צילום: מתן קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהמומחים מאגף הייעור של קק''ל התגייסו לאחרונה להצלת שיחי צבר באתיופיה שנפגעו מכנימה מזיקה שהתפשטה במדינה, זאת לאור הניסיון שנצבר בישראל במלחמה נגד כנימות הצבר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקהכנימה מזן Dactylopius Coccus הובאה לצפון אתיופיה לפני יותר מעשור במטרה להפיק ממנה צבע. הגידול נזנח, אבל הכנימה התפשטה והחלה לפגוע בשיחי הצבר. היא גורמת להתייבשות השיחים, ובכך מונעת מקור מרעה חשוב למקנה ולעדרי הגמלים במחוז טיגראי.
בשנות השמונים סבלה אתיופיה מחרפת רעב קשה לאחר תקופות בצורת קשות, שפגעו במליוני בני אדם. כיום, הצבר הוא נדבך חשוב בביטחון התזונתי באזור. בתקופות של בצורת, הצבר מתחדש וממשיך לספק מזון בעיתות מצוקה, והוא מהווה את "תחתית החבית" עבור בני האדם שניזונים מפירותיו וכמו כן גם המקנה שניזון מיתר חלקי הצמח.
מנהל אגף הייעור בקק"ל ד"ר דוד ברנד עשה מאמצים רבים לקדם את שיתוף הפעולה, ולהביא את הסיוע המקצועי של קק"ל לאתיופיה. זאת מתוך הכרה בחשיבות המלחמה בכנימה לבטחון התזונתי באזור.
קק''ל צברה ניסיון רב במאבק בכנימות צבר, לאחר שבשנים האחרונות גם בישראל מתפשטת כנימה אלימה במיוחד שהגיעה ככל הנראה מלבנון וגורמת נזק עצום לשיחי הצבר בצפון המדינה, אף יותר מהנזק שהיא גורמת באתיופיה.
מנהל מדור הגנת בריאות היער באגף הייעור של קק"ל עומר גולן הוזעק לאתיופיה לסייע במלחמה בכנימה. הוא לא הגיע בידיים ריקות, אלא הצטייד ב-600 חיפושיות בר מסוג Cryptolaemus Montrouzieri המשתמשת להדברה ביולוגית, והיא קרובת משפחה של המושית המוכרת והאהובה בישראל, המכונה "פרת משה רבנו". החיפושיות שהובאו לאתיופיה נאספו באזור עכו והגליל המערבי.
"החיפושית, שמגיעה במקור מאוסטרליה, ניזונה מחרקים קטנים וכנימות, וכך ממתנת את כמות המזיקים'' מסביר גולן.''היא אינה גורמת נזק לחרקים מועילים, ומשמשת כמדביר ביולוגי במקומות רבים בעולם, כולל אצלנו בישראל".
עומר גולן מקק"ל מציג לעמיתיו מאתיופיה את החיפושיות שיגנו על שיחי הצבר. צילום: ארכיון הצילומים של קק"למטרת הנסיעה לאתיופיה היתה לסייע בהקמת מערך לגידול המושיות, כדי שאפשר יהיה לפזרן בשטח, וכך להדביר את הכנימה המזיקה. הביקור גם סלל פתח לקשרי עבודה בנושא ההתמודדות עם מזיקים, הפעלת אויבים טבעיים ובהמשך אולי גם שיתופי פעולה בתחומים סביבתיים נוספים.
את הפעילות באתיופיה מרכז ד"ר קירוס מלס מאוניברסיטת מקלה. ניסוי קודם בהדברת הכנימה באמצעות חיפושיות שנתרמו מהולנד לא צלח, לאחר שחיפושית זו לא התרבתה, והגעתו של גולן הפיחה תקווה חדשה במאבק בכנימה. גולן ייעץ למארחיו כיצד להקים בתי גידול מתאימים להתרבות החיפושיות שהביא עמו. אמנם אין במקום מתקן גידול מקצועי, הכולל בקרת אקלים, אבל לדבריו יש בהחלט תקווה להצלחה.
"הצבנו שני כלובי גידול ממתכת ובכל אחד מהם מדף ומוטות תלייה לכפות צבר'' מספר גולן. ''הכלובים כוסו בשתי שכבות של רשת, ולכל אחד מהם הכנסנו כ-50 מושיות. על מצע נייר הגשנו לחיפושיות מאות כנימות צעירות. כנימות נוספות הנחנו על כפות הצבר. לשמחתנו, ראינו שהחיפושיות ניזונו מהמזיק בתאווה גדולה. כעת נשאר לבדוק מה כושר ההתרבות שלהן. כרגע הגידול מבוצע במעבדה, אבל חממה עם בתי רשת לגידול אויבים טבעיים נמצאת בשלבי הקמה סופיים לצורך גידול המוני".
בסיור באזור בחן עומר גולן יחד עם אנשי האוניברסיטה המקומית, את תפוצת הכנימה, ובאותה הזדמנות סקר את התנאים הסביבתיים, גם בנושאים שאינם קשורים דווקא לכנימות ושיחי צבר. "נראה שנצבר שם ניסיון בשיקום שטחים מרעיית יתר, אולם יש צורך בידע נוסף באשר לניהול שטחים אלו באופן מקיים וכלכלי, תוך שיפור כושר הנשיאה של שטחי הבתה בצפון אתיופיה, למרעה צאן ובקר. אלה נושאים שלקק"ל בהחלט יש מה לתרום בהם".
נושא נוסף שעלה בשיחות הוא הצורך בשיפור הביטחון התזונתי של הכפריים. בהקשר זה ציין גולן כי "שילוב של צמחים מתאימים בשטחי המרעה, בדומה להשתלבות המוצלחת של הצברים, יוכל לסייע בכך".
נציגי קק"ל ימשיכו לעקוב אחר הנעשה באתיופיה, ובמיוחד אחר התרבות החיפושיות. במקביל יפזרו מושיות מאותו סוג באתרים חדשים בישראל, כדי שימשיכו להתרבות גם פה.
גולן סיכם את שיתוף הפעולה באומרו: "אני גאה שאנחנו יכולים להעמיד את הידע שלנו לרשות מדינות אחרות. אנחנו לא רק מסייעים בסיוע בהדברה באמצעות אויב טבעי, אלא פותחים ערוץ לשיתוף פעולה חדש. כמובן שאני רואה בכל שותפות כזאת גם הזדמנות נפלאה ללמוד מהידע של אחרים".
