שונית האלמוגים באילת. צילום: אילן מלסטר - המשרד להגנת הסביבהשונית האלמוגים באילת, כמו גם שוניות נוספות ברחבי העולם, נמצאות בסכנה, בשל העלייה בטמפרטורת מי הים, כך עולה
מדוח הניטור הלאומי במפרץ אילת לשנת 2018 של המשרד להגנת הסביבה, שכתבו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקב-20 השנה האחרונות הולך ומורע מצבן של שוניות האלמוגים בעולם, ונצפית תמותה מסיבית של אלמוגים כתוצאה מהתחממות מי הים. משום כך, שוניות אלמוגים מתפקדות, כמו זו הנמצאת באילת, שהיא השונית הצפונית ביותר בעולם, הופכות כיום לאוצר טבע נדיר.
מצב שונית האלמוגים באילת יציב, בעיקר בשל פעולות המשרד להגנת הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים, המנהלים את גורמי העקה השונים, לרבות צמצום עומסי זיהום המוזרמים לים ממפעלים ואירועי זיהום ים חריגים - אך יש לבחון בקפידה את הפיתוח המואץ המתוכנן במפרץ.
לדברי ד"ר ארנה מצנר - מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר במשרד להגנת הסביבה, ורני עמיר - מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד, "יש לשים את שמירת שונית האלמוגים באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח במפרץ אילת, על-מנת לשמור עליה לדורות הבאים, בפרט בעולם שבו שוניות אלמוגים מתפקדות הופכות לאוצר טבע נדיר".
מדינת ישראל מכירה בחשיבותה של שונית האלמוגים ברמה המקומית והעולמית, ובאמצעות המשרד להגנת הסביבה, היא מנהלת מאז 2004 תוכנית ניטור לאומית של הים האדום בכלל ושל מצב השונית, בפרט. הניטור הוא כלי מדעי חשוב להחלטות הנוגעות להגנת הסביבה הימית באילת. את הניטור מבצע המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת במימון הקרן למניעת זיהום הים של המשרד להגנת הסביבה ובהנחיית ובליווי ועד מדעי מנהל.
שונית האלמוגים באילת. צילום: אילן מלסטר - המשרד להגנת הסביבהבשנת 2018 הורחב הניטור הלאומי - הן תקציבית והן מבחינת הפרמטרים המנוטרים – על-מנת לאסוף את נתוני הרקע שיידרשו בעתיד לצורך אפיון ההשפעה של פרויקטים גדולים המתוכננים לקום במפרץ, כמו למשל פרויקט תעלת הימים המשותף לממשלת ירדן וישראל.
בנוסף, ניטור 2018 הוא הראשון שמבוצע לאחר פתיחת חוף קצא"א לציבור הרחב. בחודש יולי 2017 נפתח לציבור קטע חוף שהיה לפנים מוגבל על-ידי חברת קצא"א. השטח שנפתח לשימוש הציבור הוא החלק הצפוני של חוף קצא"א, אזור המוגבל לרחצה על-ידי חבלי מצופים. אתרי השונית שבהם מבצעת תוכנית הניטור את סקריה מצויים מחוץ לאזורים המסומנים כפתוחים לרחצה, אולם ניתן לצפות כי כמות הצוללים העוברים בהם תגדל עקב פתיחת החוף. סקרי השונית באתרי קצא"א (בעומק של 10 ו-20 מטרים) נעשו עד שנת 2018 לפני פתיחת החוף לציבור, והשנה, בפעם הראשונה, אתרים אלה נסקרים מאז שנפתח החוף לציבור. בשלב זה, לא נמדדה מגמה שלילית ברורה באתר הנבדק במסגרת הניטור הלאומי, ויש להמשיך לעקוב אחרי הנושא.
הממצאים הבולטים בדוח הלאומי לניטור מפרץ אילת, 2018
1. מצב השונית: ברוב הפרמטרים הנבדקים, מצב השונית ממשיך להיות יציב. אך הסביבה הימית שבה השונית נמצאת משתנה באופן תדיר ומשום כך יש לוודא מזעור הלחצים שמקורם אנתרופוגני - כמו פיתוח חופים מואץ, צלילות לא אחראיות וכדומה. לדברי מחברי הדוח, נראה כי אלמוגי מפרץ אילת מסוגלים להתמודד עם העלייה בטמפרטורת מי הים, אך לא ניתן לחזות מהו סף הטמפרטורות שבהן יתחיל להיווצר נזק לשונית. כמו-כן, החמצת מי הים עלולה בעתיד לפגוע באלמוגי השונית, בשל השלד הגירני שלהם, הרגיש לרמות חומציות גבוהות (רמות PH נמוכות). מערכת הנמצאת תחת לחצים טבעיים גוברים תתקשה להתמודד עם לחצי פיתוח אנושיים נוספים. יצוין, כי בשנת 2018 נמדדה ירידה בכיסוי האלמוגים וצפיפות המושבות בכל אתרי הניטור. בשלב זה, מדובר בממצאים של שנה בודדת, ועדיין מוקדם לקבוע האם יש כאן מגמה בעייתית.
