בנחלה שהייתה בבעלותו של שומרוני מהמעמד הגבוה, נתגלתה גת, השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשויכת לשומרונים
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 13-03-2019
תמונה אווירית של גת היין המשוכללת והכתובת שנחשפה. צילום: יצחק מרמלשטיין - רשות העתיקות
'רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן'. כך נכתב בכתובת ברכה בת כ-1600 שנה, שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות בחודשים האחרונים בצור נתן שבדרום השרון, לטובת הקמת שכונה חדשה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל.
הכתובת, הכתובה ביוונית, פוענחה ותורגמה על ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא מתוארכת לראשית המאה ה-5 לספירה, תקופה בה הגיע היישוב השומרוני לשיא גודלו ועצמתו באזור דרום השרון.
כתובת הברכה שנחשפה בנחלה. צילום: ראלב אבו דיאב - רשות העתיקות
לדברי ד"ר חגית טורגה, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה ששימשה לייצור יין. גת זו היתה, ככל הנראה, חלק מנחלה חקלאית של אדם נכבד בשם אדיוס. הגת היא השנייה מסוגה בארץ, בה נתגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. גת נוספת נתגלתה לפני מספר שנים באפולוניה שבהרצליה".
בסמוך לגת איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים שבהן נחצבו חורים לגידול גפנים. אלה היו, כנראה, חלק מנחלתו של האדון אדיוס.
תמונה אווירית של גת היין המשוכללת והכתובת שנחשפה. צילום: יצחק מרמלשטיין - רשות העתיקות
"אדון הוא תואר כבוד שניתן לבכירים בקהילה, ומעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעליה של הנחלה החקלאית", אומרת טורגה. "גם מיקומה של הגת, קרוב לראש התל של צור נתן, בו נתגלו בעבר שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס".
בחפירות שנערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן, נחשפו שרידי בית כנסת שומרוני אשר הוסב לכנסייה במהלך המאה ה-6' לסה"נ. בסמוך אליו נתגלה מתחם שבו שולבו חדרים גדולים וחדרים לתעשיית יין, שמן וחיטה. באחד מן החדרים הללו נתגלו ריחיים של חמור, ששימשו לטחינת קמח, ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.
עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב - רשות העתיקות
כתובת הברכה בגת מצטרפת לעדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים בדרום השרון לפני כ-1600 שנה, ומוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית.
השומרונים הובאו לארץ במסגרת ההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו. לאורך השנים הם התרבו והרחיבו את גבולות יישובם גם לאזור דרום השרון, תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם. במהלך התקופה הביזנטית מרדו השומרונים בשלטון מתוך רצון לשמר את זהותם. לאחר מרידות אלה, הצטמצמה אוכלוסייתם והיא התמקדה באזור הר גריזים. כיום קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון.
מנהל רשות מקרקעי ישראל , עדיאל שמרון : רשות מקרקעי ישראל פועלת למען עתיד טוב יותר של מגורים עבור אזרחי ישראל ובה בעת מחוייבת לעבר ההיסטורי של ארץ ישראל ולשימור ערכים ארכאולוגיים".
פסיפס הכתובת הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור ומחקר.
