מחקר חדש מצא ששהות של 120 דקות ויותר בשבוע בממוצע בסביבה טבעית - כמו פארקים, יערות, שמורות טבע וחופים, יכולה לסייע לבריאות הגופנית והנפשית - יעד מציאותי עבור אנשים רבים. אז למה אתם מחכים ?
נטע נסים, זוית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 01-08-2019
צילום: מתן קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
כאשר אנו יוצאים לטבע, רובנו מרגישים תחושת שחרור ורוגע: השקט הטבעי מקיף אותנו, הנשימות עמוקות יותר והאוויר נקי וצלול. אך האם התחושות האלו רלוונטיות רק לפרק הזמן שבו אנחנו מבקרים בטבע? ועד כמה באמת השהות בטבע יכולה להשפיע עלינו במסגרת אורח החיים המערבי?
התחזית לשנת 2050 צופה כי אוכלוסיית כדור הארץ עשויה לגדול לכ-10 מיליארד בני-אדם. על פי תחזיות מחמירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל צפויה האוכלוסייה למנות כ- 15 מיליון נפש. לאור מגמה זו, השטחים הפתוחים בישראל צפויים להמשיך להצטמצם לטובת שימושי קרקע אחרים – עירוניים, תעשייתיים ומסחריים. בשנים האחרונות ישראל מאבדת בממוצע 10–13 קמ"ר של שטחים פתוחים בשנה.
במקביל, בשנים האחרונות מספר גדל והולך של עדויות אפידמיולוגיות מצביעות על כך שחשיפה גדולה יותר לסביבה טבעית (כגון פארקים, יערות וחופים) קשורה לבריאות ולרווחה טובים יותר. מחייה באזורים ירוקים נקשרת לשיעורים נמוכים של תמותה, של תחלואה במחלות נשימתיות, מחלות לב, סכרת מסוג 2, השמנת יתר ומחלות פסיכיאטריות. מחקרים נוספים מראים שסביבה ירוקה תורמת להתאוששות מהירה יותר ממחלות והפחתת לחצים, חרדות ועייפות, ושחשיפה לסביבה ירוקה מפחיתה סיכון ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך, וקריטית להתפתחות פיזית, קוגניטיבית ונפשית תקינה של ילדים ונוער.
הממצאים הללו מעודדים ונותנים תקווה כי אנשים שנחשפים לטבע יכולים ליהנות מבריאות טובה יותר; אך הם אינם נותנים מענה לשאלה – כמה חשיפה לסביבה ירוקה יכולה לחולל את השינוי?
119 דקות לא מספיקות
מחקר חדש, שנערך על ידי חוקרים מאנגליה ופורסם באחרונה בכתב העת Scientific Reports, מצא כי אנשים שמבלים לפחות 120 דקות בסביבה טבעית בשבוע ממוצע, כמו פארקים עירוניים, יערות, שמורות טבע וחופים, מדווחים באופן משמעותי על בריאות טובה יותר ועל הנאה וסיפוק מחייהם מאשר אלה שאינם מבקרים בסביבה הטבעית במהלך שגרתם השבועית. במחקר לא נמצאה השפעה מובהקת דומה בקרב אנשים שביקרו בטבע למשך פחות מ-120 דקות בשבוע.
צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
ייחודו של המחקר בהיקפו הגדול. המחקר נערך בין השנים 2016-2014 ונעשה בו שימוש בנתונים של קרוב ל-20,000 אנשים החיים באנגליה, שהתבקשו לקחת חלק בסקר כחלק מסקרי סטטיסטיקה שנערכים מטעם ממשלת בריטניה. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות פנים אל פנים, ונערכו לאורך כל השנה ובכל רחבי אנגליה, זאת על מנת למנוע הטיות גיאוגרפיות ועונתיות בניתוח הנתונים. כחלק מהראיונות, המרואיינים נשאלו לגבי תדירות ביקוריהם (כמות וזמן) בסביבה טבעית במהלך השבוע, והתבקשו לדווח על תחושת הבריאות העצמית שלהם ועל מידת הסיפוק וההנאה מחייהם. דיווחים מסוג זה נחשבים כמייצגים באופן אמין את מצבם הבריאותי של המשתתפים במחקר.
הממצא המרכזי, כאמור, הוא ש-120 דקות של חשיפה לטבע משפרות את מצבם הבריאותי של הנשאלים. ממצאים נוספים של המחקר מראים כי אין זה משנה אם 120 הדקות הושגו בביקור בודד או על פני כמה ביקורים קצרים יותר במהלך השבוע, ושסף 120 הדקות חל על גברים ונשים כאחד, על מבוגרים וצעירים, על פני קבוצות תעסוקתיות ואתניות שונות, בקרב אלה החיים באזורים עשירים ועניים ואף בקרב אנשים עם מחלות ממושכות או בעלי מוגבלות. עד כה, מחקרים וממצאים מדעיים לא שיקפו כמה זמן באמת אנחנו צריכים להיות בטבע על מנת שהביקור ישפיע על בריאותנו.
לדבריו של ד"ר חגי לוין, ראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה, "יציאה לטבע משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית. התפיסה כי הקשר בין האדם לטבע הוא חיובי לבריאות היא בעלת שורשים היסטוריים ותרבותיים, אך גם מאוד אינטואיטיבית והגיונית. אמנם המחקר לא בדק את המצב הפיזיולוגי של המרואיינים, אלא את תפיסת הבריאות העצמית שלהם, אך זה לא פחות חשוב ממדדים פיזיולוגיים".
המלצה ליציאה לטבע
לדברי החוקרים, המחקר שופך אור נוסף על הקשר בין בריאות פיזית, תחושת הרווחה הגופנית, הנפשית והחברתית לשהות בסביבה טבעית. רוב הביקורים בטבע במחקר התרחשו במרחק של כשני קילומטרים בלבד מביתם של המרואיינים, כך שגם ביקור בשטח הירוק העירוני המקומי נמצא מספיק. הממצאים הנוכחיים למעשה מהווים המלצה ליציאה לטבע על מנת לקדם בריאות בסיסית ותחושת רווחה, כאשר שעתיים בשבוע בסך הכל הן בהחלט יעד מציאותי בעבור אנשים רבים, במיוחד בהתחשב בכך שפרק זמן הביקור יכול להתפרס על פני שבוע שלם ועדיין לייצר השפעה פיזית ונפשית חיובית.
לדבריו של לוין, "כיום מרבית מתושבי ישראל גרים בערים, והמצב החדש הוא שילדים ומבוגרים שחיים בערים כמעט ואינם נחשפים לשטחים טבעיים ופתוחים, שנעלמים בשל הפיתוח הגובר. בעבר השהות בסביבה הטבעית הייתה שכיחה, והיום הגענו למצב שהיעדר חשיפה לטבע הוא המצב השכיח. לכן, כאשר אנו מסתכלים על התכנון לטווח הרחוק במדינת ישראל, חשוב לשמר שטחים פתוחים בצדי הערים ובתוכן".
עוד הוא מוסיף כי "כאיש שעוסק בבריאות הציבור, חשוב לי לדאוג שהבחירה הבריאותית של אנשים תהיה קלה, נגישה ובחינם, ושהסביבה הטבעית תהיה זמינה. המגמה היא שהרפואה תגיב באופן מהיר לתובנות המתחלפות ביחס לדרכי טיפול שונות, ואולי בעתיד יהיה אפילו מקום ברפואה הקונבנציונלית למתן מרשם למטופלים לחשיפה לסביבה הטבעית".
