מכון המחקר החקלאי - מרכז וולקני, צילום: Yigal Eladויקיפדיהדו"ח חדש של המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, שנעשה ע"י מוסד שמואל נאמן, מראה כי ישראל מדורגת במקום ה-14 בעולם במספר הפרסומים המדעיים לנפש. בראש המדד ממוקמות שוויץ, דנמרק, שוודיה, נורבגיה ואוסטרליה. מדינות מתפתחות כגון סין, ברזיל, מצרים, מקסיקו והודו, ממוקמות בין המקומות 35 ל-39.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקיש לציין כי עד ראשית שנות התשעים דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד זה, אולם מאז הייתה עלייה מתונה מאוד, עד לקיפאון בתקופה האחרונה.
עם זאת, בפרסומים מדעיים לנפש בתחומי מתמטיקה, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיזיקה ואסטרונומיה - ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בעולם והיא תורמת 0.7% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם.
"הנתונים מראים כי יש לנו במה להתגאות ולצד זה אסור לקפוא על השמרים", אומר שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. "אנחנו מחויבים להמשיך לקדם את החדשנות הישראלית בארץ ובעולם, לקדם שיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים ועם התעשייה ולזהות את כיווני המחקר של המחר כדי שישראל תמשיך להגיע להישגים ולעלות בדירוג".
מהדו"ח, שהוכן עבור המועצה על ידי צוות המחקר ממוסד שמואל נאמן ד"ר דפנה גץ, ד"ר נועה לביד, אלה ברזני ובייעוץ ד"ר גורי זילכה מהמועצה הלאומית למו"פ, עולה כי בשנים 2000 עד 2016 חלה עלייה של 72% בפרסומים המדעיים של חוקרים ישראלים – מכ-12,000 פרסומים בשנת 2000 לכ-20,000 פרסומים בשנת 2016. אולם, העלייה נחשבת מתונה יחסית בהשוואה לממוצע בעולם – 119%. בדירוג המדינות על פי סך הפרסומים ישראל ממוקמת במקום ה-34, ירידה של 12 מקומות בהשוואה לדרוגה בשנת 2007.
לדברי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ: "ישראל ממשיכה לצמוח בתחום המדע ולהגיע להישגים, אך מדינות אחרות צומחות בקצב מהיר יותר ולכן נמליץ לממשלה להרחיב את ההשקעה במחקר בסיסי באקדמיה ובהרחבת המחקרים שמתקיימים בשיתוף פעולה בין-לאומי".
בניתוח הנתונים על פי תחומים, עולה כי בהשוואה עולמית, ישראל מדורגת בין עשר המדינות המובילות בעולם בפרסומים לנפש בתחומים מתמטיקה (מקום 3), פסיכולוגיה (מקום 5), מדעי המוח (מקום 7), פיזיקה ואסטרונומיה (מקום 8), רפואת שיניים (מקום 8) ומדעי הרוח ואומנויות (מקום 9). בשטחים פסיכולוגיה, מדעי המוח ומתימטיקה, תרומתה של ישראל גבוהה פי עשרה ויותר מחלקה באוכלוסיית העולם.
מדד מקובל נוסף שנמדד בדו"ח הוא מספר הציטוטים הממוצע לפרסום מנורמל לפי תחום. ממדד זה עולה כי ממוצע הציטוטים של ישראל בעשור האחרון עלה ב-24%. עם זאת, מדינות אחרות הראו עלייה חדה יותר כגון סינגפור (83%), נורבגיה (41%), בלגיה (32%), פינלנד ודנמרק (30%).
נתון נוסף המעיד על מצוינות, הוא דירוגה של ישראל בשיעור פרסומי המדינה שנכללים בעשירון העליון של כתבי העת לפי שטחים מדעיים, ובו היא מדורגת בין עשר המדינות המובילות ב-16 מתוך 26 שטחים. גם בשיעור פרסומי המדינה שנכתבו בשיתוף פעולה עם התעשייה לפי שטחים, מובילה ישראל ומדורגת בין 10 המדינות המובילות בעולם בעשרה מתוך 26 שטחים.
השטחים בעלי מספר הפרסומים הגבוה ביותר בישראל בין 2016-2012 הם: רפואה (30% מהפרסומים), פיסיקה ואסטרונומיה (14%), ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית (14%) ומדעי המחשב (13%).
זאת ועוד, הדו"ח שם דגש מיוחד על תחום מדעי המוח, בו מציגה ישראל דירוג גבוה ביחס לעולם במספר הפרסומים מכלל הפרסומים המדעיים בישראל. בתחום זה נמשכת העלייה במספר הפרסומים, במספר התזות המחקריות, בשיתופי הפעולה הבין-לאומיים ובשיעור הפרסומים בכתבי העת המובילים.
נתוני הדו"ח מראים כי מדינות המציגות מיצוב מדעי גבוה יש להן מחקרים משותפים רבים עם חוקרים מחו"ל ומהתעשייה. מניתוח הנתונים עולה כי במאמרים שנכתבו בשיתוף פעולה בינלאומי, עולה מספר הציטוטים. בישראל ממוצע הציטוטים לפרסום של מחבר יחיד הוא 2.5, כשיש שיתופי פעולה ברמת המוסד – 5.7 ובשיתוף פעולה בינלאומי עולה הנתון ל-12. שיתוף הפעולה הבינלאומי הישראלי גבוה במיוחד במדעים פלניטריים, פיזיקה ואסטרונומיה.
נתון חשוב נוסף העולה מהדו"ח הוא המספר הגבוה של מענקי המחקר ERC Starting Grants - מענקי המחקר של האיחוד האירופי המוענקים לחוקרים ישראלים צעירים - שהוא 130 מענקים, דבר המציב את ישראל במקום השני במדד זה, ובמקום הראשון במספר המענקים לחוקרים צעירים למיליון נפש.
