מפעל דור כימיקלים, צילום: אילן מלסטר - המשרד להגנת הסביבהבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המשרד להגנת הסביבה, הפך את החלטת בית משפט השלום והרשיע שני מנהלים של חברת דור כימיקלים – המנכ"ל לשעבר חיים רוזנבאום וסמנכ"ל התפעול לשעבר ארנולד בקלו.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקמדובר במקרה שני בשבועות האחרונים שבו ביהמ"ש המחוזי, באותו הרכב, מקבל את ערעור המשרד ומרשיע מנהלים שזוכו בביהמ"ש השלום. במקרה הקודם הורשעו שני מנהלי חברת "שמן תעשיות", אליעזר פרנפס וחיים אינזלברג, בעקבות כתב אישום שהגיש המשרד בגין גרימת מפגעי ריחות חזקים ומתמשכים והפרת התנאים הסביבתיים. את המשרד ייצג בשני ההליכים משרד עו"ד שגיא סיוון, בשיתוף הלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה.
ב-1 בינואר 2018 הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום נוסף נגד חברת 'דור כימיקלים' וכנגד מספר נושאי משרה, בהם גם המנהלים שהורשעו כעת – וזאת, בגין אי עמידה בתנאי רישיון עסק שעניינם אוויר ובגין זיהום מים.
כמו כן, ב-21 באוגוסט 2017 הוטל על החברה עיצום כספי ונשלחה דרישת תשלום בסך 707, 792 שקל בשל אי דיווח על אירוע חומרים מסוכנים והעדר תחקיר בעניינו. המפעל הגיש עתירה כנגד המשרד בעניין העיצום, והנושא מצוי בימים אלו בטיפול המשרד והפרקליטות.
"נושאי המשרה הפרו חובתם"כפי שתואר בכתב האישום שהגיש המשרד, חברת דור כימיקלים מזרימה תרכובת אורגנית נדיפה המשמשת כתוסף לבנזין דרך צינור העובר מהשטח המוחזק על-ידה ועד למפעלי בתי זיקוק לנפט (בז"ן). הצינור חוצה קו ניקוז עירוני של מי גשם המסתיים ברח' חלוצי התעשייה בחיפה, בסמוך לקו הים.
בתחילת 2012 הורגש ריח חריף באזור מוצא קו הניקוז לחוף הים, וזוהתה על ידי נציגי המשרד דליפת חומר מסוכן מתוך הצינור וזרימת שפכים. בדיגומי קרקע שבוצעו בפברואר ובמארס 2012 נמצאו ערכים גבוהים שהיוו סכנה לציבור המשתמשים בחוף, ועלה כי העבודות שבוצעו כביכול לתיקון הדליפה לא צלחו. בחודש מאי של אותה שנה, המשרד הוציא לחברה ולרוזנבאום צו פינוי רעלים וצו לשמירת ניקיון, בדרישה כי יפנו את הקרקע ברדיוס של 4 מטרים ממקום הדליפה ויטפלו בה.
המשרד טען בכתב האישום כי נושאי המשרה הפרו את חובתם לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע דליפות לאורך תוואי הצינור, וכן כי השליכו למקור מים חומרים מסוכנים.
בית משפט השלום ציין, כי מאחר שהמנהלים קיבלו אחריות מלאה על העבירות והתחרטו, ומאחר שההרשעה תפגע בעתידם ובפרנסתם, אין הוא מרשיע אותם אלא רק קונס אותם ב-10,000 שקל כל אחד (והתחייבות כספית על סך של 20 אלף שקל למשך שנה). על החברה עצמה הוא השית קנס בסך 150 אלף שקל והתחייבות כספית בסך 300 אלף שקל למשל שלוש שנים.
המשרד להגנת הסביבה ערער על אי הרשעתם של המנהלים ועל קולת העונש, וטען כי יש להגדיל את גובה הקנס המוטל על דור כימיקלים וכן להרשיע את המנהלים. בפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מיום 29 בינואר 2018, הרשיעו השופטים רון שפירא, בטינה טאובר ותמר נאות פרי את הנאשמים, אך הותירו על כנו את גובה הקנס לדור כימיקלים שנקבע בביהמ"ש השלום – 150 אלף שקל (תוך ביטול פריסת הקנס לתשלומים).
השופטת תמר נאות פרי כתבה בפסק הדין, כי: "הפגיעה האפשרית התעסוקתית אשר אולי תיגרם למי משני נושאי המשרה כתוצאה מהרשעתם, למול מכלול השיקולים האחרים, אינה מצדיקה הימנעות מהרשעה... קיימת חשיבות להרשעת נושאי המשרה הבכירים במקרים כגון אלו, בשל שהם מקבלי ההחלטות אשר משליכות על קיומם של המטרדים והסרתם, ומעורבותם האישית בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם".
נשיא בית המשפט המחוזי רון שפירא כתב בפסק הדין: "ראוי לחדול מתרבות דיונית... שבמסגרתה מקלים עם ממלאי התפקידים בתאגיד ופוטרים אותם מההרשעה, על השלכותיה, ומבקשים להרשיע ולהעניש את התאגיד. זאת, במיוחד כאשר מדובר בתאגיד שאינו בבעלות פרטית – תאגיד ציבורי או חברה ממשלתית. בנסיבות אלו, וככל שההרשעה פוגעת בתאגיד, הרי שמדובר בפגיעה בבעלי המניות, שהם הציבור הרחב, בעוד שממלאי התפקידים יוצאים בלא פגע וכפועל יוצא מכך מרשים לעצמם גם בעתיד להמשיך באותה דרך של התנהלות".
על החברה לשלם את הקנס עד 1 במארס 2018. התיק יחזור כעת לביהמ"ש השלום לצורך גזירת דינם של הנאשמים.
