רוצים לקנות תוצרת חקלאית כחול לבן ? המדינה אינה מאפשרת לכם

עגבניות ישראליות איכותיות מחבל אשכול, צילום: מוטי אביבי

בעקבות הקמפיין החדש ("מיוצר בישראל") של מטה כחול-לבן במשרד הכלכלה המעודד קניית תוצרת ישראלית, בארגון אדם טבע ודין טוענים שאין לאזרחי ישראל דרך לדעת מה מקור התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות השיווק והשווקים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

''מעבר לפגיעה בחקלאות הישראלית, בשל חוסר העקיבות והפיקוח אחר תוצרת חקלאית מיובאת, נוצר מצב בו הציבור אינו יודע האם הפירות והירקות שמגיעים אליו לצלחת מכילים שאריות מסוכנות של חומרי הדברה או הושקו במי ביוב ובכך עלולים להוות סכנה לבריאות''. אומרים בארגון.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: " המדינה יצאה בקמפיין שקורא לנו, הצרכנים, להעדיף תוצרת כחול-לבן. אבל כשזה מגיע לתוצרת חקלאית, אין שום סימון אשר מאפשרת לצרכן לדעת האם מדובר בפירות וירקות מיובאים או בתוצרת ישראלית. מעבר לכך, המקרה האחרון בו נמצאו פירות וירקות מזוהמים שיובאו לארץ צריך לשמש אות אזהרה לכולנו. לצרכן אין אפשרות לדעת האם אותו ירק או פרי שנמצא אצלנו בצלחת גדל בסטנדרט הראוי או שמא חלילה רוסס בחומרי הדברה מסוכנים או הושקה במי ביוב. חוסר העקיבות והסימון אינו מאפשר להתחקות אחר מקור הבעיה ועלול לפגוע בבריאות הציבור. לעומת זאת, באירופה החקלאים הישראלים כן מחויבים לבדיקות איכות וסימון ואילו בארץ הבלאגן חוגג. שרי החקלאות והבריאות הבאים חייבים להידרש לנושא בכדי שנוכל להגן על בריאות הציבור וגם בכדי להגן על החקלאות הישראלית''.

הישראלים הם אלופי צריכת הפירות והירקות בעולם. בישראל צורכים בממוצע כ-193 ק"ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק"ג לנפש באירופה ו-123 ק"ג לנפש בארה"ב. גם ביחס לפירות הצריכה הממוצעת לנפש בישראל גבוהה יחסית לעולם ועומדת על כ- 190 ק"ג ירקות לנפש לעומת 103 ק"ג באירופה וכ-111 ק"ג בארה"ב.

מדינת ישראל מתגאה בפירות ובירקות שלה - פלח משמעותי מענף הייצוא של ישראל הוא יצוא חקלאי. ''אך למרות נתוני הצריכה המעודדים של פירות וירקות, מדינת ישראל מפקירה את הציבור בכל הנוגע לחומרי ההדברה שנמצאים בפירות ובירקות'' טוענים באדם טבע ודין.

''קיימים סטנדרטים שונים בין תוצרת חקלאית המיועדת לשוק המקומי לבין תוצרת המיועדת לייצוא - בניגוד לעולם, אין כיום חובה על מי שמגדל או משווק תוצרת חקלאית שנמכרת בישראל לבדוק את איכות התוצרת שלו לפני שיווקה, בעוד חקלאים המייצאים את התוצרת מחויבים לעשות כן. בישראל, מותרים לשימוש חומרי הדברה שאינם מאושרים לשימוש באירופה''.

קישור לדו''ח אדם טבע ודין על חומרי הדברה בפירות וירקות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה

"משרד החקלאות פועל במגוון של מישורים וולונטריים שיסייעו בסימון הפירות והירקות ויאפשרו עקיבות, בין היתר: יוזמה לאריזה של ירקות תוך זיהוי מקורן באריזות ידידותיות לסביבה, יוזמה בשיתוף משרד הכלכלה לסימון פירות וירקות בתו כחול-לבן, מיתוג הפירות והירקות באמצעות אזורים גיאוגרפיים – כגון: גבינה צפתית או דבש של יד מרדכי ועוד''.

''במקביל, משרדי החקלאות והבריאות פועלים ככל הניתן כדי שהפירות והירקות המגיעים לצרכן יהיו טובים ובריאים לו. בתוך כך, כלל הפירות והירקות המשווקים בישראל מפוקחים ונדגמים הן על ידי משרד החקלאות והן על ידי משרד הבריאות. משרד החקלאות עוסק בפיקוח ברמת החקלאים בשדה עד בתי האריזה. משרד הבריאות מפקח על התוצרת כאשר היא נמצאת כבר במרכזים הלוגיסטיים, בשווקים וברשתות השיווק. מטרת ביצוע הבדיקות היא להבטיח כי התוצרת שמגיעה אל הצרכן תהיה בריאה, טרייה ואיכותית על ידי בדיקת שאריות חומרי הדברה והיבטים נוספים. כך לדוגמה, מממצאי הסקרים האחרונים של משרד החקלאות, הכוללים אלפי דגימות של פירות וירקות מזנים שונים, עולה כי כ-90%(!) מהדגימות עומדות בתקן''.

בנוסף, אומרים במשרד החקלאות, ''חשוב להדגיש כי כל חקלאי המשתמש בחומרי הדברה מחויב לעמוד בקריטריונים מסוימים המהווים סטנדרט אחיד ותואם הן עבור שיווק מקומי והן עבור ייצוא. מעבר לכך, האפשרות שהחקלאי שמנהל את שדהו יחלק אותו לשניים, כאשר האחד עם חומרי הדברה והשני המיוצא לאירופה, אינה סבירה. יתרה מכך, מבחינה עובדתית, חומרי הדברה מטבעם עפים ברוח, כך שגם אם לכאורה חקלאים היו עושים זאת, התוצאה הסופית הייתה שכל התוצרת החקלאית שלהם הייתה מרוססת''.