מי היה ''המרטיר המהולל'' ? כנסייה מפוארת בת 1500 שנה נחשפה ברמת בית שמש

מתחם הכנסיה שנחשף ברמת בית שמש, צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

תעלומה מסתורית אודות זהותו של "המרטיר המהולל" מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, אשר מנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת רמת בית שמש. המרטיר הונצח בכתובת ביוונית, ולזכרו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת - כזו שהורחבה במימון קיסר האימפריה הביזנטית, טיבריוס השני, בכבודו ובעצמו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

בחפירה הארכיאולוגית משתתפים אלפי בני נוער, והיא מתבצעת במימון משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים ובניהול קבוצת CPM. משרד הבינוי והשיכון השקיע כ-70 מיליון ש"ח בחפירות, בשימור ובפיתוח פארקים ארכיאולוגים במסגרת בניית השכונה החדשה, מתוכם הוקצו כ-7 מלש"ח לחפירה זו.


אלפי בני נוער ומתנדבים השתתפו בחפירה במהלך 3 השנים האחרונות, צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

רשות העתיקות ומוזיאון ארצות המקרא שמחים להזמין את הציבור לתערוכה המוקדשת לאתר, אשר נפתחת היום (יום ד', 23 באוקטובר). בתערוכה יוצגו כמה מן הפריטים החשובים שנמצאו באתר. התערוכה החדשה, "המרטיר המהולל", הינה פרי שיתוף פעולה של רשות העתיקות ומוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

בחפירות הארכיאולוגיות ברמת בית שמש נחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים ומפוארת, שנוסדה במקום לפני כ- 1,500 שנה. הכנסייה מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, עשירות בדגמים של עלים, פירות וציפורים, ודגמים גיאומטריים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות מרשימות; חלקן עשויות שיש מיובא.


העיט – סמל הקיסרות הביזנטית, צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות


כתובת פסיפס, צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות


חלק מרצפת הפסיפס בכנסייה, צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

באתר נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכז השטח נחשף מבנה של כנסייה בתבנית של בסיליקה – מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה; אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצידיו. לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום).

שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527 –565 לספירה). מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטנטינוס נוספה לכנסייה קפלה צדדית מפוארת. כתובת מסקרנת שנחשפה בשלמותה בחצר הכנסייה מייחסת את המקום ל"מרטיר מהולל".

 
לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. "בארץ התגלו כנסיות בודדות שיש בהן קריפטה ששרדה בשלמותה. הקריפטה היא חלל תת קרקעי שבו, ככל הנראה, נשמרו שרידיו (רליקיות) של הקדוש. אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים – מהאחד ירדו אל החלל התת קרקעי, ומהאחר עלו בחזרה אל אולם התפילה. באופן זה יכלו קבוצות גדולות של צליינים נוצרים לבקר במקום". קירות הקריפטה חופו בלוחות שיש שהעניקו לה חזות מפוארת.


שני גרמי המדרגות שהובילו את הצליינים אל הקריפטה וממנה. צילום אסף פרץ - רשות העתיקות

">
גרם המדרגות של הקריפטה – מבט מבפנים, צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות

''חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסותו של הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס (574–582 לספירה)'' מוסיף סטורצ'ן. ''מימון ההרחבה על ידי הקיסר ובחסותו מתועד בכתובת יוונית שנחשפה באתר. "מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש", אומר סטורצ'ן. "המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים – סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים".


מנהל החפירה בנימין סטורצ'ן, בכניסה לקריפטה, צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות

החפירות הארכיאולוגיות באתר התבססו, ברובו המוחלט, על עבודת אלפי בני נוער, אשר השתתפו בפרויקט כחלק מהחזון החינוכי של רשות העתיקות המבקש לחבר את הנוער למורשת ששיכת לו. בין השאר, חפרו במקום תלמידי מכינות ושנות שירות, בני נוער מבית שמש ומהאיזור, מש"צים, תלמידי מגמות לימודי א"י וארכיאולוגיה שהגיעו לחפור כחלק מלימודי הבגרות שלהם, ותלמידי תיכון שבאו במטרה לממן את המסע לפולין. כל המשתתפים עברו חוויה מיוחדת של היכרות עם עברה העשיר של הארץ, עבודת צוות, ומאמץ פיזי מתגמל. למעשה, מרבית הממצאים בחפירה התגלו על ידי בני הנוער, שלמדו על בשרם את הפתגם "יגעת ומצאת- תאמין".

בחפירות נחשפו אלפי חפצים, ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים אשר נמצא עד כה באתר בודד בישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו בצורת צלב, אשר נוצר מאבן קלצית, שנוצרת במערות נטיפים.


אגן הטבילה בצורת צלב. היחיד המוכר מסוגו, צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות

אמנדה וייס, מנהלת מוזיאון ארצות המקרא: ''חזון מוזיאון ארצות המקרא הוא להוות מרכז תרבותי, חינוכי וחווייתי המחבר את הבאים בשעריו אל שורשי העבר. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות המאפשר לנו להציג את הממצאים המרשימים שנחשפו בכנסיית המרטיר המפואר בעזרתם של אלפי מתנדבים ובני הנוער. וכדברי מייסד המוזיאון, ד"ר אלי בורובסקי: "עתיד האנושות יונק משורשי העבר, רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר".

פורסם בחדשות