הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


יום צמצום בזבוז המזון 12.3 Food Waste Day


שווי המזון האבוד בישראל מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים, שהם כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ - בעוד שכחמישית מאוכלוסיית המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. בחודש הבא יצוין לראשונה בישראל יום צמצום בזבוז המזון, שיעודד עשיה לטובת מניעה וצמצום אבדן מזון

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  17-02-2019




ב-12 במרץ יצויין לראשונה בישראל יום צמצום בזבוז המזון (FWD) Food Waste Day שמטרתו לעורר מודעות לסוגיה ולעודד עשיה שתוביל למניעה ולצמצום אבדן ובזבוז מזון במקור לאורך שרשרת היצור והצריכה של המזון. מטרה חשובה היא חיבור ערכי מחודש של הצרכן למקורות המזון ולמשאבים המושקעים בו לאורך הדרך, עד להגעתו לצלחת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

ביום זה מוזמנים ארגונים מכל המגזרים, קהילות ואנשים פרטיים, ליזום פעילויות בנושא מניעת בזבוז מזון, בהתאם לתחומי העניין והיכולות שלו. פעילויות אפשריות כוללות: אירוח הרצאה, הקרנת סרט, העברת מידע וטיפים למניעת בזבוז מזון לעובדים ו/או ללקוחות, פעילויות בגינות קהילתיות, סיורים לחוות חקלאיות, לבתי אריזה ולמפעלים ועוד.

בזבוז מזון - אתגר עולמי ומקומי

כשליש מסך המזון המיוצר בעולם מושלך מידי שנה לפח, בעוד אחד מתוך שבעה אנשים סובל מרעב. בישראל, מושלכים מדי שנה כ-2.3 מיליון טון של מזון, שווי ערך ל- 19.5 מיליארד ש"ח , בעוד שכחמישית מאוכלוסיית המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי . לתופעה זו של בזבוז מזון השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. אחד הגורמים לבעיה זו הוא ניתוק בין הצרכן למאמץ הכרוך בגידול המזון והכנתו. ''אנו מאמינים כי פעילויות החושפות צרכנים לחוות חקלאיות, בתי אריזה, מטעים, שדות וכדומה עשויות לתרום לשינוי המצב'' אומרים במשרד החקלאות.

פעילות משרד החקלאות

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2015 הצביע על ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות המשמעותיות של בעיית אבדן המזון בישראל בהיבט החברתי-כלכלי ובהיבט הסביבתי-כלכלי.

לדעת משרד מבקר המדינה, טיפול ממשלתי כולל ומתואם בנושא אבדן מזון הוא הדרך הראויה והאפקטיבית ביותר להתמודדות עם הנושא. כל מהלך שיביא לצמצום הפחת ועודפי הייצור, בשילוב מהלכים להצלת מזון, הנו מבורך ויסייע, בין השאר, למלחמה ביוקר המחיה ובמאמצים הלאומיים לאספקת ביטחון תזונתי לנזקקים אשר ידם אינה משגת.

התמודדות עם בעיית אובדן המזון מחייבת כימות המזון האובד ומיפוי הגורמים לכך. בישראל לא נעשתה עד כה מדידה או הערכה שיטתית של המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצור החקלאי ועד לצרכן הביתי.

מדיניות הפחתת עודפים - משרד החקלאות לא גיבש מדיניות בעניין הפחתת עודפי יצור ואובדן תוצרת בתהליך היצור והשיווק של פירות וירקות, לרבות תכנון מוקדם, התייעלות ביצור ובשווק וניצול ​​מיטבי של עודפים מרגע שנוצרו. נושא הטיפול השוטף בעודפי תוצרת חקלאית גם לא נמצא באחריותה של אף מחלקה במשרד החקלאות.

תוצאות של סקר פחתים, שערך משרד החקלאות בשנת 2015, העידו על כך שבגידולי הירקות שנסקרו חלים פחתים ניכרים בשיעורים שבין 20%-10% כבר בשלב הקטיף, וזאת בעיקר מסיבה של חוסר כדאיות כלכלית. כמו כן, דווח שישנם פחתים ניכרים בשיעורים שבין 17%-15% ברשתות השיווק בכמה גידולים בעלי משך חיי מדף קצרים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר החליט להוביל מהלך בין-משרדי כולל לגיבוש מדיניות לצמצום אבדן מזון ופחת בתוצרת טרייה, בדגש על ירקות ופירות.

המהלך כולל היבטים אחדים:

א. חקר בעיית הפחתים והצעת פתרונות למניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל. המחקר מתמקד במניעת פחתים בשלבים שלהלן:

1. מניעת פחתים בשלב הקטיף
2. מניעת פחתים במהלך אחסון ממושך בחדרי קירור מסחריים
3. מניעת פחתים במהלך שרשרת השיווק
4. מניעת פחתים אצל הצרכנים

ב. פיילוט לבחינת היתכנות להעברת תוצרת עודפת לנזקקים - נוהל תמיכה המעמיד מסגרת תקציב שנתית לתשלום הוצאות הקטיף למגדלי ירקות תמורת קטיף תוצרתם העודפת והעברתה לעמותות חסד למטרת חלוקה לנזקקים. במסגרת הפיילוט תמך המשרד ב העברת כ-750 טון תוצרת עודפת לעמותות חסד.

