האם חקלאות אורגנית באמת טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר חקלאות קונבנציונלית? מסתבר שהתשובה היא לא חד-משמעית ואולי הוויכוח לא צריך להיות בין שתי גישות מנוגדות זו לזו
רן בן מיכאל, זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 15-01-2020
התווית "אורגני" הופכת נפוצה יותר ויותר: ברשתות מזון, בדוכנים בשווקים, במרכיבים של מוצרי קוסמטיקה וניקוי ואפילו על פריטי אופנה. "אורגני" אמור לסמל בריאות ואחריות סביבתית, אבל האם תוספת המחיר שלרוב מוצמדת לתוצרת כזו באמת מבטיחה זאת?
חקלאות אורגנית התפתחה על רקע התנגדות למהפכת התיעוש של החקלאות בראשית המאה ה-20. היא נשענה בעיקר על הפסקת השימוש בכימיקלים סינתטיים והחלפתם בדשן, בהדברה ובטיוב קרקע ממקור ביולוגי והימנעות מזנים מהונדסים-גנטית.
על אף עלייה עקבית בהיקף החקלאות האורגנית – בעולם ובישראל – היא תופסת רק כ-1.4 אחוזים משטחי החקלאות בעולם, ורק ב-14 מדינות עולה אחוז השטח האורגני על 10 אחוזים (כשעיקר השטח האורגני, 69 אחוז, מוקדש למרעה – כלומר, לגידול בעלי חיים למאכל). שווי השוק העולמי של תוצרת אורגנית ב-2017 עמד על כ-90 מיליארד אירו (כ-340 מיליארד שקל) ונמצא בעלייה. כ-3 מיליון יצרנים חקלאים בעולם עוסקים בחקלאות אורגנית ועיקר הגידול במספרם הוא במדינות מתפתחות המייצאות לארצות הברית ולאחוד האירופי, שם נרשם עיקר הגידול בצריכה של מוצרים אורגניים.
לא בהכרח בריא יותר
היתרונות הסביבתיים המוכרים של החקלאות האורגנית הם הימנעות מכימיקלים סינתטיים (ואנטיביוטיקה, במקרה של בעלי חיים), תמיכה במגוון ביולוגי וניהול השימוש בקרקע באופן ששומר על איכותה – שלוש מהבעיות העיקריות של חקלאות רגילה.
התפיסה כי לחקלאות אורגנית השפעות סביבתיות קטנות יותר מאשר החקלאות הקונבנציונלית הובילה מדינות רבות לעודד את יישומה. כך, למשל, החקלאות במדינת סיקים שבצפון-מזרח בהודו נהפכה בעידוד הממשלה, ל-100 אחוז אורגנית ב-2016, אך מוקדם עדיין להצביע על התוצאות: מצד אחד נרשמו הצלחות כמו עליה במשתני מגוון ביולוגי, אך מאידך הצרכנים עדיין נמנעים מלשלם את המחיר הגבוה יותר של התוצרת החקלאית האורגנית.
אי-שימוש בכימיקלים סינתטיים לדישון והדברה נחשב ליתרון בריאותי, אולם על פי ארגון הבריאות של האו"ם, מרבית הכימיקלים הסינתטיים שמאושרים לשימוש בחקלאות הקונבנציונלית בטוחים לשימוש בשימוש נכון ובנקיטת אמצעי זהירות מתאימים. לעומת זאת, החלופה האורגנית של שימוש בהפרשות בעלי חיים לדישון קרקע (ובמיוחד כאלה שלא עברו טיפול נכון) עלולה לגרום לזיהומים בקטריאלים, להפצת טפילים ולפגיעה במקורות מים בעקבות העתרה (העשרה בחומרי הזנה), בדומה לדישון מופרז בכימיקלים הסינתטיים. גם לחלופות של מינרלים או תרכובות טבעיות, כמו תחמוצת גופרית, יש השפעה שלילית.
הדעות בדבר היתרונות הבריאותיים של מזון אורגני חלוקות: לצד מחקרים שמצאו יתרונות תזונתיים כמו תכולה גבוהה של נוגדי-חמצון, הרי שמחקר סקירה רחב היקף שנערך ב-2012 על ידי חוקרים באוניברסיטת סטנפורד העלה כי אין עדות חד-משמעית לכך שמזון אורגני עדיף מבחינה תזונתית, אך תיתכן הפחתה בחשיפה לשאריות חומרי הדברה ולחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במזון האורגני.
החקלאים לא ממהרים לעבור לאורגני
לטיעונים אלו בעד ונגד החקלאות האורגנית צריך להוסיף משתנים חשובים לא פחות. ראשית, החקלאות האורגנית דורשת שימוש בשטח קרקע גדול יותר כדי להשיג יבול דומה. השטח הנוסף יבוא בדרך כלל על חשבון שטחים פתוחים והמגוון הביולוגי שלהם ועלול להגביר את בירוא היערות שגם כך מתרחש בקצב גבוה באזורים רבים בעולם. אף שקיים ויכוח על הפער המדויק, הרי שמחקרים רבים מצביעים על יבול אורגני נמוך ליחידת שטח (על פי הערכה באירופה מדובר על כ-80 אחוז בממוצע מהיבול שמופק מאותו השטח בחקלאות קונבנציונלית, אבל השונות גדולה בין אזורים, גידולים, סוגי קרקע וממשקי גידול שונים).
בנוסף, כדי להתגבר על עשבים מזיקים ללא כימיקלים סינתטיים, חקלאים אורגניים צריכים לחרוש את הקרקע, מה שמוביל לדלדולה. הקרקע הזמינה לחקלאות הולכת ומצטמצמת ברחבי העולם, בעוד שהאוכלוסייה הולכת וגדלה ובני אדם רבים עדיין אינם משיגים די מזון בריא.
