שלומית קידר, פורטל החקלאות 27-7-2010
משטרת ישראל פשטה לפנות בוקר על הכפר הבלתי מוכר אל-עראקיב שבנגב, הרסה את כל 40 בתי הכפר, ופינתה יותר מ-300 תושבים שהתגוררו בהם. הפינוי החל סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, כאשר כח של כ- 1,500 שוטרים מלווה בפרשים, אנשי יס"מ, מסוק ובולדוזרים נכנס על הכפר.
התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, שסייעו להם בהתנגדות לפנוי. לטענת התושבים הם התנגדו בצורה לא אלימה, ולמרות זאת כמה מהם הוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. מפגינה אחת נעצרה.
השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים החלו בהריסת מבני המגורים והצאן והשמידו, לדברי התושבים, את מטעי הפירות וחלקות עצי הזית במקום..
נציגי ועדת הכפר אל-עראקיב אומרים כי תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.
לטענתם, הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. "תושבי אלעראקיב אינם פולשים. הכפר קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים.
הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע" אומרים בכפר. "המטרה המוצהרת של הריסת הכפר היא הקמת יער של הקרן הקיימת לישראל. אנו רואים בהריסת הכפר מעשה נפשע. אזרחי המדינה הבדואים אינם אויב, ו'ייעור הנגב' איננו סיבה סבירה להריסת יישוב בן למעלה מ-60 שנה, נישול התושבים, ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים, גברים נשים וטף."
עוד אומרים התושבים כי הפנוי הוא "בגדר פעולה נגד אויב ולא "אכיפת חוק" כלפי אזרחים. קשה לנתק את הארוע היום באלעראקיב מדברים שאמר ראש הממשלה מר נתניהו, שהזהיר אתמול מפני מצב שבו "גורמים שונים ידרשו לאומיות וזכויות בתוך ישראל, בנגב למשל, אם ייווצר אזור בלא רוב יהודי. זה קרה בבלקנים וזה איום ממשי". מי שמציג את אזרחי ישראל הבדואים כ"איום ממשי" מכשיר פעולות גירוש אזרחי ישראל הבדואים מהנגב לצורך ייהודו. אנו קוראים לכל שוחרי הדמוקרטיה להתגייס לתמיכה בקהילה זו."
באגודה לזכויות האזרח הביעו זעזוע מהריסת בתי הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב הבוקר. מאות תושבי הכפר, על ילדיהם ומשקי החי שלהם, נותרו מחוסרי קורת גג. כ- 35 מבנים, בהם מבני קבע ואוהלים, הוחרבו כליל, במטרה לנטוע יער של קק"ל על אדמות הכפר.
לדברי עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה "הריסת הכפר היא פעולה ברוטאלית של רשויות המדינה נגד אזרחיה ותושביה, המערערת את יסודות הדמוקרטיה וזכויות אדם ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים - נשים, גברים וטף. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים ואינם פושעים. כל רצונם הוא להמשיך ולגור על האדמות שבבעלותם, בהן חיו עוד מהשנים שלפני קום המדינה. יש לחדול מהצעדים הכוחניים, ולאמץ מדיניות המבוססת על הידברות והכרה בזכויות האזרחים הערבים על אדמתם ההיסטורית בנגב"
עו"ד אבורביעה מוסיפה עוד, "ההרס הברוטאלי אינו מתרחש בחלל ריק. על אף שהבדואים יושבים בסך הכל על שלושה אחוזים מאדמות הנגב, האווירה הציבורית הנוכחית היא של דה-לגיטימציה לציבור הערבי כולו, ובממשלה נשמעים תדיר איומים והפחדות מפני 'ההשתלטות' של התושבים הבדואים. ראוי להזכיר לממשלת ישראל כי חובתה לנהוג בבדואים כפי שיש לנהוג בכל אזרחי המדינה".
עוד אומרים באגודה לזכויות האזרח כי "מזה שנים רבות מזניחה מדינת ישראל את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, במטרה מכוונת לנשל אותם מאדמותיהם ולצמצם ככל שניתן את שטח המחיה שלהם. הועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם קבעה כי יש לחדול מניסיונות הנישול של התושבים בכפרים הלא מוכרים, ותחת זאת לקדם פשרה והכרה בזכויותיהם על הקרקע, אולם בינתיים, דבר לא קרה. תביעת הבעלות של אנשי הכפר אל-עראקיב על האדמות מתבררת כעת בבית המשפט."