הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


דוח ה-OECD: התמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל עולה


בישראל ישנה השקעה גדולה בייצור ידע חקלאי ומערכות חדשניות, שישמרו את מעמדה בחוד החנית של הטכנולוגיה החקלאית, כך על פי דוח ה-OECD שפורסם בימים האחרונים. יחד עם זאת, שיעור התמיכה הכולל בחקלאות הישראלית נמוך בהשוואה לממוצע במדינות החברות בארגון

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  07-07-2019


Responsive
 צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

ארגון ה-OECD משבח את ישראל על ההשקעה הניכרת במו"פ החקלאי בדו''ח השנתי שפרסם בשבוע שעבר אודות המדיניות החקלאית במדינות החברות בו.  בדו''ח נסקרת מידי שנה המדיניות החקלאית על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

על פי נתונים שהועברו לנו ע''י משרד החקלאות הישראלי, מהדו''ח השנה עולה, כי בשנתיים האחרונות תמכו במגזר החקלאי 53 המדינות הנסקרות בו בסכום הנאמד בכ-1,410 מיליארד דולר וכ-75% מתקציב זה הועבר ישירות לחקלאים. בהתאם למודל החישוב של הארגון, שיעור התמיכה הכולל בחקלאות הישראלית היה כ-17.7% מסך תקבולי החקלאים. נתון זה נמוך במקצת בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD.

הדוח משבח את הצעדים שנקטה הממשלה בישראל להפחתת נטל הרגולציה והגברת השקיפות בענף החקלאות, ואת התוכניות ממשלתיות להיערכות והסתגלות לשינוי האקלים - כגון ניתוח נתונים מטאורולוגיים והשלכותיהם על גידולים באזורים שונים, מו"פ (מחקר ופיתוח) לשיפור הגידולים, שימור קרקע, שימוש יעיל במשאבים וכיו"ב.

ה-OECD מציין את ההשקעה הניכרת במו"פ החקלאי , בהיקף מצטבר של 325 מיליון שקל בשנים 2016-18 - מה שאפשר לישראל להפוך למובילה עולמית בתחומים כמו חקלאות מדברית. כמו כן, הדוח משבח את הצעדים שנקטה הממשלה להפחתת נטל הרגולציה והגברת השקיפות בענף החקלאות, ואת התוכניות ממשלתיות להיערכות והסתגלות לשינוי האקלים - כגון ניתוח נתונים מטאורולוגיים והשלכותיהם על גידולים באזורים שונים, מו"פ (מחקר ופיתוח) לשיפור הגידולים, שימור קרקע, שימוש יעיל במשאבים וכיו"ב. מנגד, מציינים בארגון, כי הממשלה לא נוקטת צעדים לצמצום פליטות גזי החממה מהחקלאות.

עוד עולה מהנתונים, כי כמו מרבית מדינות ה-OECD, ישראל תומכת בחקלאיה ורוצה להגן על התוצרת המקומית, אך עושה זאת בעיקר באמצעות תמיכות במחיר המקומי, הן באמצעות תכנון בענפי החלב והביצים, והן באמצעות מכסים, להבדיל מתמיכות ישירות בחקלאים. עמדת ה- OECD, בדומה לעמדת משרד החקלאות הישראלי, דוגלת במעבר לתמיכה ישירה בחקלאים.

במשרד החקלאות אומרים: ''בהקשר זה יש לציין כי המשרד ניסה במשך זמן רב לגבש הסכמות למעבר לתמיכה ישירה. נציגי החקלאים והאוצר הסכימו לכך, ברם בדקה התשעים נציגי החקלאים גררו רגלים ובפועל חזרו בהם, והמעבר לתמיכה ישירה – נכשל. אנו תקווה כי הממשלה הבאה תאמץ את התוכנית למעבר לתמיכה ישירה אף ללא הסכמת נציגי החקלאים. מצ"ב מכתבו של המנכ"ל בנושא זה''.

בהתייחס להשוואה בין מדינות ה-OECD קובע הדוח כי בישראל, בדומה לשאר העולם, התמיכה אינה מחולקת באופן שווה בין ענפי החקלאות וכן כי קיימים הבדלים בכלי התמיכה בין המדינות השונות.

בהמשך המלצות הדוח, ניתן לראות כי ה-OECD מעודד את הגופים הציבוריים והפרטיים במדינות השונות להמשיך ולבנות תשתיות ולגרום למהפכה בתחום באמצעות טכנולוגיות חקלאיות שונות, בדומה לנעשה במדינת ישראל.