טונה כחולת-סנפיר אטלנטית שנפגעה מצלצל, מאת: CPSH - נוצר על ידי מעלה היצירה - ויקיפדיה נוכח שינויים שהתרחשו במערכות האקולוגיות לאורך השנים ואיומים חדשים על הטבע, נדרש כעת לעדכן את רשימת בעלי-החיים והצמחים המוגנים בחוק, שעודכנה לאחרונה לפני כעשר שנים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקהשר להגנת הסביבה זאב אלקין, חתם היום (ג') על נוסח מתוקן לרשימת המינים המוגנים בחוק – במסגרת תיקון לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים). זאת, לאחר התייעצות עם הציבור. הנוסח החתום נשלח לפרסום ברשומות, וייכנס לתוקף 30 יום ממועד הפרסום.
התיקון גובש על-ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, לאור שינויים שהתרחשו מאז אישור הרשימה בשנת 2005 והתיקון הקודם שבוצע בשנת 2009.
כך, למשל, שינויים שהתרחשו במערכות האקולוגיות לאורך השנים, איומים חדשים על הטבע, שינויים בתפיסות המקצועיות באשר לגורמי האיום על הטבע, מידע מקצועי מעודכן שנאסף באמצעות שיטות מחקר חדשות ועוד.
בנוסח החדש נוספה רשימה גדולה של מינים, בעיקר צמחים, דגי מים מתוקים אשר נכללים בה לראשונה, וכן דגי ים - לרבות
טונה כחולת סנפיר ודקר הסלעים, שאינם מופיעים באכרזה הקיימת. זאת, לצד הוספת הגנה על מין עטלף הפירות, שנחשב בעבר למזיק משמעותי לחקלאות. מדינת ישראל חתומה על האמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (CMS) והצטרפה לשני הסכמים הפועלים במסגרתה. אחד מהם הוא הסכם ה-EUROBATS שבמסגרתו ישראל מחויבת להגן על המין עטלף הפירות. כמו כן, עודכנו רשימות מינים מזיקים של עופות - כגון העורב ההודי, ונעשה דיוק במינוחים המקצועיים לנוכח ידע מדעי חדש שנאסף במהלך השנים.
במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים מדגישים, כי מערכות אקולוגיות מטבען דינמיות ומשתנות. השינויים עשויים להיות טבעיים, כמו שינויים עונתיים, וכן כתוצאה מפעילות האדם אשר משנה את התנאים הסביבתיים באופן המשפיע על המערכת האקולוגית ומרכיביה. בנוסף, קיימים איומים חדשים העלולים לגרום לפגיעה במערכות אקולוגיות, אשר לא היוו בעיה משמעותית בעבר, כגון: צייד לא חוקי על-ידי עובדים בחקלאות, פיתוח תשתיות נפט וגז בים העלולים לפגוע ביונקים ימיים, וכן התבססות של מינים פולשים חדשים הפוגעים במינים מקומיים קיימים.
יצוין, כי במהלך השנים חל שינוי בתפיסת גורמי האיום על ערכי הטבע. כך, כיום, הגורמים העיקריים הם בעיקר פגיעה פיזית ואובדן של בתי-גידול כתוצאה מהשפעות הנובעות מפעילויות רחבות היקף, ובהן תעשייה, תשתיות, בינוי וחקלאות. בעוד בעבר רווחה התפיסה כי הגורם העיקרי להכחדת ערכי טבע הוא קטיף ואיסוף של צמחים אטרקטיביים לצרכים פרטיים ומסחריים, לצד ציד.
פרט לכך, ניטור ומחקר מתקדמים חשפו נתונים חדשים בנוגע לפעולות הנדרשות לשמירת הטבע. לדוגמה, סקרים הנעשים בים, בעזרת טכנולוגיות אשר לא היו קיימות בעבר, חושפים מידע חדש בנוגע לבתי-הגידול וקבוצות מינים בסביבה הימית הדורשים הגנה.
בחברה להגנת הטבע מברכים היום על הכרזתם של שניים ממיני הדגים המצויים בסכנת הכחדה בים התיכון, כערכי טבע מוגנים – טונה כחולת הסנפיר ודקר הסלעים. ''מדובר על שניים מטורפי העל של המערכת האקולוגית הימית, המוגדרים על ידי ארגון השימור הבינלאומי, איי יו סי אן, כמינים בסכנת הכחדה. החברה להגנת הטבע עתרה לפני כשנה לבג"צ (בג"צ 7716/17), בדרישה להכריז על שני המינים הללו כמינים מוגנים, בשל מצבם הקשה, שנגרם בעקבות דיג יתר ופגיעה בבית גידולם''.
בחברה להגנת הטבע אומרים כי הם ימשיכו לעקוב אחרי יישום האכיפה של המינים שהוכרזו כמוגנים, כמו גם על מצבם של מיני הדקר האחרים, שמקומם נפקד מהרשימה.
תיקון האכרזה נדרש בין השאר לאור מחוייבותה של ישראל לאמנת המגוון הביולוגי של האו"מ (Convention on Biological Diversity), שישראל חתומה עליה משנת 1992 ואושררה בשנת 1995. מטרתה העיקרית של האמנה הינה לשמור על המגוון הביולוגי ולהגן עליו. במסגרת זאת, התחייבו המדינות החתומות לקדם את מטרות האמנה ולפעול לשמירה על המגוון הביולוגי בתחומן; והגדרת מינים אשר נמצאים בסכנת הכחדה כערכי טבע מוגנים הינה אחד היעדים החשובים שנקבעו בתכנית האסטרטגית של האמנה.
