מה שהיה פעם כנרת, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהעל פי תחזית השרות ההידרולוגי ברשות המים, גם השנה הקרובה צפויה להיות שנת בצורת. הגירעון במאגרי המים הטבעיים של ישראל, אחרי 5 שנות בצורת רצופות הוא כה גדול, שגם שנת גשם ממוצעת אחת והמשך הפסקת השאיבה מהכנרת, תותיר אותה בסוף הקיץ הבא מתחת לקו האדום התחתון.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקלקראת סיומו של קיץ 2018 נמצאים מקורות המים במדינה - הנחלים, המעיינות, הכנרת והאקוויפרים, במצב הגרוע ביותר מזה שנים, חלקם אף בדרך לשבור שיאים שלילים היסטוריים של זרימה.
מפלס הכנרת נמצא כיום ברום של 214.20 - מ' ועד תחילת עונת הגשמים הוא צפוי להמשיך ולרדת בכ-1 ס"מ בכל יום ולהגיע קרוב לרום הקו השחור. בעוד כמה ימים החיבור בין ה"אי" שנחשף בכנרת מול קיבוץ מעגן, צפוי להחשף עם ירידת המים.
הבצורת הקשה ב-5 השנים האחרונות הכתה בעיקר במקורות המים בצפון הארץ אולם גם בשאר מקורות המים ישנם חוסרים עצומים, והגרעון עומד על כ-2.5 מיליארד קוב מים.
עוד נמסר מרשות המים, כי הבצורת הקשה לא פסחה גם על המדינות השכנות לנו והן מתמודדות עם מחסור קשה במים אשר פוגע במהלך התקין של החיים. ''להבדיל, מדינת ישראל נערכה לשינויים האקלימיים והמחסור המצטבר במים, ומתמודדת איתם בהצלחה, באופן אשר מהווה דוגמא עולמית. בעשור האחרון הוקמו בישראל 5 מתקני התפלה גדולים המספקים כמות מים השווה לכ-70% מכל המים המסופקים לבית ולעיר, כ-86% מכל השפכים בישראל מטופלים ומנוצלים ועוד...''.
צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבההתחזיות לחודשים הקרובים המצטברות בימים אלה ברשות המים לקראת הסתיו הקרוב, מצביעות על סיכוי להפוגה בבצורת אותה חווינו ב-5 השנים האחרונות. ואולם - המודלים המורצים בשירות ההידרולוגי שברשות המים מצביעים על כך שגם בתרחיש של שנת גשם ממוצעת ואף מעט למעלה מכך בשנה הקרובה, הבצורת ההידרולוגית (מצב מקורות המים) צפויה להמשך.
תחזיות מדויקות יותר יהיו בידי רשות המים באמצע חודש ספטמבר, אז תיערך הרשות לתכנון הקצאות המים לשנת 2019.
שינויי האקלים באים לידי ביטוי בשנים האחרונות בכך שאנחנו חווים שורה של אירועים אקלימיים קיצוניים להם השפעות רבות גם על משק המים: סדרה של 5 שנות בצורת מחד ושיטפונות הגורמים לנזקים ברכוש ולמרבה הצער אף בנפש, מאידך.
רשות המים ממשיכה להערך לתת מענה להתגברות מגמת ההתייבשות במרחב כולו. במקביל פועלת רשות המים להתייעלות ועידוד החיסכון ומניעת בזבוז מים כאורח חיים קבוע. בנוסף נמצאים בהליכי תכנון ומכרוז הקמת עוד 2 מתקני התפלה גדולים ופעולות נוספות שנועדו לתגבר את מקורות המים לכל השימושים.
רשות המים גם מפתחת כלים לחזוי זרימות בנחלים בטווחי זמן שונים: מצפי הופעת שיטפונות ועוצמתן (חיזוי שיטפונות מתקדם) ועד חיזוי עונתי של כמויות המים הצפויות להתקבל בשנה נתונה ובטווחים ארוכים יותר (מפלסי כנרת צפויים), זאת כדי לאפשר לכלל הגורמים במשק להתכונן ולתכנן מראש את פעילותם והשקעותיהם באופן מושכל ויעיל.
שינויי האקלים מחייבים את כולנו בניהול מושכל ומניעת בזבוז מים כדרך חיים, גם בשנים ברוכות, שאנו מקווים ובטוחים שיהיו גם כאלו.
הכתובת הייתה על הקיר''המשבר הלאומי במשק במים הוא תוצאה של ניהול כושל ולא רק גזרה משמיים'' מסר היום בתגובה ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת. ''ההודעה היא איום ישיר על החקלאות הישראלית ומהווה נורית אזהרה לכלל אזרחי המדינה. יישום התוכנית לשיקום משק המים היה צריך להתחיל לפני מספר שנים, הכתובת הייתה על הקיר והיום מי שבעיקר משלם את המחיר הם החקלאים. בעתיד הלא רחוק כל אזרחי ישראל ירגישו את עליית המחירים''.
''בישראל מתקיים משק מים סגור לפי החלטת הממשלה, ועל כן המשמעות היא שאת השקעות העתק הנדרשות במשק המים יממנו הצרכנים. השקעות אלו יביאו לעליית מחירים לחקלאים, לתעשייה, לגינון וגם למשקי הבית. אין אפשרות לקיים חקלאות בישראל על בסיס משק מים סגור, החקלאות לא מסוגלת לשלם את השקעות העתק הנדרשות והדבר עלול להוביל לייבוש השדות ועקירת גידולים. הממשלה צריכה לממן ממקורותיה את העלות הנדרשת ולא להשית עלות זו על החקלאים''.
בנוסף, אומר ברושי, יש ליישם באופן דחוף ומידי תכנית חרום להצלת משק המים, תכנית שתאפשר תוספת אוכלוסייה, פיתוח וצמיחה של החקלאות, התעשייה, והמשק כולו.
בחברה לפיתוח הגליל הודיעו, כי בעקבות הודעת רשות המים, החלו בחברה לפעול לצמצום נזקים העלולים לפגוע בחקלאי הגליל כתוצאה משנת בצורת שישית ברציפות. אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל שבבעלות משקי גליל עליון, פנה השבוע למשרדי הממשלה להיערך מבעוד מועד טרום שנה נוספת לבצורת. במקביל נפגשו השבוע אורי דורמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומנכ"ל החברה שגב ירבעם לשיחה דחופה בעניין זה עם יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ איתן כבל שביקר בגליל.
"אנו מקווים, כי התחזית לשנת בצורת נוספת תתבדה, אך אחרי 5 שנות בצורת וקיצוץ במים נדרש, כי ממשלת ישראל תבצע השקעות בקצב מהיר יותר להקמת מפעלי התפלה לאספקת מי שתייה וחקלאות לגליל ולגולן ובכל מקרה, על הממשלה להכין תכנית מגירה, לפיצוי החקלאים והמגדלים, במידה וחלילה תחזית קשה זו תתממש. אנו מקווים שלא יהיה צורך להשתמש בתוכנית זו". אמר דורמן.