2. טמפרטורת המים: מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים נמשכת. במקביל, נמדדת עליה מתמשכת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988 בקצב שנתי ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת שנמדדה בפני הים בשנת 2018 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז 1988. במשך כל השנה הייתה טמפרטורת פני הים גבוהה מהערך הממוצע הרב-שנתי. הטמפרטורות הנמוכות השנה נמדדו בחודש פברואר (22 מעלות צלזיוס) בתחנת הים הפתוח וברוב התחנות החופיות. טמפרטורה זו גבוהה במעלה שלמה מהערך המזערי של השנה הקודמת, 2017. הטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-2018 הייתה 28 מעלות צלזיוס באוגוסט – גם כאן, הפרש של כמעלה שלמה בהשוואה לשנה הקודמת.
שונית האלמוגים באילת. צילום: אילן מלסטר - המשרד להגנת הסביבה3. טפילי דגים: מאז תקופת כלובי הדגים באילת יש דיווחים על טפילי דגים שמקורם בכלובים, אשר עדיין ניתן למצוא אותם בדגי המפרץ גם שנים לאחר הוצאת הכלובים. טפילים אלה נמצאו גם בניטור 2018. ממצא זה מדגים את אחת הסכנות הטמונות בקיום חקלאות ימית במפרץ אילת ויש לקחת אותו בחשבון כהמלצה למנוע הזרמות לים, במסגרת התוכנית להקמת פארק תעשייה של חקלאות ימית באילת שאותה מקדם משרד החקלאות.
4. כיסוי אלמוגים וצפיפות המושבות בשוניות: בשנת 2018 נמדדה ירידה קלה בכיסוי האלמוגים ובצפיפות המושבות בשוניות אילת. כיסוי שטחי שונית באלמוגי אבן חיים היה השנה 24%, לעומת 25% בשנתיים הקודמות. עם זאת, כיסוי האלמוגים החיים בשוניות אילת עדיין גבוה משמעותית משהיה בשנות הניטור הראשונות. גם צפיפות המושבות הממוצעת, על אף שנמוכה מעט בהשוואה לשנה הקודמת (28.2 לעומת 30.2 מושבות בחתך ממוצע באורך עשרה מטרים), עדיין גבוהה משהייתה בתחילת תקופת הניטור. התנודות הרבות באחוז הכיסוי בין השנים בכל האתרים ולשני הכיוונים מצביעות על כך שזה מצבה הטבעי של המערכת בתקופה הנוכחית, כפי שהיא משתקפת בסקרים הסטטיסטים של תכנית הניטור.
5. המלצות מחברי הדוח: לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בשונית, לרבות פיתוח מואץ בחופים ומניעת הזרמה של נוטריינטים לים; לאסור כליל דיג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ ולפעול להגנתם מפני פגעים נוספים מעשה ידי אדם; להקפיד על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים לאורך חופי אילת ובפרט בקרבת השונית; לקדם הכרזת שמורת טבע ימית בחוף הצפוני במטרה להגן על מרבדי עשבי הים שם.
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מפרץ אילת עומד בפני אתגרים סביבתיים משמעותיים, ואנו נמשיך לעקוב ולנטר את המפרץ ולעקוב אחר השינויים בו, לצד נקיטת פעולות שישמרו עליו - כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות משונית האלמוגים ומהמגוון הביולוגי שקיים בה"
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "לים חשיבות עצומה בוויסות הטמפרטורה הגלובלית, אך יש לכך גם מחיר לסביבה הימית הרגישה. בכל יום, אנחנו מקבלים תזכורת לשינויי האקלים העוברים על העולם. העלייה בטמפרטורת המים ושינוים במצב במפרץ אילת עלולים לגרום נזק לשונית האלמוגים, שהיא אחד מנכסי הטבע של מדינתנו. המשרד עוקב אחר הנעשה ומנטר את הפעילות הימית, ובשלב זה, חרף עליית הטמפרטורה, אינו מאבחן סכנה מיידית לשלום השונית. נקפיד להמשיך ולפרסם דוחות ניטור שנתיים אלו, ונעקוב אחר המצב"
פורסם
בחדשות