לכן, יחס היבול לשטח הוא סוגיה מהותית של בריאות הציבור וביטחון מזון. יש משתנים פוליטיים וכלכליים המשפיעים על זמינות המזון וגם לאובדן מזון לאורך שרשרת האספקה יש תפקיד, אבל לא בטוח ש-100 אחוז חקלאות אורגנית תוכל לספק את הביקוש שכן הדרישה למזון צפויה לגדול על פי ההערכות בכ-60 אחוז עד שנת 2050.
"אם מרבית השטח החקלאי אינו מנוצל לחקלאות אורגנית הדבר מצביע על הקושי של החקלאים לאמץ אותה", אומר פרופ' אבי פרבולוצקי, מומחה לאגרו-אקולוגיה ולשעבר מנהל המחלקה למשאבי טבע במכון וולקני. "החקלאים צריכים לעמוד בפרוטוקול קשיח וללא קבלת האידיאולוגיה מעטים יעשו זאת. שנית, המשוואה הכלכלית אינה שונה בחקלאות האורגנית, להיפך: בגלל יבול נמוך, כפי שקורה לעתים, הכלכלה של החקלאות האורגנית היא יותר מורכבת וכדי להצליח בה צריך להיות מקצוען מחויב".
מה נחשב לאורגני?
נושא נוסף שיש לקחת בחשבון כששוקלים את היתרונות והחסרונות של חקלאות אורגנית הוא שינוי האקלים. כך, למשל, מחקר בשבדיה שפורסם בסוף 2018 ושעורר עניין רב, מצא שגידול אפונה אורגנית במדינה פולט 50 אחוז יותר גזי חממה יחסית לגידול קונבנציונלי. גם מחקר סקירה של חוקרים באוניברסיטת אוקספורד מ-2012 העלה כי בשל הצורך בשטח גדול יותר, החותם הסביבתי של חקלאות אורגנית גבוה יותר ליחידת תוצר.
מחקר חדש שפירסמו השנה חוקרים מפקולטות לחקלאות בבריטניה, בחן את ההשלכות האפשריות על פליטות גזי חממה בשל מעבר ל-100 אחוז חקלאות אורגנית באנגליה ובוויילס. במחקר נמצאו אמנם יתרונות קלים לחקלאות האורגנית בתחום פליטות גזי חממה (בעיקר בגלל שהימנעות משימוש בדשנים ובחומרי הדברה סינתטיים דורשת תשומות אנרגיה נמוכות יותר), אבל השורה התחתונה היא כי סך פליטות גזי החממה יעלה ב-56-21 אחוז (בהתאם לאופי השטח הנוסף שיתווסף לשטחים החקלאיים מעבר לים). העלייה בפליטות תתרחש בשל הצורך לספק את מלוא הדרישה למזון באמצעות השלמת הייצור המקומי ביבוא נרחב יותר, זאת בשל היקפי הייצור הנמוכים יחסית ליחידת שטח בחקלאות האורגנית.
סוגיה אחרת של קיימות היא עלות התוצרת האורגנית. היבול הנמוך, הצורך בעבודה ידנית, והתשלום עבור אסמכה מחייב את המגדלים למכור את התוצרת במחיר שוק גבוה יותר, מה שהופך את המזון האורגני לנגיש לבעלי אמצעים. ככל שנדרש יותר שטח לתוצרת זו, הרי שנגרעת קרקע מגידול מזון רב יותר עבור חלק גדול באוכלוסייה. יכול להיות שהדברים ישתנו – בארה"ב לפחות פער המחירים בין מוצרים אורגניים לרגילים מצטמצם בגלל העלייה בביקוש – אבל אי אפשר להקיש מכך לגבי שאר העולם.
נקודה אחרונה וחשובה היא מה נחשב לאורגני ומה לא. לכאורה, התווית "אורגני" אמורה להיות מפוקחת, אך קיימים פערים גדולים בין סוגים שונים של תוצרת חקלאית, בין הגופים המפקחים במקומות שונים, ותקנים שונים חלים על מוצרים ראשוניים ועל רכיבים אורגניים במוצרים אחרים (למשל בתחום הקוסמטיקה). בנוסף, התווית אינה תעודת ביטוח: הפרה האורגנית סבלה בשחיטה, הטי-שירט מכותנה האורגנית נצבעה כנראה בצבע שמזהם מקורות מים, העוף האורגני יכול להזדהם מכימיקלים שיזלגו מאריזת המזון, וגם שוקולד אורגני מזיק לשיניים.
הדרך השלישית
ברור, אפוא, שהתמונה אינה חד משמעית ויכול להיות שהדבר מצביע על כך שהוויכוח לא צריך להיות בין שתי גישות מנוגדות זו לזו, אלא על התנאים הספציפיים המתאימים לחקלאות אורגנית או לחקלאות קונבנציונלית, על הגידולים הנכונים ועל צורך שכל אחת מהגישות עונה עליו. לא מדובר במשחק סכום אפס, כי הגישה השנייה יכולה להיות מיושמת בחלקה החקלאית הסמוכה.
"בישראל לא ניתן לעבור לחקלאות אורגנית מלאה, או אפילו להגדיל משמעותית את חלקה", אומר פרבלוסקי, "משום שהיבול המצומצם יחייב יבוא בהיקף שישפיע על הכלכלה. אגרו-אקולוגיה מציעה דרך אחרת לפתור בעיות סביבתיות שמקורן בחקלאות באופן שהשפעתו הכלכלית תהיה כנראה מוגבלת".
