צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה תקנות סימון המוצרים אושרו, אך נדחו בשנתיים: ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (ד') פה אחד את תקנות סימון המזון הארוז, לפיהן מוצרי מזון המכילים כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ו/או שומן רווי יסומנו במדבקות אדומות ועליהן כיתוב לבן - שומן רווי בכמות גבוהה, נתרן בכמות גבוהה, סוכר בכמות גבוהה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כמו כן, הוחלט שגם הגבינה הצהובה תסומן, לאחר שבמהלך הדיון הקודם של הוועדה ניטשו ויכוחים באשר לבקשת משרד הבריאות לפטור מסימון אבקות מרק, ומאידך לסמן במדבקות אדומות גבינה צהובה.
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה סימן טוב, הסיבה להחלת החוק רק בעוד שנתיים, נעוצה ב'חוק איילת שקד' שקובע כי כל שינוי בסימון מזון יכנס לתוקף רק שנתיים מסוף השנה בה התקבל, ולאחר מכן בשני שלבים. כלומר, השינוי יחול במלואו רק באמצע 2021.
התקנות מבהירות כי אם אין סימון אדום על אריזת המזון, אין זה מצדיק הצגה של המזון כבריא, מומלץ או מאושר על ידי משרד הבריאות.
• לא יוחרגו מהתקנות: גבינה צהובה, גבינות קשות וחצי קשות, תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, אריזות שקופות - אלא אם סומנו יחידות המזון שבתוכן, פורמולות לצורך הרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס, שמן דקל.
• כן יוחרגו מהתקנות: יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד - גם אם הוסף לו תבלין אחד, אבקת תיבול ותערובת תיבול, משקה משכר, שמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן.
• כמות הנתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק שתסומן במדבקה אדומה תהיה 300 מ"ג ומעלה, ולא 400.
התקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2020 בשני שלבים,במקום שלושה; בשנה הראשונה יהיו הקלות בקריטריונים לסימון במדבקה אדומה. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הודיע כי הדבר הכרחי בשל מגבלות רגולטוריות - החוק שיזמה שרת המשפטים לפיו שינוי בסימון מזון ייכנס לתוקף שנתיים לאחר תום השנה שבה נחקק, אלא אם ועדה מייעצת מחליטה אחרת.
בר סימן טוב התנגד להחלת הרפורמה בשלב אחד בלבד, ואמר: "אנחנו לא רוצים שהלקוחות ייכנסו לסופר והכל יהיה צבוע באדום. עדיף שהחך הישראלי יתרגל לטעמים החדשים בהדרגה. ההצעה היא מידתית וסבירה. אני לא רואה בתעשייה אויב".
הגבינה הצהובה לא תוחרג 12 חברי כנסת הצביעו נגד החרגה מהתקנות של הגבינה הצהובה וגבינות קשות וחצי קשות נוספות. חברי הכנסת מיכל בירן ואיתן ברושי (המחנה הציוני) תמכו בהחרגתן, וח"כ מירב בן ארי (כולנו) נמנעה. ח"כ ברושי דרש הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הטיח בח"כ ברושי: "הגעת לדיון הזה כדי להיות נציג של אינטרסים?". ברושי השיב לו: "אל תחנך אותי. כאילו שלמשרד הבריאות אין אינטרסים".
במהלך הדיון פנתה ד"ר ורד קאופמן-שריקי מאוניברסיטת אריאל לחברי הכנסת ואמרה: "מחקרים רבים קושרים גבינה צהובה להיארעות גבוהה של מחלות לב. עודף נתרן בגבינה הצהובה מתחרה עם הסידן, ולפיכך זה אינו מקור טוב לסידן".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "בסך הכל מיידעים את הצרכן שיש רמות גבוהות של נתרן או שומן רווי והוא יידע לעשות את הבחירה המושכלת עבור עצמו. אין הצדקה להסתיר את המידע הזה מהציבור. אני אומר ליצרנים: תפחיתו נתרן מהגבינה הצהובה".
המדען הראשי של תנובה זאב פיקובסקי, אמר: "אין גבינות אחרות שדומות לגבינה הצהובה; הגבינות הרכות דלות בסידן". המשנה למנכ"ל מחלבות גד איתי ברק, טען: "אי אפשר להחריג גבינה רק מסוג אחד. יש קטגוריה שלמה של גבינות קשות; גבינה צהובה היא רק חלק מהקטגוריה הזאת".
12 חברי כנסת התנגדו לביטול הפטור מסימון שניתן ליחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) התריעה כי כתוצאה מכך יעברו התעשיינים לייצור אריזות קטנות יותר ורבות יותר, וכך תיפגע איכות הסביבה. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "דווקא במוצרים שהילדים צורכים לא תהיה מדבקת אזהרה". ח"כ נורית קורן (הליכוד) דרשה הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. בר סימן טוב הסביר: "אנחנו מיישרים קו עם התקן האירופי, כך זה במדינות אירופה".
רביזיה נוספת שתתקיים בשבוע הבא היא על סעיף לפיו משווק גדול לא ימכור מזון שאמור להיות מסומן, אלא אם קיבל הצהרה של היצרן או היבואן כי בידיו מסמכים המעידים על החישובים או הבדיקות שעליהם התבסס הסימון התזונתי. לטענת ח"כ מירב בן ארי, אשר ביקשה את הדיון המחודש בסעיף, זוהי הכבדה מיותרת על התעשיינים.
יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף סיכם את הדיון ואמר: "בניגוד לטענות, לא נלחמנו כאן עבור שום גוף. טובת האזרח ובריאותו הם שעמדו לנגד עינינו. על הלוביסטים לעשות חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בנושא הזה".
