...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


בזכות התנשמות: ירידה של עד 60% בשימוש בחומרי הדברה בשדות


כעשור מאז החל הפרויקט הייחודי העושה שימוש בתנשמות ובזים ככוח החלוץ להדברה ביולוגית בישראל, כמויות הריסוס בחומר הכימי צנחו בטווח של 30% עד 60% בהתאם לאזור בארץ. בזכות הצלחתו, ישראל נחשבת כיום למובילה עולמית בתחום

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  21-11-2017





ד''ר יואב מוטרו  עם תנשמת, צילום: הדס מוטרו - באדיבות משרד החקלאות

עשר שנים חלפו מאז הושק 'פרויקט התנשמות' והנתונים מדברים בעד עצמם: משרד החקלאות מדווח היום (ג') על ירידה משמעותית של עד 60% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים הפתוחים בזכות פרויקט זה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הפרויקט הייחודי בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, עושה שימוש בתנשמות ובבזים ככוח החלוץ להדברה ביולוגית בישראל, שמחליפים חומרי הדברה כימיים במלחמה במזיקים.

''משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל רבות לקידום השימוש בהדברה ביולוגית והדברה משולבת ולאור זאת, רואים מדי שנה ירידה בכמות החריגות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית'' אומרים במשרד.

בשנים האחרונות, הפרויקט שהתגלה כהצלחה רבה, כבר התרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז והנגב הצפוני והמערבי, כך שרוב משקי גידולי השדה בארץ, שותפים לו. במשרד החקלאות עוקבים בשנים האחרונות אחר מגמת השימוש בחומר ההדברה היחיד המותר לשימוש כנגד מכרסמים בשטחים פתוחים, ב"רוש-80", לצד התרחבות פרויקט התנשמות. על פי הממצאים, נמצא כי כמויות הריסוס בחומר הכימי צנחו בטווח של 30% עד 60% בהתאם לאזור בארץ, לעומת השימוש בו ערב התחלת הפרויקט.


תנשמת עם נברן בפיה, צילום: יואב מוטרו - באדיבות משרד החקלאות

פרויקט התנשמות הלאומי החל בתור פיילוט קטן בעמק החולה ובקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית שאן. כיום, כבר מוצבות אלפי תיבות קינון לתנשמות ובזים בשדות חקלאיים בכל רחבי הארץ, ואלו מגיעים וניזונים ממזיקי החקלאות - נברנים ומכרסמים אחרים אשר נחשבים לאויבים גדולים של שדות ומטעים ועלולים לגרום נזקים קשים, ביבולי גידולי השדה ובעיכוב התפתחות ועד לתמותת עצים במטעים.

בזכות התנשמות והבזים מצטמצמים נזקי החקלאות, מצטמצם השימוש בחומרי הדברה והציפורים זוכות במקום קינון. מחקרים מלמדים כי זוג תנשמות צד בשנה כ- 2,000 נברנים ומכרסמים שונים.


אוכלוסיית התנשמות בישראל כיום נחשבת לצפופה ביותר בעולם ונמצאת במגמת עלייה. במסגרת הפרויקט, מוצבות כיום כ- 4,000 תיבות קינון לתנשמות מהבר, כך שאכלוס של תיבות הקינון הוא לפי היצע המזון (מכרסמים) וכמות התנשמות הקיימות באזור. מכיוון שהיצע המזון וכמות התנשמות הוא משתנה דינאמי, במבט ארצי אחוזי התפוסה נעים בין 25% ל- 60%.

ד"ר יואב מוטרו, האחראי על הפרויקט במשרד החקלאות: "בנוסף ליתרונותיו הסביבתיים, כיום, בזכות הצלחת הפרויקט, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום. כתוצאה מכך, מדובר בפרויקט שהביא לכר פורה עבור שיתופי פעולה בין לאומיים, בין היתר בירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, שוויץ, ספרד, איטליה ועוד".