מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 10-02-2020
Zach Tirrell from Plymouth, USA Dino origins,, קישור CC BY-SA 2.0
גידול שפיר מסוג LCH (היסטיוציטוזיס של תאי לנגרהנס) התגלה בחוליות זנב מאובנות של דינוזאור צעיר שחי באזור דרום אלברטה שבקנדה לפני למעלה מ-60 מיליון שנה. גידול מסוג זה הינו מחלה נדירה המופיעה גם היום בבני אדם, בעיקר בילדים מתחת לגיל 10, ועלולה לגרום לכאבים ניכרים לאורך זמן.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק
המחקר נערך ע''י חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר הילה מאי מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, והשתתפו בו פרופ' ברוס רוטשילד מאוניברסיטת אינדיאנה ארה"ב, פרופ' פרנק רולי מאוניברסיטת ציריך בשווייץ ודארן טאנקה מהמוזיאון המלכותי לפליאונטולוגיה בקנדה. המאמר התפרסם היום (ב') בכתב העת Scientific Reports.
ד"ר הילה מאי מחזיקה חולית זנב של הדרוזאור, צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב
"חוקרים באמריקה העוסקים בחקר שרידי דינוזאורים זיהו מופע חריג בחוליות זנב של דינוזאור צעיר מקבוצת ההדרוזאורים, המכונים גם 'בעלי מקור ברווז' – אוכלי עשב שהיו נפוצים בעולם לפני 80-66 מיליון שנה," מסבירה ד"ר מאי. "ב-2 מהחוליות, שנחשפו בדרום אלברטה שבקנדה, נמצאו חללים גדולים, אשר צורתם מעידה כי נוצרו על ידי גידול."
הפתולוגיה של ההדרוזאור, מבט מהצד (שמאל) ומלמטה (ימין). החלל הנפתח אל פני השטח התחתונים של החוליה הכיל את הגידול.צילום: אריאל פוחצ'ייב, חוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, מכון שמוניס לאנתרופולוגיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
צורתם הספציפית של החללים בחוליות משכה את תשומת לבם של החוקרים: הם דומים מאוד לחללים שמייצר הגידול הנדיר LCH שקיים עד היום בבני אדם. מדובר בגידול שפיר שמופיע על פי רוב בעצמות של ילדים בני 10-2 שנים ועלול לגרום לכאבים, אך במקרים רבים נעלם מעצמו.
המיקום של חוליות הזנב הפתולוגיות בשלד של ההדרוזאור. איור שלד הדינוזאור Campione, N. E. & Evans, D. C. PLoS One 6, e25186 2011. צילום חוליות: אריאל פוחצ'ייב, חוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, מכון שמוניס לאנתרופולוגיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
חוליות הזנב של הדינוזאור נשלחו למכון שמוניס לאנתרופולוגיה שבמרכז דן דוד, הפקולטה לרפואה, השוכן במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, לשם סריקה במכשיר מיקרו-CT מתקדם שנמצא במקום. "המיקרו-CT מייצר דימות ברזולוציה גבוהה ביותר, עד לרמה של מיקרונים ספורים," מסבירה ד"ר מאי. "במחקר הנוכחי סרקנו באמצעותו את חוליות הדינוזאור, וייצרנו שחזור תלת-ממדי ממוחשב של הגידול ושל כלי הדם שהזינו אותו.
שחזור תלת מימדי של פני השטח של הגידולים בחוליות הזנב של ההדרוזאור וכלי הדם שהזינו אותם. שחזור: אריאל פוחצ'ייב, חוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, מכון שמוניס לאנתרופולוגיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
הדימות אישש את הסברה שמדובר במחלת הLCH-. זו הפעם הראשונה שמחלה זו זוהתה בדינוזאור. הממצאים המפתיעים מעידים כי המחלה אינה ייחודית לבני אדם, ושהיא שרדה לאורך האבולוציה, מדינוזאורים ועד בני אדם, לאורך למעלה מ-60 מיליון שנה."
מסכם פרופ' ישראל הרשקוביץ, מביה"ס לרפואה וממרכז דן דוד שחקר בעבר גידולים ממאירים בדינוזאורים מתקופת היורה, וסייע לחוקרים בזיהוי המחלה: "למחקרים מסוג זה, המתאפשרים כיום הודות לטכנולוגיה החדשנית, יש תרומה חשובה ומעניינת לרפואה האבולוציונית – תחום מחקר חדש יחסית שחוקר את התפתחותן והתנהגותן של מחלות בממד הזמן. החוקרים בתחום מנסים להבין מדוע מחלות מסוימות שורדות לאורך האבולוציה במטרה לפענח מה גורם להן ולפתח דרכים חדשות ויעילות להתמודד איתן היום."
פורסם בחדשות