תל לכיש: ממצאים מרתקים שופכים אור על אחת הערים הכנעניות החשובות מימי התנ''ך

תל לכיש, צילום אווירי של האתר - באדיבות המשלחת הרביעית ללכיש

בחפירות שנערכו לאחרונה בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בגן הלאומי תל לכיש נחשף מקדש כנעני המתוארך למאה ה-12 לפני הספירה, ובו התגלו חפצי פולחן וחפצי יוקרה רבים ומיוחדים. חשיפת מקדש כנעני הוא אירוע נדיר בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ובודדים כאלו נמצאו עד היום. המקדש תורם להבנת מנהגי הפולחן הכנעני שכללו מצבות, פסלי אלים ושפע של חפצי יוקרה העשויים מברונזה, כסף וזהב.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהוביל את החפירה יחד עם פרופ' מייקל היזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית שבארצות הברית, מתאר את התגלית: "חפירת המקדש הזה היא אירוע מרגש במיוחד, שכן מקדש כנעני כזה נחפר בארץ פעם בשלושים או ארבעים שנה. אין ספק שגם הממצאים שהתגלו בו הם יוצאי דופן בחשיבותם". התגלית פורסמה בכתב העת לארכיאולוגיה Levant בחודש שעבר.

לכיש נבנתה כעיר כנענית גדולה ומבוצרת בסביבות 1,800 לפני הספירה בתקופת הברונזה התיכונה. עיר זו נהרסה על ידי המצרים בסביבות שנת 1,550 לפני הספירה ועל חורבותיה קמה עיר חדשה בתקופת הברונזה המאוחרת.


שברים של בקבוק קטן מברונזה, מצופה זהב, עליו נחרט שמו של רעמסס השני , צילום: טל רוגובסקי

לכיש הייתה אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ ישראל, ואנשיה שלטו על חלקים גדולים בשפלת יהודה, והיא מוזכרת במקורות מצריים שונים. העיר הזאת עברה שני חורבנות - אחד בסביבות 1200 לפני הספירה והחורבן הסופי בסביבות שנת 1150 לפני הספירה, ממנו לא הצליחה להשתקם. עוצמתה וכוחה אפשרו לה להיות אחת הערים הכנעניות הבודדות ששרדו אל תוך המאה ה-12 לפני הספירה.

התנ"ך מכיר את לכיש כאחת הערים הכנעניות שכבש יהושע: "וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה" (יהושע, י', ל"ב).


כלי חרס שנחשפו במקום, צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות

לחוקרים לא ברור מי החריב את שתי הערים בנות תקופת הברונזה המאוחרת שנבנו בלכיש, אחת על גבי השנייה. "אולי המצרים ששלטו אז בארץ, אולי מלחמה עם עיר כנענית אחרת, אולי בני ישראל כפי שכתוב בתנ"ך, ואולי הפלישתים שהשתלטו על דרום מישור החוף וחלקים מהשפלה באותה התקופה", טוען פרופ' גרפינקל ומוסיף כי "המקדש שהתגלה מציג תמונה יפה על התפוררות וחורבן התרבות הכנענית לאחר מאות שנים של פריחה כלכלית ותרבותית".

במאמר המדעי צוין כי במקדש נמצאה כתובת כנענית בת שלוש שורות, שנחרטה על כלי חרס לפני הצריפה ממנה שרדו תשע אותיות, כשבשורה האמצעית ניתן לזהות את המילה "ספר", שלטענת פרופ' גרפינקל "יכול להיות שפרושה מכתב או סופר". הפעם האחרונה שבה נתגלתה כתובת כנענית הייתה לפני כ-40 שנה. הכתובת זוהתה לפני כחמש שנים אך אז לא ידעו להעריך את החשיבות של מקום הימצאה.


שבר כתובת כנענית חרוטה על קנקן לפני השריפה בתנור. בשורה השניה מצד ימין מופיעה האות סמך הקדומה בעולם, מסומלת על ידי קן אנכי ושלושה קווים ניצבים, צילום: טל רוגובסקי

"לכתובת חשיבות מיוחדת מאוד לתולדות התפתחות כתב האל"ף-בי"ת, כי מופיעה כאן האות סמ"ך הקדומה ביותר בעולם. היא הופיעה לראשונה בכתובת הכנענית של לכיש ותאריכה הוא כ-1150 לפני הספירה. כלומר במשך 650 שנה של הכתב הכנעני לפני כן, לא השתמשו באות סמ"ך. הכתובות בדרך כלל קצרות מאוד כוללות אותיות ספורות בלבד. בכתובות קודמות נמצאו המילים בשלשת, מתן, שי בעלת, רב נקבים, בעל. יש לציין כי בניגוד לפרסומים מהעבר, לא מדובר בעדות הראשונה לאות S", מציין פרופ' גרפינקל.


שבר מסיכת חרס הכולל את האף, צילום: טל רוגובסקי

מבנה המקדש כלל בחזיתו שני עמודים וככל הנראה גם שני מגדלים. בחלק הפנימי נמצא אולם גדול, בתוכו ניצבו ארבעה עמודים תומכים, וכן מעגל של אבנים ובתוכו מצבות נפולות. מצבות אלו הן אבנים צרות וארוכות שעמדו במקור על צידן הצר, ושימשו כמוקד של פעילות פולחנית במקדש. תוכנית המקדש כוללת מאפיינים מסוימים המוכרים מ"מקדשי המגדל", המקדשים הכנעניים הגדולים שמוכרים באתרים כגון שכם, מגידו וחצור. בשונה ממקדשים מונומנטליים הללו, המקדש בלכיש הינו קטן יותר וכולל בנוסף על האולם המרכזי גם חדרים צדדיים, דבר המוכר במקדשים כנעניים קטנים כמו גם ממקדשים מאוחרים יותר, בתקופת המלוכה, כגון מקדש שלמה ומקדש שנחפר בשנים האחרונות במוצא.


