המועצה לגפן היין: יוצאים לדרך חדשה בענף כרמי היין בישראל

צילום: המועצה לגפן היין

ענף כרם היין מקדים לחקור ולהתמודד עם מחלות שונות הפוגעות ביבול החקלאי בכלל ובכרמים בפרט , ובשבוע הבא יתקיים כנס מקצועי לכורמים, אנשי יקבים, חוקרים ומדריכים בענף כרם היין, בו יחשפו מחקרים חדשים בתחום.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

בכנס ביזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, קק"ל, מכון שמיר למחקר, המועצה לגפן היין בישראל ומשרד החקלאות, יוצגו מחקרים שחלקם מתנהלים זה מספר שנים בכרמים ניסיוניים וכרמי יין הנטועים בצפון הארץ, הגליל והגולן, שעדיין נחשבים לאזורי גידול הכרמים המועדפים לתעשייה ולצרכנים.

לקראת הכנס אומר צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין, כי המועצה בהובלת 'וועדת חומר ריבוי' של הענף, החליטה על הקמת בית גרעין בבעלות הענף ושינוי כלל התנהלות הענף בנושא חומר ריבוי. המועצה התקשרה בחוזה עם חברת VITITEC מדרום אפריקה, להבאת זנים וכנות נקיים מכלל הווירוסים.

המועצה לגפן היין הוציאה קול קורא להקמת חלקות ריבוי על ידי יזמים פרטיים וכן כתבה פרוטוקול בנושא וזאת בנוסף לפיקוח של השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות. השתילים מיוצרים בטכנולוגיה חדשנית, להרכבות מחומר ירוק.

"אנו מקווים שבנטיעות 2020 יהיו כמיליון שתילים, הן מ'ההרכבות הירוקות' והן שתילים מיקבי רמת הגולן. אין ספק, כי שילוב הכוחות אפשר השגת פתרון ואני מקווה, כי נתגבר על בעיית הווירוס 'ליפרול 3' ונצא לדרך חדשה לענף כרם היין בישראל" אומר דותן.


כרם בגליל, צילום: עומר שביט - תקשורות

חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל: "קיימת חשיבות גבוהה למחקרים בכרם היין, מאחר ועם השנים והתפתחות היקבים בישראל, הובאו שיטות ודעות שונות לגבי גידול ענבי יין. הכורמים והייננים מביאים פרוטוקולים שונים ואסכולות שונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, שאינם מתאימים תמיד לישראל. החוקרים שלנו בודקים מה מתוך שלל השיטות מתאים לאזור הצפון, לסוג האדמה, לאקלים ולזנים, בכדי לגדל כאן כרמי יין באופן המיטבי" אומרת רק-יהלום.

בין ההרצאות: ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון יציג סיכום מחקר ממשק השקיה להפחתת ירידה במשקל הגרגר לקראת הבציר, בחינת שימוש בזני גפן בעלי עמידות למחלות נוף מאת ד"ר צרי דפני-לוין מו"פ צפון, פיתוח ממשקי הדברת עשבים משלבים בכרם היין, מאת ד"ר רן לאטי, חוות המחקר נווה יער, מינהל המחקר החקלאי, עמידות הפטרייה מחוללת הקימחון בגפן קוטלי פטריות, ציקדות המשפיעות על צורת הנזק ועוצמתו בכרם, מאת ד"ר רקפת שרון מו"פ צפון, תפוצת נבגי אסקה בכרם היין- צפיזור בזמן ומרחב מאת ד"ר ורד נאור ממכון שמיר למחקר, אקרית הפקעים של הגפן, השפעתה על היבול והשתנות האוכלוסייה בחורף מאת ד"ר תרצה זהבי משה"מ, השפעת טיפולי חילון על עמידות הגפן לבוטריטיס ועל הרכב הענב והיין מאת נועה סימנטוב.


כרם בגליל על רקע החרמון, צילום: עומר שביט - תקשורות

במו"פ צפון אומרים, כי בנוסף לווירוסים ונחלות בגידולי החקלאות כמו גם בגידולי כרמים, איתם צריכים להתמודד החקלאים בשנים האחרונות, גם השינויים הקיצוניים והבלתי צפויים במזג האוויר משפיעים על כלל גידולי החקלאות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הגורמים נזקים כלכליים כבדים למגדלים. ממחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי פאנס PNAS עולה, כי להתחממות הגלובלית עלולה להיות השפעה קשה על גידולי זני הענבים ליין, התחממות של אפילו 2 מעלות צלסיוס, תפגע במעל עשרה זני גפנים בעולם ועלולה לגרום לאבדן של כ-56% משטחי הגידול של ענבי יין פופולריים. עם זאת מציינים החוקרים, כי שימוש בזנים המתאימים לגידולים במזג אוויר חם יותר, או נטיעות בשטחים חדשים יביאו לצמצום הפגיעה ואבדן השטחים יעמוד על לכ-24% בלבד.

על פי נתוני המועצה לגפן היין , כרמי היין בישראל משתרעים על שטח של כ-55 אלף דונם, מרמת הגולן ועד דרום הנגב, אזורי הגידול העיקריים הם הגליל, הגולן, יהודה, ירושלים, זיכרון יעקב, בנימינה, מצפה רמון, שומרון, נגב ואזור סיידון-גזר, בהם יש כ- 50 אלף דונם מניבים. כמו כן עולה מהנתונים, כי נרשמת עלייה מתמדת בכל שנה בייצור היין בישראל, שהיקפו מגיע לכ-50 מיליון בקבוקי יין ותירוש בשנה - מהם 77% יינות אדומים ו- 23% יינות לבנים.  בעשור האחרון היו השקעות בהקמת יקבים חדשים, כולל יזמים מהמגזר החרדי. המדינה המובילה ביבוא היין הישראלי היא ארה"ב. ייצוא היין בשנת 2019 עמד על כ- 50 מיליון דולר.

השנה צפוי להסתכם מחזור ענף היין בישראל בכמיליארד שקלים. עם זאת, צריכת היין המקומית לנפש כמעט ולא גדלה כמעט בעשור האחרון, והיא עומדת על כ־7-6 ליטרים יין לאדם לשנה, בהשוואה לצרכן האירופאי הצורך 20 ליטר בשנה.

פורסם בחדשות