ההתחממות הגלובלית - ובמקום השני… 2017

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בטח כבר הספקתם להירגע מחגיגות השנה האזרחית החדשה, אולי אפילו התרגלתם כבר לכתוב את השנה הנכונה על צ'קים וטפסים רשמיים, ועכשיו אפשר להסתכל בשלווה על השנה הקודמת ולחשוב – איך היה? האם עברה עליכם שנה טובה? הגשמתם את כל היעדים שלכם? ואיך היה מזג האוויר, היה לכם חם?

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

כנראה שכן. מאוד חם. למעשה, נתונים רשמיים ראשונים חושפים ש-2017 הייתה השנה השנייה הכי חמה שתועדה אי פעם, שנייה רק לשנת 2016.

על פי Copernicus Climate Change Service, מרכז ניטור האקלים של האיחוד האירופי, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ב-2017 הייתה 14.7 מעלות צלזיוס: ערך זה גבוה יותר ב-0.5 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת של השנים 1981-2010 וגבוה יותר ב-1.2 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת במאה ה-18, לפני המהפכה התעשייתית. 2016, שכאמור הייתה החמה ביותר שנמדדה אי פעם, הייתה חמה מ-2017 ב-0.1 מעלות (על הסיבה לכך נעמוד בהמשך). השנה השלישית בחומה אי פעם הייתה 2015.

לצורך הערכת הטמפרטורה העולמית שולבו מיליוני תצפיות מטאורולוגיות וימיות, כולל כאלה שמקורן הוא לוויינים, בשיטות שאפשרו להעריך את הטמפרטורות בכל זמן ומקום על פני כדור הארץ, כולל באזורים כמו הקטבים, שמהם יש נתונים מצומצמים.

בגלל הילד

בישראל, החום של 2017 הורגש היטב. הקיץ היה חם מהממוצע, והצטרף לרצף של שנים עם חודשי קיץ חמים במיוחד. חודש יולי היה חם באופן יוצא דופן ואחד מחודשי יולי החמים ביותר מאז תחילת המדידות, כשהטמפרטורות בשעות היום היו גבוהות ב-2-2.5 מעלות מהממוצע בהרים ובפנים הארץ וב-1.5-2 מעלות במישור החוף, והטמפרטורות בלילה היו גבוהות ב-1-2 מעלות מהממוצע ברוב חלקי הארץ. גם החורף היה חם ויבש במיוחד, והטמפרטורות בשעות היום בדצמבר היו גבוהות בכ-2-3 מעלות מהממוצע הרגיל של חודש זה. ב-75 השנים האחרונות היו רק 3 חודשי דצמבר חמים יותר בשעות היום.

2017 הייתה השנה החמה ביותר אי פעם ללא השפעת אפקט "אל-ניניו". אל-ניניו הוא אירוע טבעי שמתרחש במחזוריות שקשה לחזותה, שבמסגרתו עולה טמפרטורת מי האוקיינוס השקט באזורים סמוכים לקו המשווה, דבר שמשפיע רבות על האקלים ברחבי העולם. אירוע אל-ניניו האחרון היה משמעותי במיוחד: הוא החל ביוני 2015 ונמשך כמעט עד סוף 2016, והשפיע מאוד על הטמפרטורות בעולם באותה שנה.

ב-2017 התרחשה "לה-ניניה" – התופעה ההפוכה לאל-ניניו, שבה מי הים במזרח האוקיינוס השקט מתקררים – דבר שמקרר מעט את אזור קו המשווה באוקיינוס השקט ומשפיע גם על האקלים הגלובלי, אך למרות אפקט הקירור של לה-ניניה, הטמפרטורה הממוצעת בשנת 2017 הייתה קרובה עד מאוד (רק 0.1 מעלות פחות) לשיאים שנשברו בשנת 2016, שנת השיא מאז תחילת המדידות, בה התרחשה התופעה האקלימית ההפוכה אל-ניניו. על כן, נראה כי גם 2017 היא חלק מאותה מגמת התחממות של השנים האחרונות, שבה מאז שנת 2014 כל שנה חמה יותר מקודמתה.

מה צפוי ב-2018 ?

בעקבות גל הקור הקיצוני שהכה לאחרונה בארצות הברית, כתב בסוף החודש שעבר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בחשבון הטוויטר שלו: "היינו שמחים אולי לקבל קצת מההתחממות הגלובלית הישנה והטובה ההיא שהמדינה שלנו, אבל לא מדינות אחרות, עמדה לשלם טריליוני דולרים כדי להגן נגדה. תתלבשו חם!".

In the East, it could be the COLDEST New Year’s Eve on record. Perhaps we could use a little bit of that good old Global Warming that our Country, but not other countries, was going to pay TRILLIONS OF DOLLARS to protect against. Bundle up!

