צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה"משבר האקלים הגיע הרבה יותר מהר ממה שחשבו והוא כבר כאן. יש איזשהו נתק בין הדרג הפוליטי לבין המומחים שעוסקים בנושא ומתריעים על הסכנות שטמונים בהשפעת שינויי האקלים על אזור מזרח התיכון''. כך אמרה אתמול (ב') יו''ר חה"כ יעל כהן-פארן בפתח דיון בנושא התוכנית הלאומית להערכות המדינה לשינויי אקלים, שהתקיים בוועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת,
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק''הוועדה מתכנסת כדי לדון כיצד אנחנו נערכים לדברים ברמה ממשלתית, ובעיקר לגשר על הפער כדי ששוב לא יהיו שרים מופתעים שמדינת ישראל אמורה להיפגע מכל שינויי האקלים. אנו יודעים להיות היטב בזירה הבינלאומית בקדמה הטכנולוגית, ויש מקום גדול וחשוב להיות גם נוכחים ומתקדמים בזירה הבינלאומית, ולא רק לקבל את ההיערכות משם". אמרה כהן-פארן.
אלון זסק, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה הציג בוועדה את התופעות העיקריות החזויות באזורנו כתוצאה משינויי האקלים: עלייה בטמפרטורה, ירידה בכמות המשקעים ופיזורם, עלייה במפלס פני הים, גלי חום, אירועי מזג אוויר קיצוניים ושיטפונות. "הדבר החשוב ביותר הוא הקמת מנהלת המופקדת על הובלה, תיאום בין-משרדי, קידום מחקר, ביצוע הערכות סיכונים והנגשת מידע'' הדגיש זסק. ''הצעת מחליטים הופצה בנושא כבר למשרדי הממשלה ואנחנו מקווים שזה עניין של חודשים עד שזה יאושר ותכניות הפעולה יצאו לדרך. המטרה היא להכניס את נושא האקלים בד.נ.א של כל תכניות המשרדים וככה לדוגמא גם משרד הדתות יידע כיצד הוא יכול להטמיע את ההיערכות בכל מה שקשור למשרדו ולא רק משרדים המתקשרים באופן ישיר עם נושא הסביבה".
ד"ר סינייה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה סיפרה בוועדה על הדו"ח שהוגש ע"י המשרד בהמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית. לדבריה השורה התחתונה החשובה ביותר היא שלישראל אין מחקר וידע בסיסי איפה אנו אוחזים באמת מבחינת סכנת האקלים של ישראל, "החלטת ממשלה קיימת כבר מ-2009 שיש להיערך לשינוי האקלים – אבל למה בדיוק להיערך? חייבים ליצור בסיסי ידע לדעת איפה אנו אוחזים ובעיקר חייבים הצעות מימון להערכות סיכונים ותיאום מדעי. הדבר הראשון הוא להקים גוף שיגיד בצורה רשמית מהן סכנותיה של ישראל בעניין".
ד"ר נתניהו הביעה בוועדה את אכזבותיה מכך שרשות החירום הלאומית לא אימצה להכליל בסכנות האסטרטגיות של הרשות גם את נושא שינויי האקלים, "למרות הישיבות עמנו, הם בחרו שלא להגדיר את הנושא האקלימי כנושא ייחוס לאומי ואכן נכשלנו בלרתום את רשות החירום הלאומית כדי שגם זה יהיה ברשימת האיומים האסטרטגיים".
אורטל יונה, מנהלת תחום מינהל ותכנון במשרד האוצר: "אנו ממשיכים להאיץ את הנושא של תקנות בניה ירוקה – מתקיימת עבודה בין-משרדית עם משרד האנרגיה, הבינוי והשיכון – ומקווים שעד סוף השנה יסתיים הנושא".
ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים אמר בוועדה כי "אנו בהתקדמות רבה בכך שיש לנו עבודה מאוד מוסמכת מה יקרה למקורות המים של ישראל לאור ההתחממות הגלובלית - שינויי האקלים יגרמו לכך שתהיה עליה בבצורת ולכן רשות המים פועלת להגדלת ההתפלה, להזרמת מים מנחלים ולטיפול רציני בנגר העירוני – התכנית לתפוס את הנגר ולהחדירו למי התהום".
בוועדה הלין נציג השירות המטאורולוגי על כך שכל הגופים מסתמכים על התחזיות של השירות אך הם עדיין עובדים עם מחשבים מלפני שש שנים כאשר מחשבים מתקדמים יותר, יתנו תחזיות ממוקדות ומוקדמות יותר. יו"ר הוועדה פנתה לנציג האוצר, אורי דביר שנכח בדיון והוא אמר שהאוצר ייבחן תקצוב לצורך כך.
עירן פיינמסר, רמ"ח מחקר במשרד לביטחון פנים אמר בדיון כי שינויי האקלים דורש היערכות מיוחדת במשרדו, "רק כדוגמא – מצבי חום ושינויי האקלים, מחייבים מדים ורכבי חירום שלכל זה נדרש תקצוב של מאות מיליוני ₪ . החוסר הכי גדול שקיים היום הוא מחשב על שנדרש לטובת תשתית מחקרית שתעבור מול כל הגופים תוכל לחזות את התהליכים והפערים ומה שצריך לכל גוף וארגון. בלתי הגיוני שזה ייבחן לבד אצל כל משרד".
יו"ר הוועדה, חה"כ יעל כהן פארן חתמה את הדיון בתקווה שהחלטת הממשלה שהוצגה תעבור בהקדם האפשרי וכל נושא ההיערכות לשינויי האקלים יהיה בלב של העשייה בכל משרדי הממשלה.
