הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


עיקרון המיחזור היה חלק בלתי נפרד מחיי האדם הפרהיסטורי


חוקרים באוניברסיטת תל-אביב זיהו שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים על כלי צור זעירים ממערת קסם שליד ראש העין, שהופקו מכלי אבן גדולים יותר שיצאו משימוש. פרופ' רן ברקאי: ''האדם הפרהיסטורי לא בזבז דבר. הוא עסק במיחזור באופן טבעי, כחלק מהחיים. יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנו''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  02-06-2019


Responsive
ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה משמאל האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי, צילום: פלביה ונדיטי

שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים נמצאו על אלפי כלי צור זעירים ממערת קסם שליד ראש העין, במחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב שמטרתו הייתה לבחון לאיזו מטרה שימשו הכלים שהופקו מכלי אבן גדולים יותר שיצאו משימוש.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

החוקרים השתמשו במיקרוסקופים משוכללים ובשיטות כימיות מתקדמות כדי לזהות את שימושיהם של כלי הצור, ועל פי סימני השימוש והשרידים האורגניים שהשתמרו על הכלים, הם קבעו כי כלי האבן הזעירים שימשו בעיקר לחיתוכים 'כירורגיים' בבעלי חיים שניצודו ובצמחים.

המחקר נערך בהובלת הפוסט-דוקטורנטית פלביה ונדיטי, פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר מהחוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום, ובשיתוף עם אוניברסיטת רומא והמכון לחקר ננו-מבנים ברומא ISMN-CNR - והתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

המחקר מוכיח כי כלי האבן הזעירים, שנחשבו בעבר לפסולת וחוקרים רבים התעלמו מהם, מהווים דוגמה מצוינת למורכבות ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי, ולעיקרון המיחזור שהיה חלק בלתי נפרד מחייו.

"מערת קסם שליד ראש העין התגלתה במקרה בשנת 2000 בעת עבודות להרחבת כביש 5, והפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם - בעל משמעות רבה לחקר האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם," מסביר פרופ' ברקאי. "המערה העשירה בממצאים, שהייתה אטומה לחלוטין במשך כ-200,000 שנה, מהווה מעין קפסולה של זמן מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם –בין 400,000 ל-200,000 שנה לפני זמננו. מדובר בשלב מעבר אבולוציוני שבמהלכו התפתח האדם מהומו ארקטוס לאדם המודרני – ההומו סאפיינס והאדם הניאנדרטלי, תהליך שלווה גם בשינויים תרבותיים מרחיקי לכת."

Responsive
נתז ממוחזר קטן ממערת קסם: שחזור אופן האחיזה ביד, צילום: פרופ' רן ברקאי

הארכיאולוגים של אוניברסיטת תל אביב חופרים במקום מאז חשיפתו, ובמהלך השנים הם גילו מגוון רחב של כלי צור, ששימשו את האדם לצרכים שונים: אבני יד, להבים, מקרצפים ועוד. בין הממצאים היו גם אלפי פריטי צור קטנים, שגודלם נע בין 3-1 ס"מ. פריטים דומים להם נמצאו בחפירות רבות בעולם, אך לא נחקרו מכיוון שנחשבו לפסולת – שבבים מייצור כלים גדולים יותר. חוקרי מערת קסם זיהו שבניגוד להשערה הרווחת, מדובר בכלים זעירים שהופקו מכלים שיצאו משימוש, בתהליך יעיל, מאורגן ומודע של מיחזור.

במחקר הנוכחי נעזרו החוקרים בשיטות מדעיות מתקדמות כדי לזהות למה בדיוק שימשו הכלים הזעירים הללו. בחלקו האחד של המחקר בדקו החוקרים את כלי הצור הקטנים תחת מיקרוסקופים בהגדלות שונות, בכדי לאתר סימני שימוש – כמו שריטות ושברים בקצה החד של הכלי. בנוסף הם סתתו בעצמם העתקים של הכלים העתיקים, בחנו אותם במגוון שימושים, והשוו את סימני השימוש שנוצרו לסימנים על הפריטים שנמצאו במערה. היבט אחר של המחקר היה בדיקות כימיות לזיהוי שיירים אורגניים בני מאות אלפי שנים, אשר למרבה הפלא נותרו על כלי האבן, בזכות תנאי השימור המעולים ששררו במערת קסם.

"על כלים זעירים רבים, בעיקר אלה שנמצאו באזור המרכזי של המערה, סמוך למדורה, מצאנו שרידי שומן, רקמות רכות, עצם וחומרים אחרים מהחי, וזיהינו שהכלים שימשו לביתור בעלי חיים שניצודו," אומר פרופ' ברקאי. "מסתבר שהכלים הזעירים שימשו לחיתוך מדויק מאוד, כמעט כירורגי, כהשלמה לחיתוך גס יותר שבוצע בכלים גדולים." באזורים אחרים במערה זיהו החוקרים שימושים נוספים לכלים הקטנים - עיבוד וחיתוך עורות, וגם חיתוך צמחים.

"האדם הפרהיסטורי שחי במערת קסם לא בזבז דבר," מסכם פרופ' ברקאי. "כל בעל חיים שניצוד וכל צמח שנאסף נוצל עד תום כדי למקסם את כושר ההישרדות של האדם, ומכל כלי שנשחק או נזרק הופקו כלים נוספים. למעשה הוא עסק במיחזור באופן טבעי, כחלק מהחיים. יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנו..."