הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


שיני אדם מלפני כ-40 אלף שנה התגלו במערת מנות בגליל


הממצאים שופכים אור על תקופה עלומה יחסית באזורנו, כיוון שההשערה הרווחת היא כי האדם הניאנדרתלי נעלם מהלבנט לפני כ-50 אלף שנה עם הגעת האדם המודרני מאפריקה. ''השיניים מהוות עדות אנתרופולוגית ראשונה לאוכלוסייה שהיגרה מאירופה לארץ ישראל והובילה להתפתחות האזור'' אומרים החוקרים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  05-11-2019


Responsive
מערת מנות. האזור בו נמצאו חלק מהשיניים מסומן באדום. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל. הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

השיניים נמצאו בשכבות השייכות לתרבות האורניאקית שמוצאה באירופה, ומהוות עדות אנתרופולוגית ראשונה לאוכלוסיית בני אדם שהיגרה מאירופה לארץ ישראל לפני כ-40,000 שנה.

המחקר הדנטלי נערך ע''י ד"ר רחלי שריג, חוקרת מבית הספר לרפואת שיניים וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בשיתוף עם ד"ר עומרי ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות הארכיאולוגיה ברשות העתיקות.המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

מערת מנות נחקרת בעשור האחרון על ידי ד"ר ברזילי מרשות העתיקות, פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, במטרה להתחקות אחרי התפתחות האדם המודרני בארץ ישראל.

Responsive
מפת המערה עם סימון המיקום של אזורי מציאת השיניים. צילום: ד"ר רחלי שריג

"בחפירה פרהיסטורית במערת מנות שבגליל מצאנו לאחרונה 6 שיניים אנושיות, ממצא שיש לו חשיבות רבה לזיהוי תושבי המערה לפני עשרות אלפי שנים," מסבירה ד"ר שריג. "שיניים נשמרות טוב יותר מעצמות כי הן עשויות מאמייל, החומר העמיד ביותר בגוף. חשוב מכך: במבנה, בצורה ובטופוגרפיה (הבליטות על פני השטח) של השן יש מרכיב גנטי חזק, המאפשר לשייך שיניים לאוכלוסיות ספציפיות. במחקר הנוכחי התבססנו על צורתן החיצונית והפנימית של השיניים כדי לאפיין ולשייך אותן. בארבע מהשיניים ביצענו בדיקות מעמיקות במעבדה: סריקות מיקרו-CT ואנליזות תלת-ממדיות."

 

האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני


התוצאות שהתקבלו הפתיעו את החוקרים: שן אחת הראתה מורפולוגיה טיפוסית למין הומו סאפיינס – האדם המודרני; שן אחת הראתה תכונות אופייניות לאדם הניאנדרטלי; ושתי שיניים הראו שילוב נדיר של תכונות ניאנדרטליות ומודרניות. החוקרים מציינים כי שילוב כזה נמצא עד היום רק באוכלוסיות אירופאיות מראשית התקופה הפליאוליתית העליונה, לפני כ-40,000 שנה. לאחרונה הוכח השילוב גם גנטית, והוא מרמז כי האדם הניאנדרטלי נטמע באדם המודרני באירופה.

Responsive
מימין: שן טוחנת עליונה ותחתונה שנמצאו במערה, מתוארכות ל 38,000 שנים לפני זמננו. השיניים מראות ערוב של מאפיינים. צילום: ד"ר רחלי שריג

"לשיניים ממערת מנות יש חשיבות מכרעת משום שעד היום לא היו בידינו שרידים אנושיים מאותה תקופה בארץ ישראל, ונוצר פער זמן משמעותי בידע שלנו," מציין פרופ' הרשקוביץ. "המחקר פורץ הדרך מביא לראשונה את סיפורה של אוכלוסייה האחראית לאחת מהמהפכות התרבותיות החשובות בתולדות האדם".

מסביר ד"ר ברזילי: "השיניים נמצאו בשכבות ארכיאולוגיות המשויכות לתרבות האורניאקית, תרבות עשירה ומפותחת המזוהה עם סוף עידן הניאנדרתלים באירופה, ומסמלת עידן חדש בהתפתחות התרבותית של האדם המודרני. בהתבסס על מחקרים גנטיים חדשים שהראו שבמזרח אירופה הנאנדרתליים נטמעו אל תוך האוכלוסייה האורניאקית המקומית, אנו נוטים לפרש את הימצאותן של תכונות ניאנדרתליות בשניים ממנות כעדות נוספת לכך שמקורה של התרבות האורניאקית באזור מזרח הים התיכון הוא מאירופה. ייתכן שאוכלוסיות אלה ביקשו להתרחק מתנאי האקלים הקיצוניים ששררו בארצות מוצאן באותה עת – שיאה של תקופת הקרח האחרונה."

Responsive
כלי עצם אורנייקים מאזור C במערת מנות וקונכיות מקושטות משכבות אורנייקיות ואחמריות, צילום: ד"ר עומרי ברזילי, רשות העתיקות

"הממצאים שלנו חשובים במיוחד מכיוון שהם שופכים אור על תקופה עלומה יחסית בתולדות האדם בארץ ישראל," מסכמת ד"ר שריג. "כיום משערים שהניאנדרתליים נעלמו מהלבנט לפני כ- 50 אלף שנה עם הגעתם של אוכלוסיות אדם מודרני מאפריקה. מציאתן של מאפייני הומו ספיאנס וניאנדרתליים בשיניים מלפני 38 אלף שנה במערת מנות תומכת בהשערה שהאוכלוסייה שהיגרה לכאן, ככל הנראה מאירופה הייתה מעורבת ויתכן שהביאה עמה את תרבותה באותה עת. בדרך זו מספק המחקר שלנו עוד נקודת זמן ברצף האבולוציוני והתרבותי, עוד פיסת מידע בפאזל העצום שנקרא תולדות האדם."

Responsive
ד"ר רחלי שריג. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פורסם בחדשות