצליח יחד עם חברת סקרים שעובדת על הנושא יום יום, לייצר מידע ושקיפות במחירם שהצרכן יידע כמה אפשר לקנות כל מוצר. אנחנו בודקים בכל יום את המחירים ומפרסמים באתר וכן מעלים מדד לצרכן בכל שבוע. לגבי השווקים האיכריים – תקצבנו לזה 20 מלש"ח לשוק מקומי. היו 27 אישורים ונתנו תקציב למי שרצה – לא כולם ברשויות הגישו ורצו את העניין".
אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות במשרד האוצר: "החלטת הממשלה לגבי השוק הסיטונאי, התקבלה לפני לא מעט שנים. לא הצלחנו להקים אותו באור יהודה בגלל הגבלות של רשות המקומית. בכל מקום אחר, נתקלנו בבקשות שונות של הרשויות שהשפיעו מאוד, כמו בכל פרויקט תשתיות. בשנים שחלפו מאותה החלטת ממשלה ב2001, השוק הסיטונאי נראה פחות אטרקטיבי כמו מלפני 19 שנה. אין משהו קונקרטי כרגע שדורש תקצוב כדי שיקום השוק הסיטונאי. אנחנו מקדמים החלטת ממשלה אחרת לשוק הפירות והירקות והיא תבטל את ההחלטה הקודמת.
''הקמנו תקציב לתשתית דיגיטלית שתאפשר ממשק ישיר בין החקלאים לקמעונאים ולירקנים. הרעיון הוא שבתוך השוק הסיטונאי לא יכול הירקן להתנהל בצורה שתוזיל לו את הקנייה. מאידך, כאשר אותן פעולות יעשה הירקן באופן דיגיטלי, זה יחסוך כסף''.
''שר האוצר חושב שהפתרון הנכון לענף הצומח והחקלאות זהו תמיכה ישירה במקום הגבלת מכסים וייבוא. בחקלאות הישראלית יש גם דברים שאנו לא יודעים לגדל. הדרך היא לא למנוע ייבוא עגבניות ולגרום למחירים לעלות, אלא לדעת איך בפרק הזמן של חקלאי הוא יכול לעבור לגדל דברים שהוא יהיה יותר טוב בהם". אמר מורגנשטרן.
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: "הבעיה המרכזית היום היא הריכוזיות של רשתות השיווק, חוסר האיזון בכוחות בין רשת השיווק שהיא גם הקמעונאי, גם הסיטונאי וגם היבואן מול החקלאים יוצר דורסנות ומבטל את כח המיקוח של החקלאי ששבוי בידי הקמעונאי. ההסבר לנתונים שמצאה ועדת המחירים בגרף שמראה שהרווחיות של הירקות במינוס והפירות בפלוס הוא לוס לידר- תרגיל שיווקי של רשתות השיווק שמכניסות אותך לסניף עם מחיר הפסד במלפפון ובעגבנייה ומייקרות את כל העלויות בפערים גבוהים במוצרים האחרים.
''אותן מסקנות של ועדת קדמי הן אותן מסקנות של דוח המבקר, שום דבר לא השתנה ב 8 השנים האחרונות והכשל נמצא במשרדי הממשלה כפי ששוק סיטונאי היה בהחלטת ממשלה וכפי שנוהל שווקי האיכרים שיצא ממשרד החקלאות יצא בכוונת מכוון כנוהל דרקוני ולא ישים כדי להשאיר את הכסף ולהעביר אותו לסעיף אחר''.
''יש התקדמות בהסכמות עם הרשתות על האמנה, אבל יש מספר רשתות שמתנות את ההסכם ולא מסכימות למשל לארגזים אוניברסלים ולכן אני קורא למשרד החקלאות לצאת עם האמנה עם מי שיש ומי שלא יסכים שהציבור ישפוט ואם לא תהיה אמנה נהיה חייבים חקיקה". אמר אמיתי.
עו"ד יצחק ברקוביץ, רשות התחרות: "הרשתות קונות בזול וככל שיהיו יותר רשתות שיווק, ככה גם הצרכן יקנה בזול מרשת השיווק. היום אנו בשוק הירקות עם עשרות שחקנים - יש מעל 20 קמעונאים גדולים – [חוק המזון אומר שמי שמוכר מעל 200 מיליון זה קמעונאי גדול]. והשוק הוא בהחלט עם מספר רב של מתחרים. אנחנו רואים את זה כשוק תחרותי. בכל אזור בארץ יש מתחרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם את הדיון: "נכחנו עתה בקיצור תולדות 20 השנים האחרונות – חלק מנציגי הממשלה אומרים שאין בעיה והמחירים של פירות וירקות סבירים ואחרים ההיפך. כשאנחנו מסתכלים בהיבט תוצאתי אנחנו ביוקר מחייה ובכל מה שנדרש לעשות בעניין, אנו מקבלים קצת אמנה שגם היא עוד לא נחתמה. ההחלטה על שוק הסיטונאי לא קודמה 19 שנה - מדינת ישראל יודעת לבצע ולפנות שטחים, וגם לשוק הסיטונאי היא צריכה לאתר מקום. המלחמה על יוקר המחייה חשובה ביותר".
