חפירת מפלס בן 7200 שנה בתל צף, צילום: פרופ' דני רוזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפהמחקר חדש של אוניברסיטת חיפה בישוב הפרה-היסטורי תל צף שבעמק הירדן, מזהה את הופעתו של תפריט התזונה הים תיכוני בתקופה שלפני 7,500 שנים, בה עיקר המזון המורכב בעיקר מקטניות, זיתים, חיטה, שעורה ובשר מחיות מבויתות - מיוצר כולו בתוך תחומי היישוב, והצייד נעלם כמעט לחלוטין.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק"כאלף שנים קודם לכן, בשר של חיות שניצודו היווה עדיין מרכיב מרכזי בדיאטה של אבות אבותינו'' מסביר פרופ' דני רוזנברג, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שעומד בראש החפירה. ''כמה מאות שנים ספורות לפני כן, אנחנו כבר מוצאים עדויות לכך שהציד הופך להיות שולי יותר. והנה כאן, בתל צף, לפני 7,500 שנים, אנחנו מגלים את הרגע שבו הצייד נעלם כמעט לגמרי, ביישובים הכפריים שהולכים ומתפתחים, רגע לפני הופעת התרבויות הגדולות באזור".
האתר הארכיאולוגי הפרהיסטורי בתל צף שבעמק הירדן, ליד קיבוץ טירת צבי, תועד לראשונה כבר בשנות ה-40 וה-50 ונחפר לסרוגין משלהי שנות ה-70, כשהחל משנת 2013 מתמקד המנחקר בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר והסביבה הקדומה שלו. את החפירות והמחקר מוביל פרופ' דני רוזנברג מהמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה בשיתוף עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין, במסגרת פרוייקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות.
צלמית בעל-חיים בת 7200 שנה, צילום: פרופ' דני רוזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפהייחודו של תל צף בכך, שהוא אחד היישובים הבודדים באזורנו מהתקופה של לפני 7,500 שנים. תקופת מעבר זו הופכת לקריטית במיוחד, מכיוון שהישובים מתקופה מעט יותר מאוחרת כבר מעידים על חברה מפותחת עם אליטות שלטוניות, וישובים מתקופה מעט יותר קדומה דומים יותר לישובים הקטנים של חברות הציידים-לקטים.
בעונת החפירות האחרונה המשיכו החוקרים לשפוך אור על ה"דיאטה הים תיכונית" של היישוב – שהייתה מורכבת בעיקר מזיתים, קטניות כמו חומוס ואפונה, לחם ובשר של עיזים, כבשים ובקר – שגם נתנו חלב.
חפירת המנגל בן 7200 שנה בתל צף, צילום: פרופ' דני רוזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפהגולת הכותרת של החפירה הייתה מציאתו של "מנגל" קדום חפור לאדמה, וערמות של עצמות שרופות ואפר סביבו. לדבריו של פרופ' רוזנברג, "מנגל" זה הוא ככל הנראה עדות לקיומם של אירועים מיוחדים וחגיגיים, שבהם נצלה הבשר.
ממצא נוסף שהתגלה השנה, היה שלד כמעט שלם של חזיר – גם הוא חלק מהתפריט של בני המקום. לצד הממצאים הבוטניים של גרעיני זיתים, חיטה, שעורה וקטניות אחרות, לא מצאו החוקרים כמעט שום עדות לבשר שהושג מצייד.
שברי כלי חרס עם עיטור ייחודי וחלקים מענפי עצים, צילום: פרופ' דני רוזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפה"העדויות בתל צף מספרות לנו על ההתפתחות של החברות באזורנו'' אומר פרופ' רוזנברג. ''ככל שהחברות נעשות יותר ויותר מורכבות, הן מתחילות לייצר את מירב המזון שלהן בעצמן ולא מסתמכות עוד על ציד ועל ליקוט. תל צף סוגר לנו מעגל שהחל 1,000 שנים קודם לכן, כשהאדם מתחיל להסתמך פחות ופחות על הסביבה ויותר ויותר על עצמו מבחינת ייצור המזון שלו. מאתיים שנים מאוחר יותר, אנחנו כבר רואים באזור שלנו חברות ובהן אליטות שלטוניות מורכבות".
