מטע בננות מזן פיסאנג מאס, צילום: באדיבות מו''פ צפוןשני זני בננה חדשים שיובאו לישראל ונבחנים על ידי חוקרי מו"פ צפון ושה"מ במשרד החקלאות לאורך ארבע השנים האחרונות, בחלקת מחקר של 10 דונם במטעי חניתה, ישווקו בקרוב בישראל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמדובר ב'זני טעם' של בננה שטרם גודלו בארץ, בעלות איכות פרי משופרת, שתשווקנה מאוחר יותר מזני הבננות בישראל, ובכך יצרו יתרון כלכלי עבור המגדלים בשווקי הארץ. הבננות החדשות מיועדות לשוק נישתי וייחודי .
הזן הראשון, פיסאנג-מאס (Pisnag mas), בננה שמקורה בדרום מזרח אסיה, מקבוצת זני 'ליידי-פינגר', בה כל הזנים בעלי פרי קטן מתוק מאוד. הזן השני הוא הפראתה-אנה (Prata Ana) שהיא הבננה המועדפת על הברזילאים, ארץ מוצאה, בעלת טעם חמצמץ-מתוק.
את המחקר מוביל ד"ר נבות גלפז ממו"פ (מחקר ופיתוח צפון) יחד עם גל אור משה"מ (שרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות) ואוהד אברבוך, מגדל בננות מקיבוץ חניתה.
"ענף הבננה בישראל מבוסס על הזן 'גרנד-ניין' וכן מגדלים כמויות קטנות יחסית של הזנים המקומיים: גל, זליג ועדי'' אומר ד"ר נבות גלפז. ''המראה והטעם של זני הבננה המשווקים בישראל דומה אחד לשני ומבחינת הצרכן הישראלי כאילו מדובר בזן אחד. הפרי משווק רק בארץ ובשטחי הרשות הפלסטינית ולכן הצמיחה של ענף הבננה בארץ מוגבלת כיום לקצב הגידול הדמוגרפי בישראל ובקרב שכנינו הפלסטינים. אין ספק, כי כניסה של זני בננה חדשים, בעלי תכונות פרי שניתן למתגן כייחודיות, בעלות טעם משופר, ארומה ומראה שונה מאלה של זני הקבנדיש, תסייע בפיתוח שוק נישה והגדלת נפח הייצור של הענף''.
מטע בננות מזן פראתה-אנה, צילום: באדיבות מו''פ צפוןד''ר גלפז מוסיף, כי שני זני הבננה החדשים 'פיסאנג מאס' ו'פראתה-אנה', נבחנים בחלקת מבחן במטעי קיבוץ חניתה. ''בננות מזן 'פיסאנג מאס' נמכרות במחיר גבוה, בזכות טעמן הייחודי והמעולה והיכולת למתגן כ"בננת ביס", השונה מאד במראה החיצוני מהזן המוכר המשווק בישראל. בננה מזן 'פראתה-אנה' הינה בעלת איכות פרי גבוהה, טעמה המיוחד נובע משילוב חמצמצות ומתיקות, אך המראה החיצוני דומה לבננה רגילה ולכן נדרשת עבודת מיתוג כזן טעם ייחודי. החוקרים אף בודקים את הארכת עונת קטיף ושיווק הבננה מעבר לעונה הקיימת, מצב שייצור רווח נוסף לחקלאי".
מחקר נוסף של מו"פ צפון לקראת עונת החורף יתרכז בבחינת שימוש ברשתות תרמיות להגנה על מטעי הבננות כנגד קרה בחורף.
ישראל היא המדינה הראשונה בעולם, בה נבחן השימוש ברשתות תרמיות כאמצעי להגנת גידולי מטעים בכלל, ומטעי הבננה בפרט, מפני קרה בעונת החורף. הקרה הינה אירוע אקלימי בו יורדת הטמפרטורה אל מתחת לנקודת הקיפאון של המים ברקמות הצמח וגורמת לתמותת צמחים, הפסדי ענק ועוגמת נפש לחקלאים, שנאלצו לעקור שטחי בננה רבים בארץ, במספר אירועי קרה בעונות חורף קשות.
סיור במטעי הבננות בקיבוץ חניתה, צילום: באדיבות מו''פ צפוןד"ר גלפז מציין כי "ניסיונות עבר להגנה על מטעי הבננות מהקרה בחורף, כללו שימוש באמצעים שונים: חימום המטע באמצעות הבערת לבני דלק או צמיגים, הסעת אוויר חם משכבה חמה יחסית באמצעות טורבינות רוח ומסוקים והמטרה במתזים. האמצעי היחיד שנמצא יעיל הוא השימוש במסוקים, אולם שיטה זו נפסלה עקב עלותה הגבוהה לחקלאי. בחורף 2015-16 פתחנו במחקר בקיבוץ יחיעם, שמטרתו בחינת יכולתן של רשתות תרמיות מסוג אלומינט, להגנת מטעי הבננות מפני קרה. רשתות האלומינט מיוצרות מפוליאתילן ומצופות אלומיניום, המונעים את יציאת קרינת infra-red הנפלטת מעצמים חמים (קרקע ומים) לרקיע ובכך גורמים לטמפרטורה גבוהה במבנה, ושומרים על חום הצמחים והקרקע. הרשתות התרמיות נפרשות מעל מטעי הבננה בעונה המועדת לקרה, בחודשים דצמבר-מרץ".
מחקרים אלו ונוספים מתבצעים בשבעה אתרים, בחלקות הניסוי והמחקר של מו"פ צפון בגליל המערבי, אזור גידול משמעותי בישראל, בו משתרעים מטעי הבננה על פני כ-6,000 דונם. המחקרים מנוהלים על ידי ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון וגל אור משה"מ, בסיוע הטכנאים יעל בר נוי ואייל משה ובשיתוף פעולה עם החקלאים, אשר חלקות הניסוי מתבצעות במטעים שלהם.
רוב מטעי הבננה בישראל גדלים באזורים מתאימים מבחינה אקלימית, עמק הירדן, חוף הכרמל והגליל המערבי. את הפרי נוהגים לקטוף בעודו ירוק ומבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ.
הבננה מזן 'מוז ערבי', הובאה לפני מאות שנים לישראל, ככל הנראה במאה ה-15. כיום מגדלים זן זה בכמויות קטנות. מטעי הבננה בישראל משתרעים על פני כ-27 אלף דונם המניבים בממוצע כ- 160 אלף טון בשנה, השיווק נמשך רוב חודשי השנה, אך השיא באביב ובחורף, והיבול מיועד לשוק המקומי.
בננות פראתה-אנה לשיווק, צילום: באדיבות מו''פ צפוןהבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) הינה צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים והיא מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. הגבעול בנוי משכבות של נדנים. לבננה זנים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד. במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים.
במרכז הבינלאומי ביוברסיטי בלגיה ITC (Transit Center Musa), קיים אוסף גנטי הכולל למעלה מ-1,000 זני בננה, מתורבתים, וזני בר מכל העולם. זהו גוף בינלאומי בתמיכת האו"ם, שהתחייב עם ממשלת בלגיה לתמוך עד שנת 2020 בפעילות מחקרית בתחום ענף הבננות, מאחר והבננה הינה הגידול הרביעי החשוב ביותר בעולם, התורם לביטחון המזון והתזונה בהווה ובעתיד ומספק הכנסה למאות מיליוני אנשים. שמירה על מגוון הבננות היא קריטית כדי להפוך את גידול הבננות למזין, פרודוקטיבי ועמיד יותר. שימור החומרים הצמחיים למשך אלפי שנים מתבצע באמצעות תהליך- Cryopreservation, כאשר החומר נשמר בחנקן נוזלי, ב- 196 מעלות צלזיוס. טכניקה זו חיונית לשמירה בטווח הארוך על כל אותם גידולים שלא ניתן לשמור באמצעות זרעים, כמו בננות, קסבה, טארו ורבים אחרים.
ההערכה היא, כי שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורה בעולם, צפויים להפחית את הגשמים ולהגדיל עוד יותר את דרישת המים ביבול בעולם בכ-12-15%. המכון בוחן זני בננה משופרים לאקלום בתנאי בצורת ואקלים קיצון הצפוי בעולם.
פורסם
בחדשות
