מרים דרוק - מנכ''לית איגוד התעשייה הקיבוצית, צילום: באדיבות איגוד התעשייה הקיבוציתהשקעות הקיבוצים בסטרטאפים גדלו בשיעור של 45% והגיעו בשנת 2018 ל-110 מיליון שקל, כך עולה מנתוני הסיכום של איגוד התעשייה הקיבוצית. בסך הכל בוצעו 34 השקעות במיזמי הייטק על ידי 25 קיבוצים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקלדברי מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק, הקיבוצים שהתמקדו בשנים הקודמות בתחומי התעשיות המסורתיות, נמצאים בעיצומו של מהלך של הרחבת הפעילות בתחום ההייטק במטרה לפתח מקורות הכנסה חדשים.
במשך שני עשורים העיבה על הקיבוצים העננה של הסדרי החובות שחייבה אותם להפנות את ההון הפנוי להחזר החוב, אולם בעשור האחרון השתנתה התמונה וקיבוצים רבים צברו הון מהצלחתם העסקית ומפנים כעת את חלקו להשקעות חדשות.
ההשקעות התבצעו באמצעות קרן המשתלה המשותפת לתנועה הקיבוצית ולאיגוד ואשר יוצרת חיבורים בין קיבוצים ומפעלים לבין סטרטאפים ומסייעת במימון של ההשקעות. רפי נבו, מנכ"ל קרן המשתלה ומנהל אגף יזמות חדשנות ומו"פ באיגוד התעשייה הקיבוצית, מסר כי תחום נוסף שיש בו גידול ניכר הוא השקעות בחדשנות בתעשייה הקיבוצית ע"י ביצוע מו"פ טכנולוגי עצמי או בעזרת חברות סטארטאפ מתמחות.
מפעלי התעשייה הקיבוצית השקיעו למעלה מחמישים מיליון שקל במהלך 2018 בפיתוח מוצרים חדשים, תהליכי ייצור חדשים, פיתוח קוי ייצור וייעול שרשרת הערך הפנים מפעלית. חלק ניכר מהפיתוח מומן בעזרת תכניות רשות החדשנות ואילו ההשקעה בציוד ובינוי בעזרת מסלולי הסיוע של רשות ההשקעות.
שיא של כל הזמנים במכירות התעשייה הקיבוצית - 44.9 מיליארד שקלמכירות מפעלי הקיבוצים הגיעו בשנה החולפת לשיא של 44.9 מיליארד שקל, כך עולה מהסיכום השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית. זהו גידול של 2% לעומת המכירות בשנת 2017 שהגיעו ל-44 מיליארד שקל.
מסיכום הנתונים שהכינה מנהלת המחלקה הכלכלית באיגוד, שלומית ארבל, עולה שהיצוא הגיע ל-15 מיליארד שקל, גידול של קרוב ל-3% לעומת השנה הקודמת. המכירות בשוק המקומי לעומת זאת ירדו בכ-1% והגיעו ל-12.5 מיליארד שקל. עוד מעלים הנתונים שכ-9 מיליארד שקל ממכירות המפעלים הקיבוציים מקורם בחברות ומפעלי בת הממוקמים בחו"ל. בתחום זה נרשמה עליה משמעותית של 7.5% ביחס לשנת 2017. חלקם של המפעלים האזוריים במכירות נותר יציב בשיעור של 8.4 מיליארד שקל.
מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק, אמרה שהיקף היצור של הקיבוצים מחוץ לגבולות המדינה הולך ומתגבר כבר קרוב לשני עשורים. אם בתחילת המילניום ייצרו הקיבוצים מוצרים בכמיליארד שקל בחו"ל, כיום אנו בהיקף יצור של קרוב לפי עשר. באותה עת המכירות בארץ וליצוא נותרו יציבות או גדלו בשיעור צנוע, כך שעיקר הצמיחה של התעשייה הקיבוצית היא למעשה בחו"ל. זהו ביטוי לגלובליזציה ולמגמות חיוביות של התקרבות לשווקי יעד, יעול היצור ופיזור סיכונים, אולם מבחינת האינטרס הלאומי יש לחזק את אמצעי הסיוע והפחתת הרגולציה כדי שיותר מפעלים יבחרו להתפתח כאן בארץ והמשק יהנה מתוספת מקומות עבודה.
