צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהכ-350 אלף בעלי זכות בחירה, רבים מהם חקלאים, חיים במושבים בישראל. אף על פי כן, אין להם ייצוג בכנסת. קשה להפריז בתרומתו של החקלאי למשק ולחברה בישראל. ב-1955 ייצר חקלאי אחד במדינה מזון עבור 15 תושבים. היום, על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חקלאי אחד מייצר עבור יותר מ-100 בני אדם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמעבר לכך שההתיישבות הכפרית מבטאת ערכים של מורשת, היסטוריה וקשר הדוק בין האדם לאדמתו, היא גם שומרת על השטחים הפתוחים ותורמת לטיפוח הטבע, הסביבה והנוף. עם זאת, אין כיום מפלגה אחת בישראל שבראש מעייניה ניצבת הדאגה לחקלאים, מגשימי הציונות בפועל. אין ולו רשימה אחת במערכת הבחירות שחבריה עוסקים, בצורה רצינית ועקבית, בקשיי היומיום של עובדי האדמה בארצנו - וכאלה, למרבה הצער, קיימים בשפע.
השרים וחברי הכנסת מדברים גבוהה-גבוהה על חשיבות הענף, ועל תרומתם הכבירה של בעלי הנחלות. אך במבחן המעשה, כל ההצהרות והמילים החמות אינן מתורגמות כמעט אף פעם לעשייה עבור החקלאים, שקורסים מדי יום תחת עול הקיום.
בדיוק בשל כך רצה "צומת" לכנסת. אנחנו, בני מושבים שעסקו ועדיין עוסקים בעבודת אדמה, נהיה הקול האותנטי של החקלאים בבית המחוקקים. כמי שחווים על בשרנו את מצוקות הענף, רק אנחנו נדע לדפוק על השולחן כשצריך, לדחוף ולהוביל פתרונות יעילים למשברים הקשים שעימם מתמודדים החקלאים.
אלו אינן הבטחות בלי כיסוי, שאליהן הורגלנו במשך שנים ארוכות. "צומת" בראשותי מגיעה עם מצע מפורט, שגובש על ידי אנשים שבאים מהשטח, וכולל פתרונות מעשיים לבעיות היסוד בענף. בעיות שהשפעתן ניכרת על כל מי שחי כאן, ולא רק על העוסקים בתחום.
אלו היעדים המרכזיים שאנחנו מתחייבים לקדם, ולהיאבק עבורם בכל כוחנו, כשנגיע לכנסת:
1. חיזוק המגזר החקלאי באמצעות תמריצים ל"בנים ממשיכים", הן במגורים בנחלות והן לטובת פיתוח מקורות פרנסה.
2. מדינת ישראל מגבילה את מספר העובדים הזרים המורשים לעבוד בענפי החקלאות השונים. המכסות הנוקשות גורמות למחסור חמור בידיים עובדות, כיוון שישראלים לא בדיוק נוהרים לעבודות הללו. נפעל להגדלה משמעותית של אותן המכסות, כדי למנוע מאלפי חקלאים לאבד את מקור פרנסתם.
3. קביעת מחיר מינימום לתוצרת חקלאית. רבים החקלאים שנקלעים לחובות משום שעלות הייצור עולה לעתים על הרווח. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהם נפלט ממעגל הייצור והענף כולו נפגע. אנו נקבע מחיר מינימום לגידולים חקלאיים, אשר מתחתיו המדינה תחויב לשפות את היצרן על הפסדיו.
4.היעדר התכנון בענפי הלול, הפטם והחלב עלול להוביל לחיסול משקים רבים. בראייה לטווח ארוך, ההשקעות הגבוהות שנדרשות מבעלי המשקים לא יאפשרו להם לשרוד. מספר היצרנים יצטמצם ונמצא את עצמנו עם תאגידי ענק, אשר ייתכן שיהיו בבעלות זרה. "צומת" תיאבק על מנת לייצר תכנון בענפי החקלאות הללו, שישמור על בעלי המשקים וימנע קריסת מושבים שרובם (כ-70 אחוז) נמצאים בפריפריה.
5. חיוב מוסדות המדינה (צבא, בתי חולים ציבוריים, גופי ממשל וכיו"ב, לרכישת גידולים חקלאיים מתוצרת הארץ.
6. חיוב יבואנים לעמוד בסטנדרטים תברואתיים (חומרי הדברה, מים ועוד), זהים לאלה שנדרשים מהיצרן הישראלי.
7. העברת נחלות לבעלות מלאה של החקלאי, כפי שנהוג ברוב המשקים בעולם.
8. מאבק בלתי מתפשר בפשיעה החקלאית, שממדיה הולכים ומתעצמים.
יעדים אלו בהחלט ניתנים לביצוע! אם ייתנו לנו מספיק כוח, נוכל לממש את כולם.
"צומת" קמה מתוך זעקה מהשטח. החקלאים ובעלי הנחלות במושבים ובמרחב הכפרי סובלים כאן יומיום. הקרקע פשוט נשמטת תחת רגליהם, פשוטו כמשמעו.
דרמטי ככל שזה נשמע, אנחנו נלחמים על ביתנו ועל עתיד ילדינו. מאסנו במפלגות שלקראת בחירות מבטיחות לנו הרים וגבעות, ומיד אחריהן ממשיכות להפנות לנו עורף. היום, יותר מתמיד, אנו מבינים שנוכל לשנות את גורלנו רק אם נפעל בנחישות במסגרת פוליטית אחת.
לא ניכנס לוויכוחי הסרק שבין הימין לשמאל. הדבר היחיד שניצב לנגד עינינו הוא דאגה לחקלאים ולמתיישבים שננטשו על ידי המדינה, וזכויות היסוד שלהם נרמסות מדי יום.
מאות אלפי חקלאים ותושבי המרחב הכפרי רוצים מפלגה שתיאבק למענם. אם כל אלו יצביעו לפי צו מצפונם, ולא יירתעו מסקרים מוטים ובלתי מהימנים, "צומת" בהחלט עשויה להיות הפתעת הבחירות. לשם אנחנו חותרים, וכולנו עם רגליים על הקרקע.
הכותב: משה גרין, יושב ראש מפלגת צומת
פורסם
בחדשות