ג. האקתון בנושא צמצום אבדן מזון - האקתון הינו "מרוץ של תכנות יצירתי", שבו מתרכזים המשתתפים בעבודה בצוותים קטנים. האירוע דינאמי ויוצר קרקע פורייה לפיתוח ולהבשלה של רעיונות חדשניים ופורצי דרך לפתרון האתגרים המוצגים בו.

אירוע ההאקתון "מצמצמים את בזבוז המזון בישראל", שהתקיים בסוף חודש מרס 2017, היה בשיתוף פעולה בין משרד החקלאות ל- StarTAU, מרכז היזמות הגדול והפעיל בישראל, מרכז מן לביטחון ולאבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב וחברת TNS: ארגון חברתי ללא מטרות רווח הפועל להטמעת קיימות בארגונים מתוך חדשנות ואיכות.

באירוע הוצגו בפני המשתתפים אתגרים ממוקדים שהוגדרו על ידי משרד החקלאות ועל ידי נותני החסות הנוספים, כלהלן:(א) מציאת פתרונות חדשניים להפחתת בזבוז מזון לאורך כל שרשרת אספקת המזון, משלב הייצור דרך שלבי השיווק וההפצה ועד לשלב הצריכה. (ב) העלאת מודעות הציבור הישראלי לבעיית בזבוז המזון ולהשלכותיה מרחיקות הלכת, בין היתר, מהיבט יוקר המחיה


הצלת תוצרת חקלאית ע''י מתנדבי ארגון 'לקט ישראל' בשדות נהלל, צילום: באדיבות 'לקט ישראל'

שלושה אתגרים הוגדרו ע"י משרד החקלאות עבור חברי הצוותים המשתתפים: א) מציאת פתרון לעודפים הנוצרים עקב חוסר כדאיות כלכלית (כאשר עלויות הקטיף גבוהות ביחס למחיר המכירה. ב)מציאת פתרון לעודפים הנוצרים עקב איכות חיצונית ירודה (לדוגמה, פירות "מכוערים", צבע . ג) מציאת פתרון לעודפים של פרי שנקטף אך לא שווק בשל פתיחת יבוא, מחיר נמוך או מחסור בימי מכירה.

ד. כנס לציבור הרחב בנושא צמצום אבדן מזון טרי - הכנס, שהיה פתוח לקהל הרחב, התקיים באמצע חודש יוני 2017 במשרד החקלאות, וחשף את נושא אבדן המזון בפני קהל מגוון של מדריכי שה"מ, חוקרים, מגדלים, קמעונאים ועוד. בכנס נסקרה והוגדרה בעיית אבדן המזון מנקודת מבטן של החוליות השונות בשרשרת השיווק וההפצה, ניתנה במה לפיתוחים חדשניים ולהצעות לפתרון הבעיה ולצמצומה, ויוחד דיון לסוגיות משפטיות הקשורות לתאריכי תפוגה ולמקומה של חקיקה להסדרת הנושא.

ה. עידוד התארגנות להקמת שוקי איכרים - ערוץ מכירה זה יכול להתאים גם לתוצרת Ready to eat שחיי המדף שלה קצרים במובהק והיא נדחית לרוב על ידי הרשתות.

ו. גיבוש המלצות וקביעת מדיניות - על בסיס איסוף נתונים וקביעת מדדים לשם קביעת יעד לאומי לשיעור צמצום הפחת או אבדן המזון כחלק ממהלך של יישור קו עם המדינות המפותחות (G20), ששרי החקלאות שלהן אשררו את יעד האו"ם לפיתוח בר קיימא (יעד 12.3): הפחתת אבדן ובזבוז המזון ב- 50% עד לשנת 2030.

ז. גיבוש אסטרטגיות שיווק לעידוד מכירה וקנייה של פירות וירקות ארוזים - מרבית הפירות והירקות נמכרים ברשתות השיווק ובשווקים הפתוחים בארץ בתפזורת, במדפים פתוחים, ועל פי רוב ללא קירור. בארה"ב ובאירופה אחוז ניכר מהפירות והירקות משווק באריזות קמעוניות מסוגים שונים אשר שומרות על איכות התוצרת ומעכבות התכלותה . בהשוואה שנעשתה במספר רשתות שיווק באנגליה נמצא כי ביותר ממחצית מהדוגמאות שנבדקו, התוצרת הארוזה הייתה זולה יותר.

היתרונות העיקריים של שיווק פירות וירקות באריזות קמעוניות הם:

1. הגנה פיזית ממכות וחבלות
2. האריזה אטומה ולכן שומרת על בטיחות המזון. ישנם מארזים המאפשרים בקרה על רמת הגזים והלחות בסביבת התוצרת לצורך שמירה על איכותה, עיכוב תהליכי הבשלה והזדקנות ומניעת אובדן מים והצטמקות וע"י כך מצמצמת משמעותית את אובדן המזון במקטע הקמעוני ובבית הצרכן
3. אריזה מאפשרת עקיבות: סימון פרטי היצרן וארץ הייצור, הנחיות אחסון והמלצות שימוש בניסויים שונים שנערכו בשימוש באריזות על מגוון פירות וירקות נמצא כי ניתן לשמור על איכות התוצרת באמצעות שימוש באריזות קמעוניות, במיוחד מסוג אווירה/לחות מתואמת, וכי אריזות מסוג זה תורמות לצמצום בעיית הבזבוז והפחת של פירות וירקות טריים במהלך השיווק ובבתי הצרכנים.

ח. גיבוש תכנית חינוכית לעידוד צריכה נבונה של פירות וירקות בקרב פלחים שונים באוכלוסייה הישראלית, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך.