יתוש הקולקס, צילום: הגר סבטי - רשות הטבע והגניםבבדיקות שגרתיות שקיים המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד הבריאות, אותרו בחודש האחרון שישה מקרים של יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס: בערבה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובנחל שורק.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמייד עם קבלת תוצאות המעבדה ממשרד הבריאות, עדכן המשרד להגנת הסביבה את הרשויות המקומיות בממצאים, ודרש מהן להרחיב את היקף הפיקוח וההדברה של היתושים בשטחן.
מקומות נוספים שבהם התגלו השנה מקרים של יתושים נגועים: במועצה האזורית משגב, באזור המועצה האזורית שומרון, ובמועצה האזורית ערבה תיכונה. משום כך, על כל הרשויות בכל רחבי הארץ להגביר פעולות להפחתת מפגעי היתושים.
"התנאים המיטביים למפגעי יתושים נובעים ממקורות מים עומדים וטמפרטורות גבוהות'' מציין אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. ''תנאים אלה קיימים בארץ בחודשי הקיץ ואנו צפויים אף להבחין בשכיחות גבוהה יותר שלהם באירועי קיצון של הזרמת ביוב וקולחים או משקעים בעונת הקיץ - כפי שקורה לעיתים, בין השאר בגלל שינויי האקלים".
במשרד להגנת הסביבה מדגישים, כי על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לטיפול במפגעי היתושים. בנוסף, כדאי לדעת כי ניתן באמצעים פשוטים יחסית לפעול להפחתת כמות היתושים כגון ייבוש מקורות מים בחצרות, בגגות ובמקלטים. בנוסף, מומלץ להתגונן מעקיצות יתושים על-ידי התקנת רשתות בחלונות הבית ומריחת תכשירים דוחי יתושים במידת הצורך.
תחלואה בקדחת מערב הנילוס נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועבר לאדם באמצעות עקיצת יתושים. במקרים שבהם מתפתחת מחלה היא קלה ומתבטאת בחום ובכאבי ראש ושרירים. אצל חלק קטן מהחולים, המחלה עלולה להסתבך ולגרום לדלקת מוח ואף למוות. מכיוון שלא קיים חיסון לבני אדם, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את מעגל העברת המחלה לאדם.
בישראל מופעל מערך בין-משרדי לאיתור נגיף קדחת מערב הנילוס על-ידי ניטור הנגיף ביתושים. איסוף היתושים בשדה מתבצע על-ידי המשרד להגנת הסביבה; זיהוי היתושים ובדיקות הנגיף מתבצעים במעבדות משרד הבריאות.
מידע נוסף על היתושים והדברתם
באתר המשרד להגנת הסביבה:
פורסם
בחדשות
