נחל אשלים יוני 2017, צילום עודד נצר - המשרד להגנת הסביבהרשות הטבע והגנים הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מפעל הדשנים רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל, על נזקים אקולוגיים וסביבתים שנגרמו לטבע, בשם אינטרס הציבור.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקכזכור,
לפני כשנה, קרס הקיר המזרחי של אחת מבריכות השיקוע במפעל רותם אמפרט, והחלה גלישה מסיבית של 100-200 אלף קוב מהבריכה לסביבה. תכולת הבריכה דלפה ופרצה ממנה בזרם אדיר במורד נחל אשלים במשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ- 20 ק"מ, תוך גרימת נזק רב לחי ולצומח בנחל ותוך חשש ממשי לפגיעה בציבור ובסביבה. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה מנהלת חקירה פלילית לבדיקת נסיבות האירוע וחשדות לעבירות על חוקי הסביבה בנושא זה.
האירוע שהוגדר כאחד מהאסונות הסביבתיים החמורים ביותר בהסטוריה הישראלית, גרם לנזקים לסביבה, מוות של בעלי חיים ולהרעלת הקרקע. סכנת הזיהום מתחלקת למספר גורמי זיהום ולטווח זמנים שונה. המזהמים שנמצאו בשפך עלולים לזהם את האזור למשך שנים רבות. בנוסף, התפקוד האקולוגי של הנחל נפגע באופן חמור. הנחל סגור מאז למבקרים וגם כשיפתח, יתכן שחוויית הביקור בנחל תיפגע.
הבריכה שקרסה במפעל רותם אמפרט, צילום עודד נצר - המשרד להגנת הסביבההבקשה לתובענה נסמכה על חוות דעת כלכלית שהובילו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, המעריכה את הנזק שנגרם לנחל אשלים על-ידי חברת רותם אמפרט ב-397 מיליון שקלים - סכום שכולל את שיקום הנחל וסביבתו בגובה של 202 מיליון שקלים, וכן את הפיצוי בעבור הנזק האקולוגי.
את חוות הדעת הובילו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, במסגרת הבקשה שהוגשה בשבוע שעבר על-ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, ובסיוע הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
לעמדת המדינה ורשות הטבע והגנים, יש לייחס את הנזק שנגרם לציבור כולו. לכן הוחלט לראשונה בתולדות ישראל, להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי הרשות, הפועלת בעניין זה כ"זרועה הארוכה של המדינה" המופקדת על שמירת הטבע, ותובעת בשם אינטרס הציבור נזקים אקולוגיים וסביבתיים ונזקי שיקום.
זרימת השפכים מבריכת האידוי לנחל אשלים. צילום: עודד נצר - המשרד להגנת הסביבהעל
חוות הדעת הכלכלית חתומים שני כלכלני סביבה מהבכירים במדינה, פרופ' דורון לביא ופרופ' ניר בקר. לצורך גיבוש חוות הדעת נעשה שימוש בידע של עשרות מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים ומרשות המים לתיאור הנזק לקרקע, למערכות האקולוגיות ולמקורות המים. הנזק האקולוגי משתרע מעבר לעלויות הישירות של ניקוי קרקע, פעולות ניטור ועוד, והוא כולל גם פגיעה במארג החיים השלם בשמורת טבע, לרבות יכולת ההנאה של האדם מהשמורה עקב הפגיעה במערכת האקולוגית.
כדי שניתן יהיה לקבוע מהו הנזק שנגרם לטבע, נדרשה ביצועה של עבודה כלכלית ייחודית ומורכבת זו שמעריכה את משך ועלות השיקום שיאפשרו את פתיחת השמורה למבקרים, ובנוסף מכמתת כספית את נזקים ההפיכים והבלתי הפיכים שנגרמו לטבע ולציבור. שיטות ההערכה בהן נעשה שימוש, מביאות לידי ביטוי את העובדה שבמקרים של פגיעה בטבע אין ''מחיר שוק'' אמיתי, שכן נחל אשלים הוא ציבורי ופתוח לכל.
נחל אשלים, בגבול מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, נחשב אחד היפים במרחב זה. הוא מתהדר בקניוני סלע יפהפיים, במפל נישא ומרשים, ואחרי שיטפונות גם בגבי מים חיים. זהו נחל קצר ותלול שמנקז שטח של כ-80 קמ"ר בין מישור רותם במערב לכיוון דרום ים המלח במזרח. בנחל נקיק עמוק ובו גבים האוצרים מים במשך מספר חודשים בשנה. מעבר לחשיבותו כבית גידול למגוון בעלי חיים וצמחים שנהנו מזמינות מים באזור צחיח, היווה נחל אשלים משך שנים רבות מוקד לטיולים אתגריים לבודדים וקבוצות, כאשר בכל שנה מגיעים אליו אלפי מטיילים.
נזק לסביבה בנחל, יוני 2017, צילום עודד נצר - המשרד להגנת הסביבההשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מי שמזהם-משלם. זו לא עוד סיסמה, זו המדיניות שלנו במשרד להגנת הסביבה. חברת רותם אמפרט פגעה באחד הנחלים היפים ביותר בישראל ואנו נתעקש על כך שהם ישלמו את המחיר גם במישור האזרחי וגם במישור הפלילי הנבחן בימים אלה במקביל להגשת התובענה הייצוגית".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "אנו פועלים במספר מישורים אל מול רותם אמפרט, בהם חקירה פלילית המתנהלת בימים אלה. כעת אנחנו מוסיפים נדבך נוסף: מכמתים כלכלית את הנזק שנגרם לציבור, גם בשל העובדה שלא יוכל לטייל בשמורה בשנים הקרובות"
סמנכ"ל רשות הטבע והגנים, רביב שפירא: "רשות הטבע והגנים פועלת נמרצות לשיקום ערכי הטבע שנפגעו בשמורת נחל אשלים, וזאת לטובת אזרחי המדינה. הגשת תובענה זו תסייע באופן ממשי למימוש מטרה זו"
