פרופ' רפי שטרן, צילום: אייל הצפוןבמחקר חדש שנערך במו''פ צפון, והתמקד בשיפור האבקה באמצעות דבורי הבומבוס, הצליחו החוקרים להגדיל את יבולי האבוקדו מזן האס היוקרתי, משניים לשלושה טון לדונם ולעתים אף יותר. בעצי אבוקדו מסוימים הגיע היבול גם ל- 500 יחידות פרי על עץ אחד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקהמחקר של פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, המשמש גם כמרצה במסלול החקלאות במכללה האקדמית תל-חי, יוצג בכנס 'צמיחה חדשה' שיתקיים ב- 23 בספטמבר במתחם 'צנובר' ברמת הגולן.
עד כה נהוג היה להאביק את האבוקדו, בדומה לעצים נשירים אחרים, באמצעות דבורי הדבש, אולם פרופ' שטרן גילה יחד עם שותפו למחקר דר' גל ספיר, ממו"פ צפון, כי דבורי הדבש 'מתרשלות' בתפקידן כמאביקות: "האבוקדו פורח בעונה 'בעייתית', כשיש פריחה רבה של פרחי בר", מסביר פרופ' שטרן "דבורי הדבש עושות שיקולי 'עלות-תועלת' ומעדיפות לעזוב את המטע ולעוף אל פרחי הבר, שם הצוף זמין וכנראה גם טעים להן יותר''.
עוד הסתבר שזן האבוקדו אס, הנחשב איכותי ויוקרתי יותר באבוקדו, הינו פחות אטרקטיבי לדבורי הדבש, משום שהצוף שלו מכיל מינרלים כמו אשלגן וזרחן, אשר דוחים, ככל הנראה, את דבורי הדבש. זן האטינגר, לעומת זאת, שהוא הזן שמפרה את האס, מושך פי 10 יותר דבורים".
בכל עץ האבוקדו יש כמיליון פרחים. מספיק פרומיל אחד של חנטה (0.1%) כדי שהיבול יהיה מאוד גבוה (1,000 פירות לעץ). יחד עם זאת, האבקה עצמית באבוקדו איננה עובדת טוב ולכן יש צורך בהאבקה זרה באמצעות הדבורים.
במהלך הניסוי, הציב פרופ' שטרן כוורות דבורי בומבוס בצדו האחד של המטע, בשלושה אזורים שונים בארץ: בכפר גלעדי - בגליל המזרחי, בכפר הנשיא - בעמק החולה וברגבה - בגליל המערבי, כאשר כוורות דבורי הדבש היו מפוזרות באופן אחיד בכל המטע.
דבורת הבומבוס, מאת Alvesgaspar - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, ויקיפדיההממצא העיקרי של המחקר העלה, כי קיים יחס הפוך בין מרחק העצים מכוורות דבורי הבומבוס ליבול, במרחקים הקרובים, עד כ-70 מ' מהכוורות, התקבלה תוספת משמעותית מאוד של פירות לעץ שנבעה מפעילות גבוהה של דבורי בומבוס על העצים ומשיפור ניכר בשיעורי ההאבקה של הפרחים. כלומר, יותר פרחים "זכו" לקבל אבקה ויותר גרגרי אבקה הגיעו לכל פרח, מה שהעלה מאוד את סיכויי ההפריה ויצירת הפירות.
היעילות הגבוהה במיוחד של דבורת הבומבוס בהשוואה לדבורת הדבש נובעת ככל הנראה ממספר סיבות: היא הרבה יותר גדולה ומהירה ולכן אוספת על גופה הרבה יותר אבקה ומצליחה להגיע ליותר פרחים בזמן נתון. בנוסף, דבורת הבומבוס חרוצה ומשכימת קום בניגוד לדבורי הדבש המפונקות שיוצאות לעבודה רק שהטמפרטורה מתחממת ונעימה. היא מגיעה עם אור ראשון לפריחה ולוקחת את התגמול מהפרחים, צוף ובעיקר אבקה. כשדבורת הדבש מתעוררת ויוצאת לאסוף צוף, היא מגיעה לפרחים, בהם כבר ביקרה דבורת הבומבוס וזה מאלץ אותה לעבוד קשה יותר כדי למצוא צוף, פעולה מאומצת זו משפרת אף היא את תוצאות האבקה.
חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל מציינת, כי מחקר זה מתקיים במסגרת פרויקט מחקר "מיזם האבוקדו" של המדען הראשי במשרד החקלאות, שיצא לדרך לפני כשנתיים "במסגרת הפרויקט נבחרו שבע קבוצות חוקרים ממוסדות שונים בארץ, לחקור תחומים שונים: השקיה, דישון, התמודדות עם קרה והאבקה ועוד, במטרה לשפר את יבול האבוקדו, שהפך לפרי מבוקש מאוד בארץ ובעולם. עוד מציינת רק-יהלום, כי היקף "מיזם האבוקדו" מסתכם ב- 6 מיליון ₪. פרופ' רפי שטרן, ממו"פ צפון, קיבל את הובלת המחקר בתחום האבקה ולשם כך הוקצה תקציב של 420 אלף ₪ לשלוש שנים. במסגרת המיזם במו"פ צפון, מתקיימים מחקרים נוספים בתחום ענף האבוקדו בנושא עמידות לקרה באבוקדו, בהובלת דר' ליאור רובינוביץ'" מציינת רק-יהלום.
פורסם
בחדשות
