עונת הרחצה נפתחה: איזה חופים הם הנקיים ביותר

חוף פולג. צילום פרד ארזואן - המשרד להגנת הסביבה

לאחר שנדחתה בשל נגיף הקורונה, עונת הרחצה 2020 שהתחילה היום (ד'), עם הסרת המגבלות הקשורות בהתפרצות הקורונה, נפתחת עם נתונים מעודדים. מנתוני מדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה, הראשון לחודש מאי 2020, עולה כי 74.24% מהחופים שנמדדו דורגו כ"נקיים" עד "נקיים מאוד", לעומת 70.77% במדד הקודם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתקופת הקורונה, נמצא כי 70.77% מהחופים נמצאו "נקיים" עד "נקיים מאוד". בין הסיבות לכך שהנתונים כעת טובים יותר מאשר בתקופת הקורונה: הציבור פקד את אזור הים גם בתקופת המגבלות; חלק ניכר מהפסולת מקורה ביבשה; ובנוסף, חלק מהרשויות צמצמו את היקף הניקוי בחופים.

הרשויות החופיות הנקיות ביותר במדד זה (15 במאי 2020), הן: אילת, אשדוד, תל אביב- יפו, ג'יסר א-זרקא, גן רווה, הרצליה, בת ים, נתניה, עכו וחוף השרון.  בין הרשויות החופיות שנמצאו כמלוכלכות או שהמצב בהן הוגדר בינוני הן: חדרה, טירת הכרמל, עמק חפר, חוף אשקלון ונהריה.

הגדלת התקציבים שהעביר המשרד לרשויות לניקיון החופים ולפעילויות הסברה בשנים האחרונות, לצד כניסת חוק השקיות, הביאו להפחתה משמעותית של כמות הפסולת בחופים. המשרד פועל להמשיך את המגמה החיובית במצב הניקיון בחופים הפתוחים גם בעונת הרחצה 2020, כעת עם החזרה לחופים לאחר הסרת המגבלות בשל הקורונה.



מסיכום עונת הרחצה שעברה עולה, כי 66.67% מהחופים היו "נקיים" או "נקיים מאוד" לפחות 70% מהזמן (המדידות בוצעו מה-15 באפריל 2019 ועד 20 בספטמבר 2019).

השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "עונת הרחצה נפתחת, ועלינו להגביר את מודעות הציבור הרחב להשפעות של פסולת ימית על בריאות כולנו ועל הסביבה שלנו. נושא הפסולת בחופים, ובמיוחד פסולת הפלסטיק, הוא אתגר גדול בכל העולם וגם אצלנו בישראל. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול בשיתוף פעולה מול פורום רשויות החוף, ויתמוך בתקציבים משמעותיים בניקיון החופים הפתוחים. אני קוראת לכולם ליהנות מהבילוי בחופים ולשמור על הטבע נקי, כך שכולנו נוכל ליהנות מהים וסביבתו"

השרה להגנת הסביבה קוראת לנופשים, למטיילים ולחוגגים לא להגיע עם כלים חד-פעמיים לחופי הים, לאסוף אחריהם את שאריות הפסולת וברוח התקופה – לא להשאיר מאחור כפפות ומסיכות.

מרכיב מרכזי בתוכנית "חוף נקי" של המשרד וכן עיקר תקציבה, מופנה לתמיכה ברשויות החוף בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן. במסגרת זו, מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מבצעים מדידה של רמת הניקיון בחופים הפתוחים תוך יידוע שוטף של רשויות החוף לטובת מעקב ופעולות מתקנות לשיפור מתמיד של ניקיון החופים.

הרחבה ונתונים:

תופעת הפסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו - וגם בישראל. בנוסף, בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה.

נתונים על פסולת פלסטיק בחופים בישראל ובעולם:
• שנת 2019 קיבלה את הציון הגבוה ביותר (מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הלא מוכרזים (2005).
• ההערכה היא כי בישראל נוצרת מידי שנה כמיליון טונות פסולת פלסטיק, כ-110 ק"ג פסולת פלסטיק לאדם לשנה.
• כלים חד-פעמיים מהווים 6% מפסולת הפלסטיק בישראל, כ-60 אלף טונות. הכוונה היא לכלים חד פעמיים שנרכשים ככלים ולא כאריזות במעמד רכישה של מזון במסעדה.
• לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים היא יבשתית, כלומר, ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך. בצפון המדינה מקור כ-80% מהפסולת ממקור יבשתי. (Pasternak et al, 2017)
• 32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק (פסטרנק, 2017)
• 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכות לים מדי שנה, נתון אשר שווה ערך למשאית אשפה כל דקה (2014, Jambeck)
• נמצא שריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב ים תיכון וגבוה מהממוצע העולמי (Van Der Hal, 2017).
• על-פי הערכת האו"ם, עד שנת 2050, 99% מהעופות הימיים יכילו פלסטיק בגופם.

דוח ניטור הפסולת הימית לשנים 2017 ו-2018, שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים עבור המשרד להגנת הסביבה, מראה כי:

• פסולת פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בחופי ישראל - בין 70% ל-90% מהפסולת שנמצאה על החופים ועל הקרקעית הרדודה. הפסולת בחופים מורכבת בעיקר מפקקי בקבוקים, שקיות פלסטיק ובדלי סיגריות, וכן מכלי אוכל חד-פעמיים (בעיקר כוסות ומכסים) ואריזות מזון. בקבוקי פלסטיק היו נדירים בניטור - ייתכן שבשל פעולות האיסוף והמיחזור שלהם.
• הניטור מראה, כי כ-90% מהפסולת יוצרה בישראל והיא ממקור מקומי. הפסולת שמקורה בישראל יכולה להגיע ממתרחצים בחוף הנמדד, בסחף מהנחל בחורף או בסחף מהים.
• בחופים נמצאה גם פסולת ממקורות אחרים, כגון: מצרים, תורכיה, הרשות הפלסטינית, ירדן וסוריה - ואף ממקומות מרוחקים כגון ברזיל והולנד. ההנחה היא, כי מקור הפסולת מהמקומות המרוחקים יותר הוא בספינות סחר.
• בקרקעית הרדודה יש כמות גדולה יותר של פסולת דייג (חכות, רשתות וקרסים) יחסית לכמות שנמצאה בחופים, כשבאתר אחד פסולת הדייג היוותה למעלה משליש מכמות הפסולת בקרקעית.
• בקרקעית הים החולית בעומקים שבין 20 מטר ל-80 מטר, נמצאו בעיקר חתיכות של שקיות פלסטיק ואריזות מזון קרועות. מצב זה בעייתי, מפני שחתיכות קטנות של פלסטיק מושכות בעלי חיים שבולעים אותן. נרשמה עלייה בכמות השקיות והאריזות השלמות ככל שנדגמו בעומק רב יותר.
• גם הפסולת שנאספה בעומקים שבין 200 מטר ל-1,400 מטר כללה בעיקר שקיות פלסטיק ואריזות מזון. כ-50% מהפסולת שנמצאה וניתן היה לזהות את מקורה הייתה ממקור ישראלי, כ-21% ממצרים וכל השאר ממדינות הים התיכון האירופיות (קפריסין, איטליה ותורכיה). בנוסף, נמצאו מספר פריטים שמקורם בהודו, בברזיל ובגרמניה, אשר כנראה הגיעו לאזורנו מספינות סחר.

פורסם בחדשות