היחמורים ששוחררו בשמורת הטבע בגליל העליון, צילום: טל לביא - רשות הטבע והגניםרשות הטבע והגנים שחררה לאחרונה שמונה יחמורים פרסיים, 6 נקבות ו-2 זכרים, לשטחי שמורת טבע בגליל העליון. להקת היחמורים מצטרפת לפרטים נוספים ששוחררו בשש השנים האחרונות, בניסיון לבסס את אוכלוסייתם בארץ.
היחמור הפרסי, יונק גדול ואצילי ממשפחת האיילים, נכחד מהטבע הישראלי כבר לפני כמאה שנה עקב ציד פרוע ובלתי מבוקר. בעשרים וחמש השנים האחרונות החלה רשות הטבע והגנים להשיב יחמורים לטבע בגליל העליון ובהרי ירושלים.
עמית דולב אקולוג מחוז צפון : ״אנו מנסים לבסס את אוכלוסיית היחמורים בגליל העליון בנוסף לזו שהתבססה בגליל המערבי. הרבה סכנות מאיימות על בעלי חיים כאלה בטבע, אך שמירה על רצף של שטחים פתוחים והקמת מעברים לחיות הבר מעל הכבישים מסייעת להם".
היחמורים חיו בתחילה, כפי הנראה, רק בקדמת אסיה ובבלקן, וכן באזורים נוספים באירופה, ומאוחר יותר הופצו כחיות ציד לרוב חלקי אירופה, וכן לאמריקה, ואף לניו זילנד. בארץ ישראל היה מצוי תת-המין יחמור פרסי בחורשים צפופים בגליל. משנות ה-20 של המאה ה-20 הוא לא נצפה עוד בטבע, וגם לא היה מצוי בגן חיות כלשהו.
בשנת 1956 נתגלה בדרום מערב איראן עדר
יחמורים פרסיים, כ-25 במספר, סמוך לנהרות דז וקרחה, וזאת לאחר כמה עשורים שסברו כי נכחד מן העולם. מן העדר הזה נתפסו ונלקחו מספר פרטים לשם הקמת גרעין רבייה בגן החיות קרונברג שבגרמניה.
שחרור היחמורים בשמורת הטבע בגליל העליון, צילום: טל לביא - רשות הטבע והגניםעדר נוסף היה קיים בגן החיות הפרטי של השאח הפרסי ואנשי רשות שמורות הטבע ניהלו מ-1975 משא ומתן עם אחיו של השאח במטרה לקבל שני זוגות. הזדמנות נפלה בחלקם כשהנסיך הגיע למסע צייד בארץ על מנת לצוד יעל עם קרניים גדולות בשביל האוסף הגדול של השאח. הנסיך והצייד שהתלווה אליו, סרקו את הארץ ולא מצאו את סיפוקם, עד שגילו, בחי בר יטבתה יעל זקן עם קרניים גדולות. הנסיך החל מיד במשא ומתן עם אברהם יפה, מנהל רשות שמורות הטבע והגנים, והציע לו שתי מכוניות מרצדס. יפה ביקש בתמורה שני יחמורים מהעדר של השאח, והנסיך הסכים, קיבל את היעל, אבל התעכב מלמסור את היחמורים.
בשנת 1976 הובאו לארץ שני זוגות מגן החיות הגרמני ושוכנו בגן החיות של תל אביב. שנתיים אחרי כן, בדצמבר 1978, בעיצומה של המהפכה האיראנית, הנסיך, שעמד לברוח, הודיע ליפה לשלוח נציג בהקדם לקבל את היחמורים. יפה שלח את מייק ון חרבנברוק, עובד הולנדי בחי-בר. כשהגיע לטהרן, הוא מצא אותה ריקה מהשאח, אחיו, ומכל אנשיו שכבר ברחו. הוא התבקש לעזוב את איראן מיד. ון חרבנברוק יצא מהמלון לכיוון שדה התעופה, אך בדרך, שעברה בשמורה של השאח, הוא הבחין בארבע נקבות מעדר השאח והחליט לצוד אותן במהירות ולהמשיך לשדה התעופה עם השלל. ב-8 בדצמבר הגיעו הנקבות בטיסה האחרונה של אל-על מטהראן וצורפו אליהן בישראל שני הזכרים שהגיעו שנתיים לפני כן.
עדר נקבות יחמור פרסי, מאת: Eyal Bartov -http://www.treknature.com/viewphotos.php?l=6&p=131610, CC BY-SA 3.0, ויקיפדיהמבצע להצלתו והשבתו לטבע החל עם הקמת גרעין רבייה בחי-בר כרמל. בשנת 1995 היו בו כבר יותר מ-150 פרטים והוחלט כי הגיעה העת להשיב את יחמורים לנופי חיותו הקדומים. שחרור היחמורים לטבע החל משנת 1996 בנחל כזיב בגליל העליון. מדי כחצי שנה מועברת לשחרור בטבע קבוצה בת 10–15 יחמורים מחי-בר כרמל ומגני חיות בארץ. בטבע חיים יותר מ-100 פרטים. היחמורים נפוצים עתה בגליל המערבי, בנחל כזיב ובפארק גורן, בין מושב עבדון במערב למצפה אבירים ומעלות במזרח. זהו העדר הגדול ביותר של יחמור פרסי החי בטבע.
בשנת 2005 הוחל בשחרור יחמורים לטבע בשמורת נחל שורק שבהרי יהודה. היחמורים הובאו מגרעין רבייה שהוקם בגן החיות התנ"כי שבירושלים. השבה זו צלחה פחות מההשבה הצפונית, חלקית בשל כך שהיחמורים שהובאו מגן החיות התנ"כי הורגלו בבני אדם וקולות רכבת וחלק נכבד מהם נדרסו כשליחכו עשב על גבי המסילה. אויביו של היחמור באזור זה הם להקות של כלבי בר שטרפו מספר יחמורים. בשנת 2010 הוחלט להקפיא את הפרויקט. בשנת 2013 שוב הושבו שש נקבות צעירות מגן החיות התנ"כי לטבע באזור הרי יהודה.[4] מעקב אחרי עדר היחמורים ב-2017 גילה שאוכלוסייתו מתייצבת ומסתגלת לחיי הבר, ונצפו מספר פרטים שהומלטו בטבע. מספר היחמורים בשמורה הוערך ב-60 לפחות.[5]
שיעור אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל הוא כ-240 פריטים נכון לשנת 2019; כ-200 פרטים חיים בצפון הארץ וכ-40 חיים אזור נחל שורק.
פורסם
בחדשות
