שלהי תור היורה, תקופה בה שיגשגו הזאורופודים, מאת: Gerhard Boeggemann Gallery, - ויקיפדיה מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מאשש לראשונה השערה שהועלתה כבר בשנות ה-30: היונקים הקדמונים שרדו בעידן הדינוזאורים בכך שהגבילו את עצמם לפעילות לילית, והחלו לעבור לפעילות יום רק לאחר היכחדות הדינוזאורים, לפני 66 מיליון שנה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המחקר, שנעזר באלגוריתמים מורכבים לשחזור דפוסי הפעילות הקדומים של היונקים, העלה כי פעילות שלהם בשעות היום החלה להופיע כ-200,000 שנה לאחר היעלמות הדינוזאורים - ממש כהרף עין מבחינה אבולוציונית.
המחקר בוצע על ידי הדוקטורנט רועי מאור ופרופ' תמר דיין מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, במסגרת עבודת הדוקטורט של מאור, בשיתוף עם מדענים מ-University College London (UCL).
המאמר התפרסם היום (ב' 6.11) בכתב העת Nature Ecology and Evolution.
"מדענים שואלים כבר שנים רבות כיצד שרדו היונקים בעידן שבו הדינוזאורים שלטו בעולם - במשך 150 מיליון שנה'' מסבירה פרופ' דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. "היונקים היו אז קטנים ולא מגוונים, ונחותים בכל תחרות מול הדינוזאורים. אחת ההשערות היא שהיונקים הקדמונים התאימו את עצמם לפעילות לילית, בשעה שהדינוזאורים, כזוחלים הזקוקים לקרינת השמש כדי להתחמם ולחיות, היו פעילי יום. כך יכלו היונקים להתקיים באותו אזור גיאוגרפי שבו חיו הדינוזאורים, ועם זאת בנישה אקולוגית שונה לחלוטין - הסביבה הלילית. השערה זו מתבססת בין היתר על העובדה שעד היום רובם הגדול של היונקים הם פעילי לילה. למעשה, הקופים, שעליהם נמנה האדם, הם היונקים היחידים שחוש הראייה שלהם מותאם באופן מובהק לאור יום."
כדי לבחון את ההשערה, ביקשו החוקרים לברר מתי בדיוק הופיעה לראשונה פעילות יומית בקרב היונקים, ואם יש לכך קשר כלשהו להיעלמות הדינוזאורים. "לקחנו את דפוסי הפעילות (יום/לילה/מעורב) של 2,415 מיני יונקים, ובעזרת אלגוריתמים סטטיסטיים חישבנו את דפוסי הפעילות של כל אחד מאבותיהם של אותם מינים - עד לאב הקדמון של כל היונקים שחיים היום," אומר רועי מאור. "במחקר התייחסנו לכל סוגי היונקים: יונקי שליה, שהם רוב היונקים סביבנו, יונקי כיס כמו הקנגורו, ויונקי ביב כמו הברווזן, שמטילים ביצים ולאחר הבקיעה מניקים את הוולדות."
החישובים הראו שהאב הקדמון של היונקים היה, כצפוי, פעיל לילה, וכך גם היונקים המוקדמים שבאו אחריו. התגלית האמיתית היא מה שקרה לאחר מכו: נמצא כי פעילות יומית חלקית הופיעה בקרב היונקים כ-200,000 שנה בלבד לאחר היכחדות הדינוזאורים. "הממצא המדויק הזה הוא לא פחות ממדהים", אומר מאור. "בדקנו אותו בשלוש שיטות סטטיסטיות שונות, אך התוצאות נותרו בעינן. במונחים אבולוציוניים זה שינוי מיידי, ונראה שהקשר בין היעלמות הדינוזאורים להופעת פעילות יומית אצל יונקים הדוק מאוד. בתחילה הופיעו יונקים שפעלו גם ביום וגם בלילה, ובהמשך התפתחו גם פעילי יום מובהקים - שבולט ביניהם האב הקדמון של הקופים."
"מחקר זה הוא הראשון המציג ראיות חד-משמעיות לכך שיונקים פעילי יום הופיעו רק לאחר היעלמות הדינוזאורים," מסכמת פרופ' דיין. "האפשרות לפעול בשעות היום היא ככל הנראה אחד הגורמים לשגשוגם של היונקים עם הסרת שלטון הדינוזאורים, ולהתפתחות מואצת של מגוון רחב של יונקים מאז ועד היום. בנוסף מצביע המחקר על כך שחלוקת זמני פעילות, בדומה לחלוקת משאבים אחרים בטבע, מאפשרת דו-קיום יציב בין מינים שונים."
