חדש - מדריך שדה לעקרבי ישראל

עקצן צהוב, צילום: רוני ליבנה - באדיבות רשות הטבע והגנים

ספר הדרכה חדש ועשיר בצילומים מרהיבים, יסייע לחובבי הטבע לזהות בשטח את מיני העקרבים של ישראל. המדריך כולל מידע מפורט בשילוב צילומים מאירי עיניים של מיני העקרבים בארצנו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

הספר "מדריך שדה לעקרבי ישראל", הוא פרי יצירה משותפת של רשות הטבע והגנים, המעבדה לחקר עקרבי ישראל - עמותת דוכיפת בירוחם ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים

סיפורם של העקרבים מתחיל לפני כ-420 מיליון שנים. קרוביהם הקדומים של העקרבים בני זמננו מכונים קדם-עקרבים ונמצאו מהם מאובנים שאורך גופם מגיע עד מטר. מאובני עקרב מלפני כ 300 מיליון שנה נראים כמעט כמו עקרב בן זמננו, מה שהופך את העקרב לבעל חיים מסקרן במיוחד, לאור הישרדותו והשמירה על מבנה גוף דומה לאורך שנים כה רבות.

בכל העולם מוכרים כ 2,400 מיני עקרבים אבל החוקרים מעריכים שבפועל יש עוד לא מעט מינים שטרם תוארו. לעקרבים תרומה חשובה בשירותי המערכת לרווחת האדם, בעיקר לצורכי רפואה ופיתוח תרופות חדשות, מהרעלנים הרבים המצויים בשלפוחית הארס שלהם.

חוקרים הצליחו לבודד כ 100,000 רעלנים שונים מארס העקרבים ואלו משמשים לתרופות לטיפול בסרטן המוח, במחלות לב ולבלב, יצירת משככי כאבים חדשים, טיפול במחלות אוטואימוניות: דלקת פרקים, זאבת, סוכרת וכו', מניעת דחיית איברים במהלך השתלות ואף ליצירת קוטלי חרקים ידידותיים לסביבה. בחלק ממיני העקרבים הארס עלול להיות קטלני לאדם. עובדה זו מעצימה את הקסם וההילה סביבם ואין פלא שהם נזכרים באגדות, משלים, רפואה עממית וטקסים בתרבויות רבות. אף כיום מהווה העקרב סמל ביחידות צבא ובארגונים שונים.


שיאון שחור, צילום: רוני ליבנה - באדיבות רשות הטבע והגנים

לעקרבים חשיבות רבה לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות כחלק ממארג המזון, כטורפים של מגוון רחב של מיני בעלי חיים - מחולייתנים קטנים ועד לפרוקי-רגליים - וכנטרפים על-ידי מגוון רחב של טורפים (יונקים, עופות, זוחלים ועד עקרבים אחרים). בחלק מהמערכות האקולוגיות יש לראות בעקרבים מינים שאין להם תחליף, המהווים את אחד מהטורפים העיקריים במערכת האקולוגית, בעיקר באזורים צחיחים.

האיומים העיקריים על העקרבים הם הרס בית הגידול, הרעלות ואיסופים בידי חובבי עקרבים לצורכי מסחר בלתי חוקי. העקרבים אינם מוגדרים "ערך טבע מוגן" אם כי הם מוגנים בתחומי שמורות הטבע והגנים הלאומיים. בישראל מוכרים כיום 21 מיני עקרבים משלוש משפחות שונות והם נפוצים בכל בתי הגידול היבשתיים - מהחרמון ועד אילת.



חשיבותם של העקרבים למערכת האקולוגית בכלל ולאדם בפרט מעצימה את הצורך באפשרות לזהות ולהכיר את המינים השונים. "מדריך שדה לעקרבי ישראל", הוא ספר הדרכה חדש ומקיף שנועד לסייע לחובבי הטבע ולחוקרים לזהות את מיני העקרבים הקיימים בישראל ולסייע בכך, בין היתר, בניטור ומעקב אחר המינים השונים.

מדריך השדה לעקרבי ישראל, באורך 90 עמודים, כולל צילומי צבע מרהיבים שנעשו בתנאי מעבדה, על מנת להציג לקורא את מירב הפרטים בגוף העקרב. הספר סוקר בפירוט את כל מיני העקרבים הידועים כיום בישראל בשילוב הסברים בשפה קלילה, ומסייע לקורא להכיר מקרוב את עולמם הנסתר ולאפשר את זיהויים בזמן אמת ובאופן פשוט יחסית, גם בעת טיול וסיור בשטח. בתוך כך מרחיב המדריך על מבנה הגוף ומאפייניהם של העקרבים, האקולוגיה והביולוגיה שלהם וחשיבותם האקולוגית והרפואית.


קטלן עברי, צילום: רוני ליבנה - באדיבות רשות הטבע והגנים


המדריך נכתב על ידי אוהד יהלומי, פקח רשות הטבע והגנים במחוז דרום, יורם צביק מהמעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת בירוחם, ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים וד"ר אפרת גביש–רגב המנהלת המדעית של אוסף העכבישנים הלאומי באוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים. את כל תמונות המדריך צילם רוני לבנה.

המדריך בנוי כך שהוא מכוון את הקוראים לזהות את מין העקרב באמצעות: תרשים זרימה - צעד אחר צעד; טבלת תמונות השוואתית של המינים השונים; והסבר מפורט על כל אחד ממיני העקרבים, המאפשר את השלמת הזיהוי והשוואה מול מינים דומים. מכאן שהמדריך מיועד הן לחובבי טבע מתחילים והן לאנשי טבע מנוסים ולאנשי מקצוע בהם: מטיילים, תלמידים, חוקרים, אנשי צבא ורפואת חירום ועובדים בשטחים הפתוחים. מדריך זה הוא בעל חשיבות רבה, מכיוון שהוא מאפשר, בצורה נוחה וברורה, להגדיר את מיני העקרבים של ישראל, ומהווה בסיס חשוב לקידום שמירת טבע וכלי עזר במסגרת מחקרית ורפואית, ולכן מומלץ שיהיה זמין לאנשי מקצוע, לחובבים ולמטיילים.

הספר יעמוד למכירה בחנויות רשות הטבע והגנים, בדף הפייסבוק של המעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת בירוחם, וכן במסגרת היום הפתוח של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים שיערך ביום חמישי 2 באוגוסט 2018 ובמסגרת אירועי "חמישי באוספים" באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.