בדיקת משרד החקלאות: מחירי פירות וירקות בישראל בהשוואה לאירופה וארה''ב
בתוך כך, בבדיקה השוואתית שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות למחירי פירות וירקות לצרכן בין ישראל גרמניה, צרפת, ספרד וארה"ב, נמצא כי ישראל זולה ביחס למדינות שנבחנו במרבית הפירות והירקות הנצרכים בארץ. עם זאת, בפירות והירקות הפחות נפוצים בארץ, נמצא כי ישראל יקרה יותר.
מהנתונים עולה, כי רמת המחירים לצרכן בתפוחים ובאגסים בישראל דומה לרמתן במדינות שנבחנו. זולים יותר בישראל, הם מחירי האבוקדו, ההדרים (קלמנטינה, תפוז, לימון, אשכולית), מנגו, אפרסמון ורימון. תוצאה זו איננה מפתיעה, נוכח העובדה שאלו הפירות המובילים בייצוא הפירות הישראלי לאיחוד האירופי ולארה"ב.
עוד עולה מהממצאים, כי המחיר לצרכן בישראל יקר יותר באננס, דובדבנים תות שדה, משמש, בננות וענבים כהים. ישנן מספר סיבות אפשריות למחיר הגבוה בישראל של פירות אלו, בהן: הייצור המקומי של פירות אלו קטן -מלבד בננות וענבים כהים. כמו כן, המדינות שמולן בוצעה ההשוואה מגדלות ברובן דובדבנים ותותים. בנוסף, תנאי הגידול הטבעיים עבור הפירות האלו אינם מיטביים בישראל. כך למשל, דובדבן דורש יותר קור, ואילו אננס ובננה הם גידולים המתאימים לאקלים טרופי. עוד סיבה להבדלים באננס היא שמרבית המדינות מייבאות את הפרי בהובלה ימית, ואילו בישראל ייבוא האננס מתבצע בהובלה אווירית שמייקרת את עלות ההובלה.
פירות שישראל יקרה בהם ביחס למדינות שנבחנו
פירות שישראל זולה בהם ביחס למדינות שנבחנו
• מקורות הנתונים: ישראל – סטורנקסט, צרפת – FranceAgrimer, גרמניה – AMI, ספרד – OBSERVATORIO, ארה"ב – USDA.
• המחירים במדינות השונות הומרו למחירים בש"ח לפי שע"ח מתאים (מקור: בנק ישראל).המחיר לצרכן בישראל זול יותר בעגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים, גזרים ובצלים (מלבד גרמניה) - זאת נוכח העובדה שרשימה זו כוללת ירקות מובילים בייצוא הירקות הישראלי לאיחוד האירופי ולארה"ב, בעיקר גזר ופלפל.
עוד עולה מהממצאים, שביחס למדינות שנבחנו המחיר לצרכן בישראל יקר יותר בקישואים, חסה, שעועית ירוקה, פטריות שמפיניון, ברוקולי ושום (מלבד צרפת). ישנן מספר סיבות אפשריות למחיר הגבוה בישראל בירקות אלו. כך למשל, הייצור המקומי של רוב הירקות הללו קטן בעוד הייצור במדינות שמולן בוצעה ההשוואה משמעותי ברוב הירקות האלו.
ירקות שישראל זולה בהם ביחס למדינות שנבחנו
ירקות שישראל יקרה בהם ביחס למדינות שנבחנו
• מקורות הנתונים: ישראל – סטורנקסט, צרפת – FranceAgrimer, גרמניה – AMI, ספרד – OBSERVATORIO, ארה"ב – USDA.
• המחירים במדינות השונות הומרו למחירים בש"ח לפי שע"ח מתאים (מקור: בנק ישראל).שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "המעקב אחר מחירי הפירות והירקות, המתבצע במשרדי, מראה באופן ברור שבהשוואה למדינות העולם יוקר המחייה בפירות וירקות אינו כצעקתה. במחירי הפירות והירקות שהישראלים צורכים הכי הרבה, אנחנו אפילו זולים יותר. אמשיך לפעול באיזון ראוי, בין הקלה ביוקר המחייה עבור הצרכן הישראלי לבין שמירה על יציבות ענפי החקלאות והבטחת יכולתם לספק מזון טרי ובריא לכלל לציבור בישראל"
פורסם
בחדשות
