...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מחקר חדש: דגן הטֶף גדל בעמק החולה


מאז הכרזתו כ'מזון על' לפני כשני עשורים ע''י ארגון הבריאות העולמי, הפך הדגן הזעיר למבוקש בכל העולם. זרעיו עשירים בערכים תזונתיים ואינם מכילים גלוטן. עכשיו בוחנים חוקרי מו''פ צפון את אקלומו בישראל - בתקווה שה'סופר פוד' הזה יגדל גם אצלנו

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  23-01-2019





גידול הטף בעמק החולה, צילום: מו''פ צפון

מחקר מתמשך לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול של דגן הטֶף האתיופי בישראל, נערך בימים אלו במו"פ צפון, בתמיכת החברה לפיתוח הגליל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

המסקנות הראשוניות של הניסוי הראו, כי ניתן לגדל טף בהצלחה בתנאי האקלים ואדמת עמק החולה. המחקר השיג את אבן הדרך הראשונה ובהמשך ייבחנו השיטות המתאימות לגידול ייחודי זה.

מאז הכרזתו כ'מזון על' (Super Food) ב-1996 ע''י ארגון הבריאות העולמי, הפך הדגן הזעיר למבוקש בכל העולם, עובדה שהביאה את החוקרים הישראלים במו"פ צפון ובפקולטה לחקלאות - יהושע סרנגה, שירן בן זאב ואון רבינוביץ, לבחון היתכנות לטיפוח הטף בעמק החולה, כגידול רב קצירי למזון אדם ולמספוא, וכחלופה רווחית לגידולי השדה הקיימים באזור.

המחקר החל כבר בחודש פברואר 2018 וימשך עד תחילת 2021. בשלב ראשון של המחקר נזרעו 4 זני טף בחלקה בשטח של כ- 8 דונם, ונבחנו כמות ואיכות יבול הגרגרים. תוצאות הניסוי הראו הצלחה בגידול הטף במספר זנים: המָגְנָה והלבן- זנים איכותיים ויקרים, זני האדום והמעורב- זנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה.

תוצאות המחקר הוצגו בכנס השנתי ה- 20 לזכרו של ד"ר ישראל (שרוליק) לוין ז"ל, שהתקיים בחודש שעבר, ביוזמה משותפת של מו"פ צפון והחברה לחקלאות גליל עליון. וכמו כן, מחקרים חדשים שנערכו בגד"ש עמק החולה בשנה החולפת

החוקרים מסבירים כי בישראל התעורר עניין גדול לצריכת טף ממספר סיבות: יש לו יתרונות תזונתיים גבוהים, וההכרה בו כ'מזון על' הגבירה את הביקוש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים, וכמובן בקרב חולי צליאק המנועים מאכילת גלוטן. כמו כן דיאטות רבות בעולם, אשר נמנעות מצריכת גלוטן כחלק מהתפריט. התעוררות זו גרמה להתעניינות גוברת בעולם, לגידול טף גם מחוץ לאתיופיה.


שטחי ניסוי של גידול הטף בעמק החולה, צילום: מו''פ צפון

בישראל נצרכים בשנה כ- 8,000 טון  של דגן הטף, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, אריתריאה ושוחרי בריאות. הביקוש עולה, אך עד היום לא גודל הטף בישראל וכולו מיובא מאתיופיה. לאחרונה מגבילה ממשלת אתיופיה את יצוא הטף ועקב כך נוצר מחסור בארץ ובעולם.

גם בשווקי העולם עולה הביקוש לטף בזכות יתרונותיו. כמו כן וללא קשר, מסבירים החוקרים, ישנו צורך מקצועי להרחיב ולגוון את סל גידולי השדה בישראל. הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל, בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כמספוא מזין. הכנסת גידול הטף לעמק החולה, צפויה להיות תוספת משמעותית לסל גידולי השדה בגליל.

הטף, או בשמו המקצועי בן-חילף טף (Eragrostis Tef), הוא צמח ממשפחת הדגניים מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ- 2,000 שנה. גרגרי הטף קטנים מאד, פחות מעשירית מגודל גרגר חיטה. הצמח גדל בתנאי אקלים קשים ואינו מכיל גלוטן. מקור הטף באתיופיה, שם הוא מהווה מוצר יסוד, המספק רבע מתוצרת הדגן וחלק ניכר מהתזונה היומית של האוכלוסייה באתיופיה ואריתריאה.

לטף יש טעם עדיין ואגוזי והוא מרכיב עיקרי בלחם האתיופי המסורתי, האינג'רה, מחמצות ולחם דאבו. הוא עשיר בערכים תזונתיים: סידן, מגנזיום, ברזל, חלבון וויטמינים. הטף מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות לבריאות הגוף. הוא משמש לחיזוק מערכת החיסון, מומלץ לחולי אנמיה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס וצליאק, מצוין לספורטאים, צמחוניים וטבעוניים.

ניתן השתמש בו בפסטה, לחמים, בצק לפיצה או לפאי, עוגיות ומיני מאפים. ערך תזונתי ל- 100 גרם טף: ערך קלורי 329 קק"ל, חלבונים 9.15 גרם, פחמימות 74.9 גרם, מתוכן סוכרים 2.6 גרם שומנים 3 גרם, חומצות שומן רוויות 0.8 גרם, כולסטרול 2> מ"ג, נתרן 8 מ"ג, סיבים תזונתיים 8.7 גרם.

בין המחקרים הנוספים שהוצגו בכנס על ידי חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל, מנהל המחקר החקלאי (וולקני), הפקולטה לחקלאות ומכון שמיר: גידולי קינואה בגולן ובעמק החולה מאת ליאור רבינוביץ ואביב אשר, ייעול השקייה בקונועים בעזרת מיפוי תרמי ע"י רחפן מאת משה מירון, גידול בטטות מבחן זנים מאת דנה מנט, איכות קליפה בתפוח אדמה מאת עידית גינזברג, ניטור פעולות נברנים באמצעות רחפן מאת מוטי צ'ארטר ועוד.