עין חניה: בריכות המים העתיקות של ירושלים יפתחו בקרוב לציבור

פארק עין חניה לאחר החפירות הארכיאולוגיות והשימור. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

לאחר כארבע שנים של עבודות ארכיאולוגיה, שימור ופיתוח, וחודשים ספורים לפני פתיחתו לקהל הרחב, התקיים השבוע טקס נטיעות חגיגי בעין חניה, במעמד השר להגנת הסביבה ירושלים ומורשת, ראש העיר ירושלים, סגן הפטריארך הארמני בירושלים, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, מנכ"ל רשות הטבע והגנים ומנהל רשות העתיקות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

הגן הלאומי עמק רפאים הוא פארק המעיינות של ירושלים, בשטחו קיימים אתר עין לבן, עינות וולאג'ה ועין חניה שבקרוב ייפתחו לציבור הרחב למטרות פנאי ובילוי.עין חניה הוא אתר תרבות ומורשת, מוקד לבילוי ופנאי, עדות לחקלאות השלחין העתיקה, וילה מיוחדת מהתקופה הביזנטית ואזור מקודש לנצרות – כולם במקום אחד.


עין חניה לאחר עבודות מנהל השימור ברשות העתיקות. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

כחלק מפיתוח מוקדי הפנאי והבילוי בגן הלאומי עמק רפאים בצעה רשות העתיקות באתר עבודות ארכיאולוגיה, שימור ושדרוג, בניהול הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף רשות הטבע והגנים ובתמיכת משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים. האתר פותח בהסכמה ובשיתוף פעולה עם הפטריארכיה הארמנית, בעלת הקרקע.

עין חניה הוא מעיין בהרי ירושלים והינו חלק מהגן הלאומי הרי יהודה, הנובע מעל אפיק נחל רפאים למרגלות הכפר אל-וולאג'ה ורכס הר גילה. הימצאותן של בריכות האגירה הפכה את עין חניה לנקודת מפגש לכלל תושבי האזור והתקיימו בו מגוון של טכסים ואירועים: תשליך, חגיגות עיד אל פיטר וכן טכסים מרהיבים נוספים.


עין חניה. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות, בניהולם של אירנה זילברבוד ויעקב ביליג ובהנחיתו של ארכיאולוג מרחב ירושלים ד"ר יובל ברוך, נחשפו מערכת מים מהמרשימות שנמצאו בארץ ובריכת אגירה ומזרקת מים (נימפאון) מהתקופה הביזנטית המאות 6-4 לספירה, שבר כותרת עמוד בסגנון אופייני למבנים ולנחלות של מלכי הבית הראשון, ומטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה. 

פעולות השימור והפיתוח כוללות שחזור של מערכת המים מנקבת המעיין לנימפאון, שחזור מערכת השקיה גרוויטציונית שמתבססת על מי האתר, שיקום טרסות ושחזור חקלאות שלחין בטרסות תחתונות (בוסתנים, עשבוניים), שחזור חקלאות בעל בטרסות (מטעי זיתים), כניסה חדשה לאתר והתווית גישה לרכבים מעגל תנועה חדש בכביש וולאג'ה, הסדרת חניות לרכבים; התווית גישה נגישה להולכי רגל מהחניה למבני הכניסה, לנימפאון ולבריכות,  עבודת שתילה ונטיעות צמחיה ועצים ברחבי האתר.

עבודות הפיתוח והשיקום נמשכות כבר ארבע שנים בעלות כוללת של כ-14 מיליון שקלים, ומתבססות על העיקרון התכנוני של שחזור נופי במינימום התערבות תוך הקפדה יתרה על שחזור מראה העבר.

ממצאים ארכיאולוגים חדשים וחשובים התגלו בעין חניה

ממצאים מרשימים וחשובים מתקופת בית ראשון ומהתקופה הביזנטית נחשפו בחפירות רשות העתיקות באתר עין חניה שהתקיימו בשנים 2016-2012 כחלק מהקמת הפארק, ומתפרסמים כעת לראשונה לציבור. החפירות, שמומנו על ידי הרשות לפיתוח ירושלים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, לוו בעבודות שימור ופיתוח של מינהל השימור של רשות העתיקות.


עין חניה לאחר עבודות מנהל השימור ברשות העתיקות. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

"גולת הכותרת של החפירה היא בריכת מים גדולה ומרשימה מהתקופה הביזנטית'' אומרת אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. ''בריכה זו נבנתה במרכזו של מתחם גדול, למרגלות כנסייה שעמדה במקום. מסביב לבריכה נבנו שדרות עמודים מקורות (סטווים), אשר מהם התאפשרה כניסה אל אגפי מגורים. קשה לדעת למה שימשה הבריכה - האם להשקיה, לרחצה, לנוי, או אולי כחלק מטקסי הטבלה שנערכו במקום לציון אירוע דתי". מי הבריכה התנקזו דרך רשת של תעלות מים אל מבנה מפואר ומיוחד במינו, הראשון מסוגו המוכר בארץ -מזרקת מים (נימפאון).


עין חניה לאחר עבודות מנהל השימור ברשות העתיקות. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

נראה כי ההתיישבות באזור עין חניה החלה ימי הבית הראשון, ויתכן שגם קודם לכן. הממצא הבולט מתקופה זו בחפירה, הוא שבר של כותרת עמוד בסגנון "פרוטו יוני"- סמל אומנותי אופייני למבנים ולנחלות של מלכי הבית הראשון, אשר מעטר היום את פניו של מטבע 5 ₪ הישראלי. כותרות דומות התגלו בעיר דוד בירושלים, שהיתה בירת ממלכת יהודה, וברמת רחל, שם נחשף אחד מארמונות מלכי יהודה. וכן בשומרון, מגידו וחצור שהיו ערים ראשיות בממלכת ישראל. לדברי הארכיאולוגים, קיימת אפשרות שגם האתר בעין חניה היה נחלה ממלכתית בימי הבית הראשון.

לאחר חורבן הבית הראשון, חודשה ההתיישבות באתר, במתכונת של בית אחוזה שיושב על ידי יהודים. הממצא הבולט ביותר מתקופה זו, הוא מטבע כסף נדיר מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים - דרכמה שנטבעה באשדוד על ידי השלטון היווני, בין השנים 420 ל-390 לפסה"נ.


מטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים. צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות


כלי החרס ששימשו את יושבי האתר בתקופה הביזנטית. צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות

המטבעות, כלי החרס והזכוכית, הרעפים ואבני הפסיפס הצבעוניות מהתקופה הביזנטית שנחשפו בחפירות, העידו על כך שבתקופה זו (מאות 6-4 לספירה) הגיע המקום לשיא פריחתו. "להערכתנו, חלק מהפרשנים הנוצריים המוקדמים, זיהו את עין חניה כמקום שבו התרחשה הטבלתו לנצרות של "הסריס מכוש", כפי שמופיעה בספר 'מעשי השליחים' (מעשה השליחים, ח': 26[סמל]40)'' אומר ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים. "הטבלתו של הסריס על ידי פיליפוס הקדוש הנוצרי, היא מפרשיות המפתח בהתפשטות הנצרות, ולכן זיהויו של מקום הטבילה העסיק את המלומדים לאורך דורות רבים ומהווה מוטיב שכיח באמנות הנוצרית. לא פלא אם כך, כי חלק משטחו של האתר נמצא גם כיום בבעלות נוצרית ומהווה מוקד לקיומם של טקסי דת, הן על ידי הכנסייה הארמנית (בעלת השטח) והן על יד הכנסייה האתיופית".


פיליפוס מטביל את הסריס: מאת Jan van der Elburcht - En route / Agenda museum boymans-van beuningen rotterdam 1985, ויקיפדיה

בשנים האחרונות בצעו הרשות לפיתוח ירושלים, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות בעין חניה עבודות שימור ופיתוח, שהניבו אתר מהיפים והמרשימים שנעשו, המשלבים ארכיאולוגיה, נוף קדומים, וחוויה ייחודית למבקרים. עבודות השימור נעשו על ידי צוות המשמרים של מינהל שימור ברשות העתיקות, ובראשם המשמר פואד אבו -טאעה, בתכנונם של האדריכלים אבי משיח ויהונתן צחור. במסגרת העבודות, שוקמו מערכות המים העתיקות והן חזרו לתפקד. המעיין המקורי שהזין את הבריכה שנתגלתה בחפירות, יבש עם השנים, ומאמצים רבים הושקעו על מנת להעביר את מי המעיין הקיים היום, לצורך הזנת הבריכות. במהלך העבודות נחשפה במקום נביעת מים נוספת מתחת לקשת האבן המרשימה, וסביבתה שומרה כפינת שכשוך רדודה.

תשומת לב רבה הושקעה בשיקום מבנה המזרקה (הנימפיאון) המרשים. המבנה שוקם ונוקה, ובחזית הושלמו אבניו על פי צילומים ואיורים היסטוריים המציגים אותו בשלמותו.


הפטריארך הארמני בירושלים, נורהאן מנוגיאן, נוטע עץ באתר עין חניה. צילום: יולי שוורץ, - רשות העתיקות

שר ירושלים ומורשת זאב אלקין: "אתר עין חניה הוא עוד דוגמה נפלאה לפעילות ולפרויקטים הרבים שאנו עושים במשרד ירושלים ומורשת. מדובר באתר שיאפשר לתיירים ותושבים מירושלים ומחוצה לה ליהנות מפינת חמד בעלת נוף מיוחד במינו של הרי ירושלים ללא כל עלות. אנחנו ממשיכים לפתח את עיר הבירה כדי לחזק אותה גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית-אסטרטגית, אנחנו מפתחים פארקים מטרופולינים בכל עוטף העיר ירושלים לדוגמה בפארק הארזים, גן  הסנהדרין וכו' ומשלבים את העבר המרתק של ירושלים, תוך התאמה לימינו אנו."

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: "ירושלים מתחדשת ושומרת על העבר שלה. נטענו היום בט"ו בשבט עצים המסמלים התחדשות באתר עין חניה המחודש ובו שרידים לעברנו עוד מימי בית ראשון. זוהי ירושלים, עבר מפואר ועתיד מבטיח. נמשיך לפתח את אתרי המורשת של העיר ולחדשם לפתח את השטחים הירוקים והפארקים למען הדורות הבאים".

אייל חימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים: ״עין חניה היא נקודת מפגש של בילוי ופנאי למשפחות ולצעירים, סביבה ירוקה ושופעת מים והיסטוריה מרתקת. על מנת לפתח, לשמר ולהנגיש את כל אלה לציבור הרחב נדרש היה שילוב כוחות ושיתוף פעולה ראויים להערכה מצד כל הגורמים המקצועיים, הממשלתיים והעירוניים.״

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "ארץ ישראל מתהדרת בפנינות ארכיאולוגיה ונוף ייחודיות ומרהיבות ואתר עין חניה בהרי ירושלים הוא ללא ספק אחת מהן. שיתוף הפעולה בין כלל המעורבים בפרויקט, שכלל חפירות ארכיאולוגיות, שימור וטיפוח האתר יעצים את חווית הביקור של המטיילים באתר וצפוי להפוך אותו לאחד האתרים הבולטים והיפים שבהרי ירושלים ובכלל. בימים אלו אנו בסוף שלבי הכשרת האתר לכניסת מטיילים ואנו מעריכים כי ייפתח לקהל הרחב ללא תשלום כבר בחודשים הקרובים.

ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "פרויקט החפירות והשימור בעין חניה נעשה כחלק מתפיסת עולמה של רשות העתיקות בירושלים, לפיתוח אתרים ארכיאולוגים גם במרחבים הפתוחים ובשכונות. לתפיסתנו, פיתוחם של אתרי מורשת בשכונות ובפרקים העירוניים תורם לחיזוק הזהות של הקהילה ולתחושת השייכות של התושבים למקום, הן ברמה לאומית, והן ברמה מקומית. מקומות מסוג זה שעברו שימור מעניקים למבקרים בהם תחושה של קשר לעבר ושל המשכיות בין העבר לעתיד".