צופה הגשם

מושב ניר צבי, צילום: שאול פורת

כ"אזרחים מהשורה" אנחנו חשים בכמויות הגשם הנדיבות השופעות השנה, אך ההרגל הוותיק לשפוט הכל דרך מפלס הכינרת, אותו מפלס שכנראה לעולם יישאר נמוך, אינו מאפשר לנו להתרגש.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

"הצליח לו לחזאי הפעם" אנחנו מפטירים, מסרבים להאמין שבאמת הגיע החורף. התחושה הזו שגם שיורד כבר גשם הוא מקסם שווא שבוודאי ייעלם מייד בחודש הבא או לבטח בשנה הבאה. רצף שנות הבצורת כמעט וייבש את הציפייה.

אבל אם אתם "צופי גשם" חובבי מזג אוויר או חקלאים, אתם מבינים שהשנה נפל עלינו חורף אמיתי, חורף כמו לפני שנים, בילדותנו, מסודר ומאורגן המכניס בכל שבוע מערכת גשם של 30 ממ'. בשנים האחרונות התרגלנו לאירועי גשם עוצמתיים, המגיעים פעם בכמה שבועות פורקים 100 ממ' ביומיים ונעלמים, והמים שוטפים שוצפים ומציפים.

ואילו השנה, ממש כמו בילדותנו כשהיינו מביטים מחלון הכיתה על הגשם היורד, לאיטו, לא נחפז, נספג באדמה השחורה הכבדה, מחלחל אל אדמת החמרה הקלה. ואנחנו ובמגפי הגומי מפלסים את דרכנו בין השלוליות.

אחת מהפתעות החורף הגדולות השנה, היא כמות המשקעים שירדה במושב ניר צבי. אני נוסע להיפגש עם גיורא קליינר חקלאי וותיק, כורם ובעל יקב בוטיק. הוא משמש כצופה הגשם של המושב. בדרך אני עוצר לקפה בכפר הולדתי בעמק חפר. החקלאים בעמק מתקשים להסתיר את שביעות רצונם, גשמי הברכה הניתכים השנה ממלאים את אקוויפר החוף השכוח, את הבארות הנשכחות מראשית ההתיישבות, שנשאבו עד שנסתמו ונותרו מוטלות בשדות נוטות על צידן, ומי זוכר בכלל את טעם מימם המתוקים, לפני עידן המגנזיום והפלואור.

חמי, איש המים הוותיק והמסור שבע רצון מהכמויות שירדו. "את אקוויפר החוף כבר דפקנו, מילאנו אותו בזרחנים אורגאניים וסתמנו את הבארות בשאיבת יתר" הוא נאנח, "אל תשכח שהמדינה הזו מתמחה בלדפוק את החקלאים" הוא מסנן בשקט, "מחירי המים הגבוהים והמכסות המצומצמות, מזל שביוב תמיד יש כאן בשפע". "כן בטח" כל החבורה הוותיקה שיושבת איתו לקפה של עשר, נאנחת באחת "מזל שעל החרא תמיד אפשר לסמוך שיגיע".

גיורא מחכה לי בכניסה לביתו, ואנחנו יורדים ומשקיפים על כרם היין שלו. הוא מלטף במבטו את זני הסירה הקברנה והמרלו ששקועים בשנת החורף, ו"עיניהם" העצומות סופגות מנות קור וגשם לפני שיפרצו בפברואר. "הבט אפילו על העשבים" גיורא מסמן בידו, "כמו החיטה השנה, כולם חשים בשפע הסבלני הזה של הגשם, בהילוכו המתון, ולכן אינם נחפזים לצמוח במהירות ולייצר את הפרחים והזרעים. הם מבססים היטב את מערכת השורשים שלהם ואת הגבעול". מבטנו מקיף את מרחבי הכרם ושפע העשבייה הירוקה.

גיורא מספר שזה לו החורף השני שהוא משמש כצופה הגשם של המושב. הוא החליף בתפקיד את יבין כץ שהיה צופה הגשם המיתולוגי של המושב, והיה גם היסטוריון חובב ובעל מודעות, עד שנפטר לפני כשנתיים.

גיורא: "זהו דצמבר הגשום ביותר מאז תחילת המדידות המסודרות לפני כ-70 שנה, ירדו למעלה מ-370 ממ' בחודש דצמבר בלבד, ובסך הכל 495 ממ', כמות משקעים גדולה מהממוצע הרב- עונתי!".

אני נותר בפה פעור, לא נעים לי לומר לגיורא שהכמות הזאת נראית לי מוגזמת ביחס למושב יפה ונעים בעמק לוד, בכל זאת השפלה ולא הגליל העליון או המערבי מרובי המשקעים. אני נזכר איך בכפר ילדותי היו הנערים נהנים לשגע את צופה הגשם המסור של הכפר, ובכל פעם שנכנסה מערכת גשם החבריא היו מתגברים אותה לא על ידי הפגזת יודיד הכסף על ענני הקומולוס אלא פשוט משתינים בחברותא צוהלת ממש כיבוי צופי, אל תוך מד הגשם.

גיורא חש בספקות המתגנבים ומתבססים בראשי, הוא מראה לי על המחשב הנייד שלו את האתר המרשים והמקצועי שהקימו החברים אבנר ואורן מקיבוץ כברי - https://rain.cabri.org.il/Nir , "מעקב גשם של אנשים רציניים" רק הכותרת הזו כבר גורמת לי להתגעגע .

האתר המקצועי והצנוע הזה מפעיל מסד נתונים מקיף ועשיר המתפרס על פני כל שטחי המדינה ומציג נתוני משקעים מישובים ותחנות מדידה שבדרך כלל אינם נחשפים לציבור. הם הצליחו לקבץ נתונים מה-70 שנה האחרונות. אנחנו מתבוננים בנתונים ואני לא שם לב שהפה שלי פעור כבר מזה זמן.

גיורא מתבונן בי בעיניו הכחולות וניצוץ משובה ניצת בהן לרגע, "באמת פיקפקת בנתונים? הרי מושבניקים אינם מאמינים במה שאינם רואים" הוא מחייך בנחת ומבטו שב להקיף כדרך הכורמים הוותיקים את חלקת הכרם המטופחת שלו, את הזמורות העירומות שבקרוב ילבלבו.

הכותב:  שאול פורת, קיבוץ עין החורש