משתתפי העצרת בשירת ההמנון, צילום: שגיא בן יצחק - באדיבות התנועה הקיבוציתבאתר נהריים הצופה אל מפגש הנהרות - ירדן וירמוך, התקיימה ביום שישי, 18.10, עצרת שארגנה המועצה האזורית עמק הירדן, במלאת 25 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמאות תושבים מעמק הירדן, אזרחים המטיילים בצפון ואנשי תנועות הנוער גדשו את המקום ופנו אל ממלכת ירדן בקריאה: בואו נשמור על השלום היקר כל כך למי שמתגוררים לאורך הגבול בין שתי המדינות מעמק הירדן שבצפון ועד לאילת שבדרום.
'אי השלום' בנהריים צפוי לחזור לירדן בעוד מספר ימים, זאת במסגרת נספח להסכם השלום עם ירדן, בו הוסכם כי מובלעת אי השלום בנהריים והמובלעת בצופר שבערבה יוחכרו למדינת ישראל על-ידי ממלכת ירדן לתקופה של 25 שנים.
על פי ההסכם, יש צורך לאשרר מחדש את ההסדר הנוגע למובלעות - אך הדבר לא קרה, וכעת ישנו חשש אמיתי שהחקלאים הישראלים יצטרכו לעזוב את האדמות שהם מעבדים בנהריים ובצופר.
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, היה ראשון הנואמים באירוע ואמר: "לפני ימים אחדים שוחחתי עם בכיר בממשל הירדני, החלפנו דעות ודיברנו על שיתופי פעולה בינינו. בסיום השיחה הוא ביקש ממני להעביר לנוכחים כאן מסר ברור על כך שהשלום בין המדינות הוא מוצק ושרבים בממלכת ירדן מכירים בו ובחשיבותו. הוא ביקש ממני שנעשה כל מאמץ כדי לא ליפול לידי הקיצונים שחלקם רוצים להחזיר אותנו לימים שלפני השלום של האמיצים, הימים הקשים של אירועי שנות השבעים".
גרינבאום הסביר כי העצרת נולדה לאחר שהתברר שאף גורם רשמי בישראל אינו מתכוון לציין את מלאת 25 שנים להסכם השלום עם ירדן. "אנחנו אנשי עמק הירדן מקיימים את דבריו של טרומפלדור שאמר, כי הגבול של הישוב העברי יעבור במקום שבו תחרוש המחרשה. אבל אנחנו מבהירים מכאן, כי אין עבורנו קדושה לאדמה. אלא קדושה לאדם, לחיי אדם. אנחנו נוותר על אדמות אי השלום וניפרד מהן בכאב גדול כדי לשמור על השלום ועל השכנות הטובה. עוד לא מאוחר מדי להמשיך להפוך את האי לסמל של שלום כחזונם של רבין וחוסיין."
העצרת בנהריים, צילום: שגיא בן יצחק - באדיבות התנועה הקיבוציתיו"ר כחול לבן בני גנץ, אמר בנאומו באירוע: "אני מכיר את המלך עבדאללה שבא מבית מלוכה של אצילות, כבוד ושלום. נפגשתי איתו מספר פעמים והוא, כמו אביו שהיה איש של שלום, מבין את החשיבות הרבה בהמשך שיתוף הפעולה עמנו. הסכמים יש לכבד וזכותו של מלך ירדן לממש את ההסכם, אבל חשוב להבין, שהאינטרס של כולנו פה באזור הוא ליהנות מפירות השלום. המשך ההסכם והרחבתו חשובים גם לאלו שחיים כאן, אבל גם להמשך האמונה והתקווה של שני העמים. עלינו להפוך את מה שהחלו המלך חוסיין ויצחק רבין ז"ל, מחלום שהחל בצעד האמיץ שלהם, למציאות רחבה שמשרתת את שני העמים. לא אחמיץ שום הזדמנות לקדם שלום לא כעת ולא בעתיד", הדגיש גנץ.
יו"ר קק"ל דניאל עטר קרא בנאומו למנהיגות בצד הישראלי: "צריך להתקיים כאן שיח רציף ובריא עם הירדנים ולא שיח מדכא שמחבל בשלום. אנחנו צריכים לעזור לירדנים שיש להם בקושי מים בברזים מהצד השני של הגבול מרחק כמה מאות מטרים מכאן. כך שומרים על שלום וכך מקדמים נושאים משותפים שחשובים לשני הצדדים". עטר פנה אל בני גנץ בתחילת דבריו ואמר לו: "בעוד מספר ימים אתה תקבל את המנדט להקים ממשלה. דע לך שכל מי שנמצא פה וכל מי שחי בארץ הזו מאמין בשלום, מאמין בתקווה, מאמין בחיים טובים ואיכותיים ויתייצב מאחוריך ויאחל לך הרבה הצלחה. ואני מצטרף כמובן לכולם".
אורנה שמעוני, חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ויוזמת האנדרטה באי השלום, לאחר הטבח בנהריים בשנת 199 , פנתה אל המלך עבדאללה בפנייה אישית נרגשת וביקשה ממנו לשמור על מערכת היחסים הטובה הקיימת ולא להתעקש על הפסקת ההסדר המיוחד באי השלום.
תושבי עמק הירדן בעצרת, צילום: שגיא בן יצחק - באדיבות התנועה הקיבוציתלפני כחודש, ביקרו חברי מטה התנועה הקיבוצית באי השלום, ביחד עם ראש המועצה האזורית, לאות הזדהות. בביקור אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "מצער מאוד שבשורת פעולות ראווה והתגרות, איבדה ממשלת ישראל את הרצון הטוב שאפיין את יחסי ישראל –ירדן בעת החתימה על הסכם השלום בשנת 94'. במקום לקדם פעילות משותפת וליצור אמון הדדי, העדיפו מקבלי ההחלטות בירושלים לפגוע שוב ושוב בכבודו של המלך עבדאללה, וזו כנראה התוצאה הבלתי נמנעת. מאכזבת אותי במיוחד הקלות הבלתי נסבלת שבה מוותרת ישראל על שטחי חקלאות, המהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, המסורת וכן...כן גם הפרנסה של חקלאים ותיקים ומסורים. נעמוד לצד עידן גרינבאום והמועצה האזורית בכל מהלך שיחליטו ליזום בנושא."
לפני כשבועיים, שלח עידן גרינבאום מכתב אל מלך ירדן, עבדאללה השני, וביקש ממנו לעכב את ההחלטה עד שיתקיים מפגש בין ראש המועצה ונציגי הקיבוצים עם המלך או נציג מוסמך מטעמו: "אנו חולקים נושאים אזרחיים משותפים רבים לאורך עשרות קילומטרים של גבול", כתב ראש המועצה במכתב. "שיתוף הפעולה בינינו יכול להוביל לשגשג ולהתקדמות בשורה ארוכה של תחומים. בימים שבהם נקלעה המערכת הפוליטית בישראל למשבר, אני פונה אל הוד מעלתך בבקשה שניפגש באי השלום – אתה ואני או נציג שיוסמך מטעמך – ונפעל להשיג הסדר חדש, כיאה לשכנים טובים המכבדים ומעריכים אלה את אלה".
פורסם
בחדשות
