אתר יהודי מימי החשמונאים נחשף בירושלים

אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני. צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות

שרידים מרשימים של יישוב יהודי כפרי מימי החשמונאים מלפני כ-2000 שנה, נחשפים בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשכונת שרפאת שבדרום ירושלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

החפירות מתבצעות לקראת הקמת בית ספר עירוני במימון חברת מוריה ועבור עיריית ירושלים. שטח החפירה הנוכחי מהווה, ככל הנראה, רק חלק קטן מיישוב קדום שהשתרע מדרום לאזור.

באתר התגלו גת גדולה לייצור יין ובה שברים רבים של קנקנים, מערת קולומבריום (שובך יונים) גדולה, בית בד לייצור שמן, מקווה טהרה גדול שמצטרף למקווה אחר שזוהה במקום בעבר, בורמים ומערות. בשלב מאוחר יותר נהרסו המבנים שהיו ביישוב, ואבניהם נלקחו מהאתר לצורך שימוש חוזר.


בית הבד העתיק לייצור שמן. צילום: יעקב ביליג - רשות העתיקות

גולת הכותרת בחפירה היא אחוזת קבר מפוארת, שכללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה חצובה בסלע ומוקפת בספסל. בחזית נחצב פתח למערת הקבורה. כמקובל במערות קבורה יהודיות בימי הבית השני, מערה זו כללה מספר חדרים, ובכתליה נחצבו כוכי קבורה מאורכים שבהן הונחו גופות הנפטרים. לאחר תיעוד המערה על ידי הארכיאולוגים, היא נאטמה לבקשתם של גורמים רבניים, כדי למנוע חילול עתידי של הקבר.


צילום אתר החפירה בשראפת: שי הלוי - רשות העתיקות

לדברי יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "נראה שנקברו כאן בני משפחה אמידים או חשובים בתקופה החשמונאית. אחוזת הקבר שימשה לקבורת בני המשפחה במשך כמה דורות, כפי שהיה נהוג בעת ההיא".


אתר החפירה הארכיאולוגית בשראפת, צילום: שי הלוי - רשות העתיקות

במילויי העפר שכיסו את חצר המערה נמצאו אבני בניה גדולות, חלקן מעוצבות ומעוטרות במיטב הסגנון האדריכלי של ימי הבית השני, אז חולקו סגנונות הבניה לסדרים אדריכליים. המיוחדת מבין הפריטים היא כותרת עמוד דמוית לב מהסדר הדורי, ובנוסף נמצאו גם מספר כרכובים מעוצבים. פריטי אבן אלה נדירים מאד, והם שולבו בדרך כלל במבני פאר ובאחוזות הקבורה המפוארות של ירושלים, כגון זו של משפחת הכוהנים בני חזיר בקידרון, ובמספר קברים בשכונת סנהדריה בירושלים.


פריטי האבן הנדירים שהתגלו בחפירה, צילום: באדיבות רשות העתיקות

החפירה חושפת אזור חקלאי כפרי, בו עסקו בין השאר בייצור יין ושמן ובגידול יונים. גידול היונים נעשה ב"קולומבריום" מתקן מיוחד שכדוגמתו נמצאו כמה עשרות גם בסביבות ירושלים; בימי הבית השני ובתקופות אחרות, גידול היונים היה ענף חקלאי מרכזי מכמה סיבות: היונים עצמן וכן הביצים שימשו למאכל, וידוע כי הובאו כקורבן לבית המקדש. בנוסף, לשלשת היונים שימשה כחומר דישון רב ערך, מאחר שהיא עשירה במינרלים ומתפרקת במהירות בקרקע, והיא שאפשרה את שגשוגם של מטעי הפרי וגנות הירק.


שובך היונים, צילום: באדיבות רשות העתיקות


אתר החפירה, צילום: יולי שוורץ - אדיבות רשות העתיקות