דו''ח של האו''ם: העולם נמצא במשבר מזון הולך ומחריף - נדרשים שינויים מידיים

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

קריאת השכמה: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC) יצא בשבוע שעבר בדו"ח דרמטי, ולראשונה לא מסתפק בהצבעה על הקשר בין שימושי הקרקע שלנו למשבר האקלים - אלא קורא לשינוי בהרגלי ייצור וצריכת מזון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

הפאנל קורא למעבר ממזון בזבזני במשאבי טבע, בראש ובראשונה בשר, לתזונה על בסיס צמחי, כאסטרטגיה הכרחית בהתמודדות עם משבר האקלים.

על פי ה-IPCC לא ניתן יהיה לשמור על הטמפרטורות הגלובליות ברמות בטוחות אלא אם כן יהיה שינוי בדרך בה העולם מייצר מזון ומנהל את משאבי הקרקע. בני אדם מנצלים כעת 72% משטח כדור הארץ (שאינו קפוא), בכדי להאכיל, להלביש ולספק את צרכי האוכלוסייה הצומחת בכדור הארץ. הדו״ח מזהיר כי החקלאות, בירוא היערות ושינוי בייעוד הקרקע מייצרים כמעט רבע מכלל פליטות גזי החממה הגורמים את משבר האקלים.

בהסכם האקלים שאושרר בוועדת האקלים בפריז ב2015 נתקלו מנסחי ההסכם בקשיים להציב יעדים גלובלים, ברורים ומחייבים לצמצום פליטות גזי החממה ונאלצו להסתפק בנכונותן של מדינות לאמץ תכניות לאומיות על פי קריטריונים עצמאיים. בהתאם, היעד הלאומי שנקבע בהחלטת ממשלת ישראל ב-20.9.2015 ניצב על הפחתה של 25% מפליטות הפחמן ממשק האנרגיה ביחס לצפוי בשנת 2030. אולם, בפורום לתזונה בת קיימא טוענים כי התמקדותה של מדינת מדינת ישראל בצמצום פליטות ממשק האנרגיה והתחבורה מתעלמת מאחריותן הגדולה של מערכות החקלאות והמזון להתחממות הגלובלית.

על פי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, ישראל לוקחת בחשבון את ייצור הפליטות מייצור המזון המקומי בלבד, ומתעלמת מפליטות גזי חממה של מוצרי מזון הנצרכים בישראל, בעיקר בשר (כולל דגנים המיובאים למאכל בעלי חיים), המיובאים מחוץ לגבולות המדינה ומהווים את החלק הארי של המזון הנצרך בישראל. על פי נתוני ה-IPCC שסך יצור פליטות גזי החממה המשויכים ליצור וצריכה של מזון בעולם מוערך בכ-30% מסך הפליטות האנושיות. בנוסף יעד זה לא מתחייב על צמצום כולל בפליטות מכיוון שהוא לא לוקח בחשבון את סך הפליטות (כתוצאה מגידול באוכלוסייה) אלא מתייחס לצמצום פר נפש.

לישראל אין תכנית אב שתוכל להבטיח לכולם ביטחון תזונתי

ד״ר אלון שפון, יו״ר הפורום לתזונה בת קיימא, מדען סביבתי, אוניברסיטת הרווארד: ״נכון להיום לא קיימת תכנית אב למזון שתוכל להבטיח לכל תושבי ישראל ביטחון תזונתי היום ובעתיד, שתציב יעדים ברורים לחקלאות הישראלית ושתהווה את המקור לעיקר אספקת המזון בישראל, ובכך תפחית במידה משמעותית את אי-הביטחון התזונתי. אנו קוראים למשרדי הממשלה לבנות תוכנית שתבחן תרחישים צפויים של אתגרי אספקת מזון בעיתות משבר, כמו שינויי אקלים.״

ד״ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, וממייסדות הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: ״לא צריך לחכות למדיניות ורגולציה של הממשלה, כי מניסיוננו זה יקח שנים רבות, והנזק לסביבה מצטבר בכל יום. לכן כל אחד מאיתנו יכול וצריך לעשות צעד אחד קטן - ולהפחית בהדרגתיות את צריכת מוצרי המזון מן החי (בדגש על בשר בקר). לא חייבים להיות טבעונים מחר בבוקר - אבל אם כל אחד מאיתנו יפחית ב-10 או 20 אחוז את צריכת הבשר, החלב והביצים שלו - השינוי יהיה עצום.״

ד״ר דורית אדלר, דיאטנית בכירה, ונשיאת הפורום לתזונה בת קיימא: ״תזונה מבוססת מזון בריא מהצומח היא התזונה המומלצת לבריאות והפחתת מחלות: לב, סוכרת, סרטן ועוד, על ידי מדינות וארגוני בריאות מובילים, על בסיס עדויות מדעיות מוצקות אודות ההשפעה המגינה של הירקות, הפירות, הקטניות, הדגנים המלאים והאגוזים, בפני מחלות אלה ואחרות. התזונה הים תיכונית המומלצת גם על ידי משרד הבריאות הינה בעיקרה תזונה מבוססת מזון מהצומח עם כמויות מתונות של דגים, ביצים ועוף ודלה בבשר אדום, סוכר, מלח ושומנים רווים ומטוגנים''

''אימוץ דפוס תזונה זו על ידי האוכלוסייה צפוי להקטין את שיעורי התחלואים משמעותית, לחסוך עלויות עצומות לפרט, למערכת הבריאות ולחברה ולהגדיל את הביטחון התזונתי הלאומי, שכן חלק גדול מתזונה זו מגודל כבר כיום בישראל ויאפשר הזנה במצבי חירום ומשבר אקלימי'' אומרת אדלר. ''לכן מומלץ לכולנו ולאמץ את התזונה המבוססת מזון מהצומח, אשר כוללת בתוכה נגיעות של מזונות מן החי, הנה גמישה, מגוונת ומבוססת מזון אמיתי וטעים, ראשית למען בריאותנו כפרטים, וחברה ובה בעת תרומתנו לעצירת מצב החירום האקלימי הינה קריטית כיום ולדורות הבאים."

פורסם בחדשות