מתאדה בקצב מדאיג, הכינרת - צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהרצף חמש שנות הבצורת שפקדו את ישראל, ובחומרה יתרה את צפון המדינה, הביאו את מפלס הכנרת לגובה של מינוס 213.715- מטרים, למרות שמזה כשלוש שנים, בשל המצב, צומצמה השאיבה מהכנרת למערכת הארצית כמעט לחלוטין.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקעל פי נתוני רשות המים שפורסמו היום (א'), מי הכנרת מתאדים בימי הקיץ החמים בקצב מדאיג של 1/2 עד 1 ס"מ ביום ומליחות המים עולה בהתאם. מדי יום מתאדים מהכנרת בין 800,000 ל-1,670,000 קוב - ובליטרים בין 800,000,000 ל-1,670,000,000.
למרות שרק זה מכבר עוד זכינו למעט גשמים, מפלס הכנרת כיום נמצא 71.5 סנטימטר מתחת לקו האדום התחתון. ועל פי קצב ההתאיידות, צפויים המים להגיע לקראת סוף הקיץ בסמוך לקו השחור, ואיננו יודעים עדיין איך ייראה החורף הבא. לכנרת מלאה חסרים כיום קרוב ל-5 מטרים.
המצאות מפלס הכנרת מתחת לקו האדום לקראת סיומה של עונת הגשמים, הינו מצב חריג ומאוד לא טוב. המחסור המצטבר בנפחי מים בכנרת ב-5 השנים האחרונות הוא הגדול ביותר המתועד מזה 100 שנה.
השלכות רבות על איכות מי הכנרתלירידת מפלס הכנרת ולפחיתה בכמות המים הנכנסים הגורמת לתחלופת מים נמוכה באגם, יש השלכות רבות גם על איכות מי הכנרת: ככל שכמות המים הנכנסת נמוכה – רמת מליחות המים בה עולה. ובשל רצף השנים השחונות אנו רואים מגמה מדאיגה של עליית מליחות המים באגם.
מרשות המים נמסר עוד, כי ''מליחות מי הכנרת כיום עומדת על כ- 310 מג"ל כלוריד לליטר (ולא 371 כפי שצוין באופן לא אחראי בעיתון "ידיעות אחרונות" בשישי האחרון. הנתון המייצג והרשמי כאמור עומד על 310 מג"ל. נתון זה מייצג ממוצע דגימות מחמש תחנות ברחבי האגם מכמה עומקים''.
המליחות הטבעית של הכנרת הייתה כ-350 מג"ל כלוריד, ובשנת 1964 הגיעה רמת המליחות באגם לכ-400 מג"ל כלוריד. רמת מליחות זו הינה בעייתית להשקיה חקלאית, ועל כן הוקם בשנת 1967 המוביל המלוח, אשר היטה מי מעיינות מלוחים ומנע את כניסתם לכנרת ובכך הורד משמעותית רמת המליחות באגם מכ-400 מג"ל כלוריד לכ-250 מג"ל.
גרף השינויים במליחות הכנרת עפ''י רשות המיםבשנים האחרונות, בשל הפחיתה בכניסות המים לכנרת וחילוף המים הנמוך חלה עלייה תלולה ברמת המליחות אשר חצתה כבר בשנה שעברה את רמת ה- 300 מג"ל כלוריד (רמה שלא ראינו כבר 50 שנה), הגיע בימים אלו לכ- 310 מג"ל והמליחות צפויה להמשיך ולעלות עד הסתיו לכ- 320 מג"ל.
ללא הפעלת המוביל המלוח ותפיסת מעיינות מלוחים והטייתם (דוגמת מעיין התת ימי פוליה A), מליחות מי הכנרת הייתה עומדת כיום על מעל ל- 400 מג"ל כלוריד, הרמה שהייתה ב- 1965.
הטיית המעיינות המלוחים ופרויקט המוביל המלוח ולאחרונה גם שדרוגו מונעים מהכנרת כ- 65,000 טון כלוריד בשנה. הפעלת המוביל המלוח הביאה לירידת ריכוז המליחות באגם בכ- 35%.
ירידה במספר דגי אמנון הגלילירידת המפלס מרחיקה את קו המים ממקומות המסתור וההטלה של דגי הכנרת, מותירה פחות אזורים המתאימים להטלה, משחררת נוטריאנטים מהקרקעית וגורמת לבעיה אקולוגית ההולכת וגדלה.
אמנון הגליל לדוגמא, שהוא הדג הטבעי והחשוב ביותר במערכת האקולוגית של הכנרת, הראה התאוששות ועלייה הדרגתית במספר הדגים מאז המשבר הגדול של 2008, בה היה המפלס נמוך מאוד - ושלל הדייג של האמנון היה בשיא שלילי, ועד לשנת 2015. משנת 2016 מתחילים לראות שוב ירידה בכמויות האמנונים.
לפיכך, ובשל החשיבות האקולוגית של אמנון הגליל המסייע בשמירה על איכות מי הכנרת רשות המים מממנת איכלוס של כמיליון דגיגי אמנון הגליל כל שנה לכנרת.
בנוסף, מפעילה רשות המים מערך פיקוח הדוק על כל גורמי הזיהום באגן היקוות הכנרת, במטרה למנוע כניסת נוטריאנטים עודפים לאגם. בכך מצליחה רשות המים לשמר את המערכת האקולוגית ואת איכות המים בכנרת למרות הירידה הדרסטית בכמות המים הטבעיים הנכנסים לאגם, ירידה אשר גרמה באגמים אחרים בעולם לקריסת המערכת האקולוגית.
יש לציין, כי לפני חודש אישרה הממשלה לראשונה הזרמת מים לכינרת, במסגרת
תכנית משרד האנרגיה לטיפול ברצף הבצורות ולשיקום נחלים בצפון - הכוללת הזרמת מים מותפלים לכינרת, הגדלת היקף ההתפלה, שיקום נחלים, קידום תכנית לחיבור האזורים המנותקים מהמערכת הארצית והסרת חסמים סטטוטוריים לשם זירוז הקמת תשתיות מים. על פי התכנית, ימת הכינרת תחובר למערכת הארצית, כך שתתאפשר אליה הזרמת מים מותפלים, מדרום לצפון, בהיקף שנתי של כ-100 מלמ"ק, אשר יסייע להעלאת המפלס ולשיפור איכות המים. תוך כשנתיים תיושם יכולת הזרמה של 30 מלמ"ק אשר יגיעו מהמקורות הקיימים, ובתוך 4 שנים תיושם יכולת הזרמה של 100 מלמ"ק בהתבסס על יכולת ההתפלה הנוספת המוקמת מתוקף ההחלטה. המים יוזרמו דרך נחל ארבל או נחל צלמון, בהתאם להחלטת גורמי המקצוע.
