מעצמת מנגו: ייצוא הפרי הישראלי ממשיך לתפוס תאוצה

מנגו מאיה מעמק הירדן, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

הביקוש בעולם למנגו הישראלי נמצא בעלייה מתמדת, ומייצב אותו כענף ייצוא הפירות השלישי בהיקפו אחרי האבוקדו והתמרים, ואת ישראל כבעלת היבולים מהגבוהים בעולם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק

נתונים אלה ואחרים, על גידול המנגו בישראל ועל היבטיו הכלכליים והמקצועיים, הוצגו במסגרת תכנית העבודה של "שולחן המנגו" במועצת הצמחים לשנת 2020, אשר הוצגה בפני חקלאים, חוקרים ונציגי משרדי הממשלה - ביזמת משרד החקלאות, ענף הפירות במועצת הצמחים ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל.

שליש מהתוצרת הישראלית של המנגו בישראל, העומדת על 55 טון, מיוצא למדינות מערב אירופה. הפוטנציאל להרחבת ייצוא הענף הולך וגדל, עם הרחבת שטחי הנטיעה ותכניות לפריצה לשווקים חדשים במדינות במזרח אסיה, ובתקווה גם למדינות המפרץ. כל זאת הודות לכך שמדינת ישראל הפכה במרוצת השנים למייצאת מנגו מהחשובות בעולם בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר.

הביקוש הגבוה למנגו מישראל נובע ממספר סיבות - קליפת הפרי הצבעונית המשווקת ללא פגמים, ציפת המנגו נטולת הסיבים, תקופת הקטיף, חיי המדף הארוכים ושלל הזנים המבשילים במועדים שונים.


מטע מנגו בעמק הירדן, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

על פי נתונים נוספים שהוצגו בכנס, כמות ייבול המנגו לדונם במדינת ישראל גדולה פי 3 מהממוצע העולמי. גידול ענף המנגו בישראל עומד על 23 אלף דונמים המתפרשים בעיקרם באזור עמק הירדן וסובב הכנרת, וגם בערבה ובחבל הבשור. כל אלה מניבים יחד כ-55 אלף טון. כאמור, שליש מתוצרת הפרי מיוצאת בעיקר למדינות מערב אירופה, שאר התוצרת מיועדת לשוק המקומי- רשתות הקמעונאיות, גופים מוסדיים והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ועזה.

עוד מראים הנתונים, כי קיימת צמיחה בתפוקת ייבול המנגו הישראלי ב- 46% לאורך 8 השנים האחרונות, ועלייה של 133% בין השנים 2005-2018.

לצד המשך פיתוחו של הענף, נערכים מחקרים רבים המבוצעים על ידי חוקרי מכון וולקני, מו"פ צפון ומו"פ ערבה תיכונה וצפונית בתחום איכות הפרי, פיתוח זנים חדשים שיקנו יתרון למגדלים הישראלים בהשוואה למקביליהם ברחבי העולם. על מנת לממש זאת, קיים צורך בהמשך "תכנית ההשבחה" במימון משרד החקלאות שתקצה את המשאבים להמשך עבודה ותהליכי יישום, התקציב הנדרש כיום הוא כ- 4 מיליון ₪ עבור עשר השנים הקרובות.

כיום רשומים 8 זני מנגו במועצה לזכויות המטפחים, אותם ניתן לגדל בישראל, בהתאם לפרוטוקול של משרד החקלאות. חלקם עדיין אינם רשאים לנטיעה מסחרית. במקביל, כ-40 זני מנגו מרחבי העולם נבחנים בחלקת האינטרודוקציה בתהליך מורכב שיכול להמשך בין 10-20 שנים, החל מזריעת הזן ועד להמלצתו כזן מובחר.


מטע מנגו צעיר בעמק הירדן, צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מנהלת מו”פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל חיה רק-יהלום: "אנחנו עדים במרוצת השנים להתפתחות משמעותית של ענף המנגו שתופס נתח מכובד משוק הייצוא של החקלאות הישראלית וסבורים, כי ישנו צורך להקצות את מירב המשאבים של תכנית ההשבחה במטרה להרחיב את התוצרת הן מבחינת הכמות והן מבחינת הפריסה הארצית".

אלקנה בן ישר, יו"ר 'שולחן המנגו' במועצת הצמחים: "ענף המנגו מאורגן במסגרת מועצת הצמחים, התארגנות המאפשרת ליצור מנופי מחקר ופיתוח, בשיתוף המדען הראשי של משרד החקלאות ולאגם תקציבים בתחומים רבים. פוטנציאל הפיתוח של הענף הן מבחינת הייצוא והן בשוק המקומי יחייב להיכנס גם למהלכים של מיתוג מחודש של הפרי, הכרת זנים על ידי הצרכנים והסרת חסמים פיטוסנטריים אצל הקניינים ברחבי העולם, בנוסף, נדרשות פעולות של הקפדה על איכות חומר הריבוי למניעת הפצת מחלות. בשילוב כוחות נוכל להמשיך ולקדם ענף שמפרנס את מגדליו לאורך שנים רבות".


מימין: מיקי נוי מרכז מקצועי ראשי גידולי מטע סובטרופים בשה"מ, חיה רק-יהלום מנהלת מו”פ צפון , דניאל בנאי שתלן מנגו ממושב אלמגור, קליף להב מדריך למטעים סובטרופיים ורפרנט למנגו בשה"מ ואלקנה בן ישר ראש שולחן המנגו במועצת הצמחים. צילום: מו''פ צפון

במפגש השתתפו גם מיקי נוי מרכז מקצועי ראשי גידולי מטע סובטרופים בשה"מ; קליף להב מדריך למטעים סובטרופיים ורפרנט למנגו בשה"מ; ד"ר גלעד אקסלרד היועץ הכלכלי של המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון, ד"ר יובל כהן מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, ד"ר ורד יחימוביץ מכון וולקני, הראל גרינבלט משה"מ ועוד.

פורסם בחדשות