הנפט הגולמי זורם בשמורת עברונה, צילום: המשרד להגנת הסביבהלפני כארבע שנים זרמו לשמורת עברונה מיליוני ליטרים של נפט גולמי, כתוצאה מתקלה בצינור של חברת קצא''א. הארוע הוגדר אז כאסון האקולוגי הגדול ביותר שידעה ישראל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקבשבוע הבא יתחיל הליך גישור בין חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) לבין המשרד להגנת הסביבה בעניין הפיצוי הראוי לציבור ולסביבה מזיהום השמורה.
מחוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה במסגרת הליך גישור שמתנהל בימים אלו, עולה כי הנזק שנגרם לשמורת עברונה הוא בהיקף של 281 מיליון שקל – סכום הכולל את עלויות השיקום בגובה של 65 מיליון ₪ ואת הפיצוי בעבור הנזק האקולוגי בסך 216 מיליון ₪, בכלל זה גם את הנזקים שאינם בני שיקום.
כזכור, ב-3 בדצמבר 2014, אירע כשל בקו צינור ''42 של חברת קצא"א, בעת עבודות הנמכת הקו באזור היישוב באר אורה, ו-5,000 מ"ק (5 מליון ליטרים) של נפט גולמי פרצו מהקו וזרמו על פני הקרקע בשמורת עברונה. בעקבות אירוע הדליפה בוצעו פעולות שונות בהנחיית פקחי רשות הטבע והגנים בטווח המיידי, אשר מנעו זיהום חריף יותר. יחד עם זאת, נדרשות עוד פעולות שיקום רבות, על מנת להביא את השמורה למצב אקולוגי-סביבתי טוב יותר - בשים לב לכך שלא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.
חוות הדעת הכלכלית מהווה המשך ישיר למדיניות המשרד, לפיה לפגיעה בטבע יש מחיר, וכי יש לוודא כי חברות שכשלו בשמירה על הסביבה יישאו במלוא הנזקים שנגרמו לטבע ולציבור.
במקביל, במישור הפלילי, בוצעו פעולות חקירה רבות על-ידי המשרד להגנת הסביבה, נאספה תשתית ראייתית ענפה ומבוצעות פעולות חקירה נוספות בתיאום עם הפרקליטות.
חוות הדעת הכלכלית-סביבתית הוכנה לבקשת המשרד על-ידי פרופ' דורון לביא מהמכללה האקדמית תל-חי ומקבוצת פארטו פרופ' ניר בקר מהמכללה, ולצורך גיבושה נעשה שימוש בידע של עשרות מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים ומרשות המים לתיאור הנזק לקרקע, למערכות האקולוגיות ולמקורות המים. העבודה הכלכלית מעריכה את משך ועלות השיקום של השמורה, ובנוסף מכמתת כספית את הנזקים ההפיכים והבלתי הפיכים שנגרמו לטבע ולציבור.
עוד עולה מחוות הדעת, כי אם לא היו נעשות פעולות שיקום יזום, הרי שסכום הנזק האקולוגי היה עומד על 657.7 מיליון שקל. תוצאה זו מוכיחה שההשקעה בשיקום עומדת גם במבחן של ניתוח עלות-תועלת, ולא רק מהבחינה המוסרית של "המזהם משלם". כך, השקעה בסך 65 מיליון שקל תחסוך נזק אקולוגי בסך 442 מיליון שקל.
מדיניות זו, שלפיה לפגיעה בטבע יש מחיר וכי על החברות לשאת במלוא הנזקים, באה לידי ביטוי גם במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לאחרונה על ידי רשות הטבע והגנים, הפועלת בעניין זה כ"זרועה הארוכה של המדינה" המופקדת על שמירת הטבע, ותובעת בשם אינטרס הציבור נזקים אקולוגיים וסביבתיים ונזקי שיקום אשר נגרמו במסגרת אירוע זיהום חמור שהתרחש בחודש יוני 2017 בנחל אשלים לאחר קריסת בריכת הגבס של חברת רותם אמפרט.