מצבות אבן גדולות שנמצאו בחדר המרכזי של המבנה, צילום: באדיבות המשלחת הרביעית ללכיש

אחד הממצאים המשמעותיים שהתגלו במקדש הכנעני בלכיש היה שלוש קדרות ברונזה גדולות ממדים. קדרות אלו הינן נדירות ביותר ועד כה נמצאו באתרים אחרים בארץ וסביבתה רק שתי קדרות דומות ושברים בודדים. על פי החוקרים, הקדרות הללו הוטמנו מתחת לרצפת המבנה בעת בנייתו, כמנחות יסוד. קדרה אחת הוטמנה בצדו המזרחי, ושתי קדרות גדולות הוטמנו זו על גבי זו בצדו המערבי. מטמון נוסף שנמצא במקדש כולל תכשיטים וכלי נשק שכללו ראש חץ, פגיון וראש גרזן שעוטר בדמות ציפור.


שתי קדרות ברונזה גדולות, שנמצאו מונחות אחת על השניה, במעבדת שימור במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, צילום: טל רוגובסקי


כלי נשק מברונזה, כפי שנחשפו על רצפת המבנה, צילום: באדיבות המשלחת הרביעית ללכיש

החוקרים הצליחו למצוא במבנה הקדוש, שנחרב בשריפה עזה, שתי צלמיות מטיפוס "האל המכה" עשויות ברונזה ומצופות כסף. צלמיות מטיפוס זה, המוכרות מאתרים נוספים, זוהו לרוב במחקר כייצוג של האלים הכנעניים בעל או רשף, והן מציגות את האל כשהוא עומד ומניף את ידו הימנית הנושאת נשק. הצלמיות נמצאו בסמוך לכניסה לקודש הקודשים של המקדש, לצד לקיר האחורי של האולם הראשי. במקדש הכנעני התגלו גם חלקי תליון כסף עליו נחרטה דמות של אלת פריון עירומה, המחזיקה בכל יד פרח לוטוס. דמויות אלים אלו ודאי ייצגו את האלוהיות אותן עבדו תושבי העיר והכפרים שהיו בסביבתה במקדש זה.


שתי צלמיות של האל הכנעני בעל, שנוצקו מברונזה וצופו כסף. נמצאו ליד קודש הקודשים של המקדש, צילום: טל רוגובסקי

במקדש התגלו גם שתי קמעות מצריות בצורת חיפושית, הידועות בשם 'חרפושיות'. בנוסף, נמצאו כמה שברים של בקבוק קטן שהיה עשוי מברונזה, מצופה זהב, עליו נחרט שמו של רעמסס השני, שנחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. כן נמצאו במקדש גם: עשרות חרוזים שחלקם נעשו מזהב, עגילי כסף וזהב, צמיד מחוט זהב מעוגל, רדידי זהב דקים שציפו כנראה פסל אל וטבעת פאיאנס שעוטרה בדמות האלה המצרית חתחור. בחצר שמחוץ למבנה נמצא שבר של מסכה מחרס, ממנה שרד האף, וכנראה שימשה בטקסים דתיים שהתקיימו במקום.


לוחות זהב דקים, שאולי ציפו פסל של אל, צילום: טל רוגובסקי


עגילי זהב, צילום: טל רוגובסקי


צמיד זהב, צילום: טל רוגובסקי


טבעת פיאנס מעוטרת, צילום: טל רוגובסקי

במקדש גם נמצאו כלי חרס פשוטים, כלי שחיקה גדול ותנור לאפיית לחם. ממצאים אלו, כמו גם הוספה של קירות ומתקנים, מעידים לדעת החוקרים על כך שלפני חורבנה הסופי של לכיש הכנענית, התרכזו בה פליטים מהכפרים שסביבה, ומחוסר מקום הם שוכנו בחלקו הקדמי של המקדש. בשלב המשבר הזה, האזור הפולחני הצטמצם רק לחלק הפנימי של המקדש, בקרבת קודש הקודשים.


כלי נשק מברונזה ותכשיטים, צילום: טל רוגובסקי

לאחר החורבן המוחלט של המקדש והעיר הוטמנו בין חורבות המקדש נר חרס בין שתי קערות. מטמונים מסוג זה, המכונים "מטמוני קערה ונר" מוכרים באתרים כנעניים אחרים כמנחות שהוטמנו ביסודות של מבנים. הטמנה זו, לאחר החורבן, מעידה לדעת החוקרים על הפעילות הפולחנית האחרונה שנעשה בהקשר למקדש. זאת אולי על ידי ניצולים מהחורבן שזכרו את המקדש ובאו להעניק לו כבוד אחרון, ואולי אף ביטאו באופן סמלי את התקווה שלהם שהמקדש ישוקם בעתיד.


פרופ' יוסי גרפינקל, צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

החפירה בתל לכיש, שהוא גן לאומי, התבצעה בתיאום עם רשות הטבע והגנים. על מנת לשמור על המקדש בוצעו בו עבודות שימור והוא כוסה בשכבת עפר עבה. לפיכך אין אפשרות כעת לראות את המקדש ופריטיו בשטח. עבודת החפירה ולימוד הממצאים כללה עבודת צוות נרחבת של ארכיאולוגים וחוקרים, ביניהם איתמר וייסביין, איגור קריימרמן, ברוך ברנדל, הדס משגב ובנימין זאס.

ראוי לציין כי הפולחן הכנעני מוצג באור שלילי מספר פעמים במסורת המקראית, למשל בספר דברים פרק י"ב פסוק ג', מצווה על בני ישראל: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא".

פורסם בחדשות