נחל סער כיום, צילום: רשות הכינרתנחל סער שהפך בשנים האחרונות ל'חצר אחורית' בה הושלכה פסולת שגרמה להרס הנוף הטבעי ולשינוי הצביון של הנחל - ישוקם בעלות של 3.5 מיליון שקלים במימון מלא של המשרד להגנת הסביבה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקמקורותיו של נחל סער בעין סער שמדרום לגבעת הצעקות ליד מג'דל שמס. בהמשך מסלול זרימתו הוא מנקז את בקעת יעפורי ומעיינותיה, ממשיך מצפון לברכת רם, ופונה מערבה סמוך לכפר מסעדה. משם הוא עובר ב"תפר" הגאולוגי שבין סלעי הגיר והדולומיט של מורדות החרמון לבין הבזלת של הגולן. נחל סער מהווה למעשה את הגבול הגיאוגרפי בין רמת הגולן והחרמון, ונשפך אל נחל חרמון כ- 300 מטר מדרום למעיין הבניאס.
מפל סער 2013, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבהבמרוצת השנים, בשל העדר טיפול, נוצר בנחל זיהום אורגני כתוצאה מזליגת חומרי ריסוס, מצבורי פסולת, מקטעים סתומים בערוץ, חתך תעלתי וזרימת מים דלה ולא רציפה, אשר פגעו ביציבות המערכת האקולוגית בסביבתו.
בתכנית השיקום שתבוצע ע''י רשות הכינרת ומועצה מקומית מסעדה, מתוכנן שינוי משמעותי בנוף הנחל, במקביל להעלאת המודעות לשמירה על ניקיונו והעצמת הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של האזור. העבודות יכללו שיקום אקולוגי של הנחל וסביבתו, מחזור ניקוי ופינוי פסולת, הסדרת ניקוז, פיתוח נופי והקמת מערך טיול ושהייה בסביבות הנחל, הסדרת ניקוז ומניעת הצפות, פעולות למניעת השלכה חוזרת של פסולת לנחל ופיתוח תכנית חינוכית נלווית המתמקדת בשמירה על הנחל וניקיונו.
פסולת בנחל סער, צילום: רשות הכינרתרן מולכו מהנדס ברשות הכינרת: ''הצטברות הפסולת בנחל פוגעת בתפקודו כאפיק זרימה, מהווה מפגע חזותי ותברואתי ופוגעת בבית הגידול של הנחל. היא אף גורמת לחסימת התוואי והפרעה לנתיב הזרימה והגדלת פשט זרימת השיטפונות ובכך גדל הסיכון להצפות או לפגיעה בתשתיות. בפן האקולוגי, זרימת מי הנחל דרך הפסולת, עלולה לגרום לזליגת חומרים מזהמים אל תוך מי הנחל ולהתפשטות זיהום במורד, תוך כדי פגיעה בבתי גידול ובאקולוגיה המקומית. פסולת בניין ועפר מהווים וקטור להפצה של זרעים ומינים שאינם מקומיים ועלולים לכלול בסבירות גבוהה, מינים מתפרצים ומינים פולשים המשנים את בית הגידול הטבעי. הפסולת מהווה מטרד ועלולה לייצר מפגעי ריח והופכת את הנחל ל"חצר אחורית", בלתי נעימה ובלתי מזמינה ומרחיקה את אוכלוסיית המטיילים מהנחל".
הפרויקט יקדם מחזור ושימוש מרבי בפסולת הבניין ועודפי העפר שהושלכו לשיקומו של הנחל ופיתוחו הנופי והתיירותי, זאת על ידי ניצול הפסולת והפיכתה לחומר גלם, המחליף את החומר בתהליכי פיתוח אלו. במסגרת התוכנית, יתבצע איסוף של הפסולת לאורך התוואי וריכוזו באתר מרכזי, שם היא תעבור מיון למקטעים במטרה לסלק את מפגעי הפסולת, לנקות את הנחל ומחזור מקומי מקסימלי של הפסולת.
נחל סער כיום, צילום: רשות הכינרתברשות הכינרת מציינים כי המטרה הינה שחרור מים מעין סער ועין משרפה לערוץ נחל סער ולמסילים, בספיקות שיאפשרו זרימת מים במשך כל השנה. כמו כן, לאתר מקורות זיהום ולבצע טיפול למניעת זיהום. במסגרת הפרויקט, יבוצע בין היתר גם שיקום צמחי לבתי הגידול הלח, שיקום הפגיעה בגדות הנחל.
לצד הפעולות לשיקום הנחל, מורכבת תכנית חינוכית-קהילתית, לה שותפים רשות הכינרת, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומועצה מקומית מסעדה, לקהילות בסביבת הנחל, במטרה ליצור מודעות לשמירת הסביבה מתוך מעורבות ואחריות אישית. לשם כך, ייצרו "קהילת נחל" המבוססת על הנחל כציר מרכזי, המחבר בין שלושה כפרים, על תחושת אחריות אישית ומחויבות לשמירה על ניקיון הנחל וטיפוחו. במסגרת זו יתקיימו פעילויות לטיפוח הנחל ופעילות הסברתית לקהל המקומי, לצד עוגן תיירותי משמעותי באזור. ברשות הכינרת אומרים, כי שיקומו של הנחל, פיתוחו והנגשתו לציבור, תוך שמירה והעצמה של הערכיות האקולוגית, יצרו מוקד משיכה חדש ואזור מפגש בין קהילות, אשר יאריך את משך שהות המטיילים באזור. התכנית הקהילתית תיצור "קהילת נחל" מעורבת, פעילה ומחויבת לטווח הארוך כדי להבטיח, כי נמשיך ליהנות מנופי הנחל גם בעתיד.