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 29 בדצמבר 2017

טראמפ הוא כמובן מכחיש אקלים ידוע שביצע צעדים אנטי-סביבתיים רבים, שהבולט מכולם הוא הפרישה המתוקשרת מהסכם פריז. עם זאת, מה שטראמפ לא מבין, או אולי לא רוצה להבין, זה ששינוי האקלים לא מביא איתו רק התחממות – אלא גם אירועי מזג אוויר קיצוניים, חמים וגם קרים. ב-2017 העולם חווה גלי חום, שריפות ענק, מפולות בוץ, הוריקנים קטלניים, הצפות קשות ועוד, שגרמו לאלפי הרוגים ולמספר עצום של פצועים. כל עוד שינוי האקלים נמשך ואף מתעצם, האירועים האלה, לצערנו, לא צפויים להיעלם.

אז עכשיו שסיכמנו את 2017, נותר לנו רק לשאול: מה צפוי לנו בשנת 2018? "קשה לדעת אם 2018 תשבור את השיא של 2016, כי אל-ניניו האחרון היה חזק מאוד", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "מצד שני, ההתחממות נמשכת, ולכן ייתכן שנראה שהטמפרטורות ממשיכות לעלות בכל העולם".

מגמת העלייה בטמפרטורות עלולה להימשך גם בעקבות שתי תופעות שההתחממות עצמה גורמת להן. הראשונה היא הפשרת כיפות הקרח, דבר שגורם לירידה באלבדו באותם אזורים (המידה שבה פני השטח מחזירים את קרינת השמש). למשטחים כהים כמו אדמה או האוקיינוס יש אלבדו נמוך יותר מלקרח או שלג, כלומר הם מחזירים אחוז נמוך יותר מקרינת השמש שפוגעת בהם ובולעים יותר קרינה. חלק מהאנרגיה שנבלעה במשטח הכהה משתחררת כאנרגיית חום, מה שגורם לפני השטח ולאטמוספירה להתחמם. "באזורי הקטבים, ההפשרה של הקרחונים מחליפה שטחים של קרח, שלהם אלבדו גבוה, בשטחים של קרקע או של ים, שלהם אלבדו נמוך", אומר יאיר. "זה עלול להחמיר מאוד את עליית הטמפרטורות".



התופעה השנייה היא ההפשרה המואצת של קרקעות ששרויות בקפאת-עד (Permafrost). "זו תופעה שמתרחשת באזורים קרים מאוד כמו אלסקה וסיביר, שבה אדמות קפואות מפשירות בקצב מואץ ומשחררות גזי חממה כמו מתאן שהיו קבורים בהן אל האוויר", מסביר יאיר. "שני התהליכים האלה עלולים לגרום לכך ש-2018 תשבור את השיאים הקודמים", אומר יאיר. "אני מקווה כמובן שזה לא יקרה, ושלא נגיע לנקודה מסוכנת במערכת", הוא מסכם.

הסכם פריז, שנחתם ב-2015, נועד להיות תגובת הנגד למגמת ההתחממות. מטרת ההסכם, שעליו חתומות כל מדינות העולם, היא להגביל את התחממות כדור הארץ לפחות מ-2 מעלות בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית עד סוף המאה, כשהשאיפה היא להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות. כאמור, 2017 הייתה חמה כבר ב-1.2 מעלות מהטמפרטורה בתקופה הטרום-תעשייתית. ארה"ב, שהודיעה על כוונתה לפרוש מההסכם, תהפוך לכשתעשה זאת למדינה היחידה בעולם שמסרבת לקחת חלק במאמץ הבינלאומי חסר התקדים לצמצום השפעות שינוי האקלים.

כל המדינות החתומות התחייבו בין השאר להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה בשטחן, להשקיע סכומי כסף נכבדים במעבר לאנרגיה מתחדשת (כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח), להעביר כספים למדינות מתפתחות על מנת לתמוך במעברן לאנרגיה ירוקה ולסייע להן להתמודד בעיות שנובעות משינוי האקלים (כמו אירועי מזג אוויר קיצוניים ועליית פני הים). ישראל התחייבה בין השאר שעד 2030 תצמצם את פליטות גזי החממה ב-26 אחוז ותייצר 17 אחוז מהחשמל בעזרת אנרגיות מתחדשות. נכון לסוף 2016, רק 2.6 אחוזים מהאנרגיה המיוצרת בישראל מקורה באנרגיות מתחדשות. ללא שינוי בסדרי העדיפויות והירתמות כלל ממשלתית לעמידה ביעדים אלה, קשה לראות איך ישראל תעמוד בהתחייבויותיה.

הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה